אז מה קרה לנו? איך הגענו למצב שרכבת ישראל מוציאה הודעה רשמית מטעמה עם סרטון סנאף שבו מתועד אדם ששם קץ לחייו כשהוא קופץ למסילת הרכבת, וכל זה בכסות של צדקנות ודאגה לשלום הציבור?
לא צפיתי בסרטון, אבל רבים מחבריי הטובים כן. כדי שהטור הזה לא יהפוך לטור סנאף אני לא אכתוב כאן שום פרטים, אלא אסתפק בשתי מילים: זה מזעזע. רכבת ישראל היקרה, זה הזמן למה שנקרא "התערבות" בעגה הטיפולית. הרבה פעמים אנחנו מבואסים משביתות העובדים ומלוחות הזמנים ובכלל מהתנהלותה הכללית של הרכבת, אבל סביר להניח שהיא לא תמצא חברים טובים מאיתנו. אנחנו פה בשבילה. אני מזמינה את קוראיי ללכת על המסילה, יד ביד עם הודעות הדוברות של רכבת ישראל, ויחד נעזור לאנשיה להבין שמשהו עמוק נדפק שם בראש, ושאין צורך לדפוק את כולנו יחד איתם.
טעות ראשונה: מה זו רשעות?
"להטיל דופי בחברה על פרסום הסרטון זה הרבה יותר מרשעות. אילו האירוע היה מתרחש ביום ראשון בבוקר, כשהמתחם עמוס לעייפה מנוסעים, היינו נקלעים לאסון המוני, ואיש לא היה מעלה על הדעת למתוח ביקורת". אז לא, הטלת דופי בחברה אינה רשעות, אלא ניסיון לשמור על השפיות של החברה הישראלית, שגם ככה, עם כל ענייני הטרור שלנו, היא קצת גבולית. רשעות היא לפרסם סרטון נורא כל כך. אנחנו מבטיחים בהן צדקנו שהיינו מותחים ביקורת גם אם זה היה קורה ביום ראשון. או שני או חמישי.
טעות שנייה: כולנו פוסט־טראומה
"האדם שהחליט לשים קץ לחייו, עם כל הצער על מצבו, ביצע מעשה אלים, שפגע בנהג הרכבת שנותר בטראומה קשה, בנוסעים ששהו במקום, שחלקם נפגעו פיזית ובאחרים, שלקו בחרדה". יאללה, נלך עם הטענה שהוא ביצע מעשה אלים: ברכבת כתבו שהנהג נותר בטראומה קשה, שנוסעים אחרים לקו בחרדה, האם הם רוצים שכולנו נלקה בפוסט־טראומה וחרדה? בלי לזלזל בטראומה האמיתית שסביר להניח שצופי המחזה המסכנים נחשפו לה, ההיגיון הפנימי של ההודעה לא ברור. אין שום סיבה בעולם להפיץ כאלו מראות קשים כדי שגם אחרים ייחשפו אליהם.
טעות שלישית: הו, ערכי השקיפות
"בשל מורכבות האירוע המצער והחריג, וכן מפל של דיווחים שגויים ודיסאינפורמציה בתקשורת טרם הפצת ההודעה הרשמית מטעם הנהלת הרכבת, הוחלט לצרף את סרטון האירוע, המשקף באופן ברור את פרטי המקרה. רכבת ישראל תמשיך לפעול על פי ערכי השקיפות, ותדווח נאמנה על המציאות, הן ללקוחותיה והן בתקשורת".
חמוד שברכבת חושבים שהם נשבעו שבועת "דיווח מציאות" קדושה לאיזו אחווה דמיונית, אבל לא, לא מוטלת עליה חובה כזו. לפעמים המציאות מבקשת, בשקט אמנם, דברים אחרים לגמרי ממה שאנשים חושבים, ולכן צריך להטות לה אוזן ולהקשיב לה טוב־טוב. ואם מקשיבים מגלים שמה שהיא אומרת זה שלא כל דבר צריך לפרסם, ולא לכל דבר יש ערך. הציבור הקדוש שמשרתים בלהט ברכבת יקליק כמובן על הסרטון, אבל זו כמובן לא הוכחה לכלום.
טעות רביעית: הזכות לחרטט
מדובר הרכבת מתן ברקוביץ׳ נמסר: ״התאבדות ברכבת היא אקט אלים שפוגע נפשית באלפי נוסעים ושולל מהנהג את הזכות לעבוד". תראו תראו מי דואג לזכות לעבוד פתאום. איזו רכבת זו, רכבת ישראל שלנו? זו שנהגיה מדווחים חדשים לבקרים על מחלות דמיוניות? זו שקוויה מצומצמים בגלל המחלות האלו וגורמים לעוגמת נפש לאלפי אנשים? יש הרבה מה לעשות עם הזכות לעבוד, ומוטב שברכבת יפעלו לסיום סכסוך העבודה עם העובדים המתלוננים על קריסתם מרוב עומס, שכר נמוך וניצול.
קחו את החרדה לזכות לעבוד לתשומת ליבכם היומיומית, מנהלי הרכבת, ואנחנו נודה לכם על כך מאוד. אבל הפצת סרטון סנאף בשל הדאגה הקיומית לזכות הזאת לא ממש נותנת לכם נקודות אצלנו בנושא הזה.
טעות חמישית: פינאלה הכדורים
בהמשך ההודעה הרשמית מטעם ברקוביץ' נכתב: "רוצה לקחת לעצמך את החיים? קח את זה בבית עם כדורים. עם כל ההצטדקויות, משפחת המנוח מודאגת יותר ממהות האירוע מאשר ממה שפורסם״. פה הוא כבר ממש עבר את הגבול, והוא בטח יודע את זה בעצמו. דובר רשמי של חברה גדולה כל כך במשק לא יכול להרשות לעצמו להתבטא כך.
למעשה, זה לא משהו שמישהו בכלל אמור לומר. בביקורת שאנחנו מותחים על הרכבת אפשר גם להתייחס לכבודו של המת ולשמירה על פרטיותם של בני משפחתו, אך יש להחזיר את הדיון אל ליבו: כבודה של החברה שלנו, גבולותיה, פניה, שפיותה ובריאותה הנפשית.
