בשבוע שעבר, ביום שני בערב, היה אמור להתקיים בנתיבות כנס גיוס מתנדבות לארגון 'לב לאחים', עבור נשים מהקהילה החרדית בעיר. הכול כבר היה מוכן, הפשטידות והסלטים כבר היו על השולחנות. אבל אז החל מטח של טילים לכיוון נתיבות, והאירוע התבטל. בהמשך הערב התקשרה אחת הנשים שהיו אמורות להגיע לכנס לשני יעקובי, רכזת 'לב לאחים' בנתיבות, וסיפרה לה על הקושי שלה להתמודד עם האזעקות ומטחי הטילים. "אני בהיסטריה מוחלטת בכל פעם שיש אזעקה, רועדת כעלה נידף ולא מתפקדת. בימים כאלו אני בורחת מהעיר, וגם כשאני יוצאת אני זקוקה לליווי עד אזור בני־ברק כדי להירגע".
מאותו רגע החליפה יעקובי את כובע רכזת 'לב לאחים' בכובע אחר שלה. כבר למעלה משש שנים שהיא רכזת צח"ש – צוות חירום שכונתי של נשים חרדיות בנתיבות. בצוות חברות 13 נשים, כולן אימהות לילדים, חלקן כבר סבתות, שעברו הכשרות רבות ומגוונות כדי להעניק סיוע בזמני חירום לנשים וילדים, בדגש על נפגעי חרדה.
"אמרתי לאותה אישה שהתקשרה אליי: 'הפעם את לא בורחת מהעיר'", מספרת יעקובי. "הצעתי לשתף אותה בטכניקות שלמדתי להתנהגות במצבים כאלה. דיברנו במשך שעה שלמה, ובין השאר גם תרגלתי איתה נשימות. הסברתי לה שכשהיא צורחת בזמן שיש אזעקה, גם הילד שלה צורח כי הוא מבין שאזעקה שווה צרחה, וזו משוואה לא פשוטה. אמרתי לה שהיא אמורה לקחת אחריות משפחתית ולהיות רגועה לטובת הילדים. היא הקשיבה, ובסוף השיחה אמרה שמשהו אצלה השתחרר. אני מאמינה שבפעם הבאה היא תגיב באופן אחר לאזעקה, ומבחינתי זו הייתה המטרה".
בהמשך הערב קיבלה יעקובי שיחת טלפון מרכז צח"ש אחר, שדיווח לה על נפגעת חרדה הזקוקה לעזרה בעקבות הירי על העיר. יעקובי, שלא מזמן הביאה לעולם ילד שמיני, שלחה מיד את אחת מחברותיה לצוות לסייע לאישה. התקשורת בין נשות הצוות החרדיות היא אתגר בפני עצמו, מכיוון שהן אינן מחזיקות טלפונים חכמים ואין להם אפליקציית ווטסאפ. כדי להעביר מסר לכל נשות הצוות הן נעזרות במעין ווטסאפ חרדי, שבו מתקשרים למספר ומשאירים הודעה קולית. הנשים מקבלות הודעת סמס שמחכה להן הודעה קולית, הן מתקשרות כדי לשמוע את ההודעה, ויכולות גם להשאיר הודעה לחברותיהן.
אהד, בעלה של יעקובי, אברך כולל בזמן שגרה, מתנדב גם הוא בצוות חירום שכונתי של הציבור החרדי בעיר, המורכב מגברים חרדים. "העיקרון המנחה שלנו הוא שבכל מקרה אחד מאיתנו נשאר בבית במצבים הללו", אומרת שני. "זה מסתדר יפה, וגם מברך את הבית. הילדים מקבלים המון כוח מהידיעה שאבא ואימא בתפקיד בזמן חירום. לא תשמע אותם רצים בצרחות ובהיסטריה לממ"ד. גם בן השלוש יודע שהולכים לממ"ד בזהירות וקוראים שם תהילים. הבת שלי סיפרה שגם בכיתה היא אומרת לחברותיה 'אימא אמרה לא להיכנס להיסטריה'. באחד הסבבים הקודמים היא סיפרה שכשהמורה זרקה חומש והתחילה לצרוח בעקבות אזעקה, היא הרימה את החומש והלכה ברוגע למקלט. כאימא נהניתי לשמוע את זה".
מעבר לקריאות שהן מקבלות מהעירייה במצבי חירום, יעקובי רואה חשיבות בקיומו של צוות הנשים גם בזמן שגרה. "כשילד נפצע בבית הספר ואחת מהצוות שלנו היא מורה שם, היא מיד יודעת לתפקד, מה לעשות ולמי צריכים לקרוא. אנחנו גם מפוזרות בקהילה, ומספיק שיש בבניין מישהי אחת שיכולה ויודעת להרגיע את השכנות שלה, זה כבר דבר מבורך".
ההכשרה שנשות הצוות עברו בשנים האחרונות מגוונת. בין השאר הן עברו הכשרה של נט"ל לטיפול בנפגעי חרדה, הכשרה לתפעול המוקד הטלפוני העירוני, הכנה למצבים של רעידת אדמה, וסדנת NLP לתקשורת מהירה במצבי חירום. במהלך מבצע צוק איתן ב־2014 השתתפו הנשים באיוש המוקד הטלפוני העירוני, סרקו דירות בבניין שספג פגיעה מטיל, וביקרו בבתי קשישים. "אני מעריצה את חברותיי לצוות", אומרת יעקובי. "כולן פועלות במסירות, באחדות ובגיבוש. אני שמחה גם שעיריית נתיבות דואגת בזמני השגרה לקידום הסיוע בזמני חירום".
עזרת גברים
גבי נביזדה מרכז את צוות החירום השכונתי של הגברים החרדים בנתיבות, שבו חברים 27 מתנדבים, כולם אברכים. צוות הגברים הוקם בשנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה, ביוזמתם של הרב שמואל מונטג, רב הקהילה החרדית בנתיבות, וראש העיר יחיאל זוהר. הצורך בהקמת צוות חרדי נשי התגלה במהלך מבצע עמוד ענן. "הגענו לבניין שנפגע מירי בשעות הבוקר, ועברנו בין הדירות כדי לטפל במשפחות עד שיגיעו אנשי המקצוע", מספר נביזדה. "בצוהריים הגענו לבניין לביקור נוסף, ופתאום נשמעה אזעקה נוספת. הייתה קטסטרופה, ואחת הנשים בבניין קפצה בהיסטריה על אחד המתנדבים שלנו וחיבקה אותו. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. התקשרתי מיד לאישה חרדית וביקשתי ממנה שתבוא, וכך למעשה נולד הצח"ש של הנשים". נביזדה, אברך כולל ואב לשבעה, מתגורר בשכונת משהב ב' בנתיבות, באזורים הישנים של העיר. כשנשמעת אזעקה הוא יורד עם שבעת ילדיו מדירתו שבקומה העליונה לחדר המדרגות. רק בשכונה שלו יש 220 משפחות כאלו, ללא ממ"ד בדירה.
שמואל אילני, מורה לחינוך גופני, מרכז גם הוא צוות חירום שכונתי בנתיבות. ביום שני הוא שלח מתנדבים לנפגעת חרדה, אישה מבוגרת שננעלה בטעות בתוך מקלט ציבורי של בית כנסת. המתנדבים פתחו את המקלט, הרגיעו את האישה וציידו אותה במזרן ובשמיכות. למחרת הם הגיעו שוב לדרוש בשלומה. "אחד הדברים החשובים הוא לחזור לאנשים ולהראות להם מחויבות", מסביר אילני.
כ־40 אחוזים מתוך כ־38 אלף תושבי נתיבות הם חרדים. ראובן פיניש, מנהל מערך המתנדבים בחירום בעיר, מספר שהקהילה החרדית מיהרה להירתם לצוותי החירום השכונתיים שהוקמו לאחר מבצע עופרת יצוקה. לדבריו, התושבים החרדים אמנם נרתמו מתוך רצון לפעול בקרב כלל האוכלוסייה, אך מערך החירום נעזר בהם גם להפעלת המקלטים בשכונות החרדיות, שבהם יש צורך דווקא בצוותים חרדיים. המניע שלהם היה כלל־יישובי, אומר פיניש, אך בסופו של דבר הצוותים הללו עונים גם על צרכים קהילתיים. 
