שיטוט שגרתי הבוקר באתר Airbnb (רגע לפני התנתקות עצבנית. מצטערת חברים, אתם התחלתם) מאפשר להזמין מקום לינה בדמשק, תימן, טיבט הכבושה, רמאללה וגם בשילה. כן, מקומות הלינה ממזרח לקו הירוק, בינתיים עדיין נחים לבטח בין פרסומיו של האתר. אם אכן תעמוד החברה בהודעתה על הפסקת פרסום מקומות הנופש ביהודה ושומרון, יוכלו ארגוני החרם לסמן לעצמם הצלחה מחויכת. מדובר בקמפיין שהושקעו בו מאמצים רבים – ולאורך זמן.
ארגון NGO מוניטור, מפרט כי הלחץ על Airbnb הגיע מצד Human Rights Watch והארגון הישראלי כרם נבות. "עומאר שאקיר, נציג HRW בארץ ומי שבית המשפט דן בשהייתו בארץ עקב פעילותו בתנועת החרם, טען כי 'לאחר שנתיים של התקשרות [עם Airbnb] ויום לפני פרסום דוח בן 65 עמודים על ידי HRW וכרם נבות, Airbnb טוענים שהם יפסיקו לתווך שכירויות בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות שלא מאפשרות כניסה לבעלי ת.ז פלסטינית. אנחנו קוראים לאחרים ללכת בדרך זו'". לפני כמעט שלוש שנים, פנה גם הבכיר הפלסטיני סאיב עריקאת לחברה בדרישה דומה.
"זו אפליה מגובה בחוק", טען עומאר שאקיר בטוויטר. מצד החברה, זו צביעות שאין כמוה, הרי מדינות ערביות שלמות סגורות בפני הגולש הישראלי באתר. הן לא מרשות לנו אפילו לטוס מעל שטחן, בטח שלא לשכור צימר כפרי עם ג'קוזי לכמה ימים. ואם באמת היה מתחשק לי לנקות ראש דווקא בווילה העצומה הזו בשכם עם מזרקת השיש בחצר והשטיח הסגול בשירותים שעולה 63 שקלים ללילה בלבד (מחיר מצוין, קרוב לבית)? מישהו יכניס אותי לשם? ברור שלא. עילת הסירוב במקרה שלהם, אם כבר משחקים את המשחק הזה, היא גזענות מובהקת. בוודאי שלא שיקולי ביטחון, כמו אלו שבעלי מקומות הנופש ביו"ש נאלצים ליישר איתם קו.
בואו נראה קודם את אתר ההלנות מוריד מעל דפיו כל מי שלא מוכן לארח ישראלים, ואז נדבר על התנהלות ראויה. ובינתיים, כדי להירגע קצת מהכעס שכל המהלך הזה עורר, מומלץ בחום להתפנק בצימר עם בריכה בעפרה, או בזה מול הנוף באלון-מורה.
