זוכרים את הסערה סביב הצעת חוק 'הורים וילדיהם' שעלתה לדיון בכנסת ונפלה בסוף 2015? ההצעה ההיא התבססה על מסקנות ועדת רוטלוי, שהוקמה בעקבות אימוץ אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. הוועדה, שישבה בהרכב מומחים חד־צדדי, ביטלה את מושג 'האפוטרופסות הטבעית' של ההורים והמירה אותו ב'אחריות הורית', המקנה לילד מעמד משפטי אוטונומי חדש תוך כיווץ סמכויות ההורים.
על פי החוק הישראלי הקיים ("חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") ההורים מוגדרים האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. הם הממונים עליהם, והחלטותיהם לגבי חינוכם, מגוריהם ואופן חייהם מחייבות. 'חוק הורים וילדיהם' ביקש לעקור את מושכלת היסוד הזאת ולהעמיד את הילד במרכז, כאישיות משפטית עצמאית ובעלת זכויות. מעתה ואילך, על ההורים מוטלת החובה לממש את הזכויות המשפטיות של הילד, ואם לא יממשו אותם בסטנדרט משפטי ראוי – אפשר יהיה לתבוע אותם ואולי אף להפקיע מהם את המשמורת על הילדים.
החלטתם להתקין אינטרנט מסונן והילד מתנגד? רשמתם אותו לבית ספר דתי והוא לא מסכים? ראו מה קובעת הצעת החוק: "התגלעו חילוקי דעות בין הורה לילדו… יפעל ההורה להגיע להסכמה עם הילדה או הילד בדרכי שלום, בעצמם או באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר". קראתם נכון. הילד יכול לדרוש מכם להגיע לבוררות. אם ההצעה הייתה מתקבלת, השלב הבא היה זכותו של הילד לקבל ייצוג משפטי מהסנגוריה.
החוק כלל זכויות ילד עם מאפיינים פוליטיים בולטים כמו: "הזכות לחופש מחשבה, ביטוי, מצפון ודת. הזכות לחינוכם לחיי אחריות בחברה, ולכיבוד זכויות היסוד של כל אדם ללא הבדל גזע, מין, דת, לאום או מוצא". לא קשה לדמיין אילו מטעמים היו עושים ממנו עובדות סוציאליות ושופטים במקרים של בני זוג שאחד מהם דתי והשני לא. זה הזמן להיזכר גם בראיון העוועים של ח"כ מרב מיכאלי בטלוויזיה האוסטרלית, ולראות איך חוק כזה היה מכין את הקרקע לחלק מהרעיונות הביזאריים שהועלו בו. "החלפת אפוטרופסות באחריות הורית פוגעת בזכות הילד לפיקוח, השגחה, הדרכה, חינוך והצבת גבולות, ומערערת את מוסד המשפחה", סיכם שופט הנוער אהרן מלמד בדיון על החוק.
את ההצעה ההיא הגיש ח"כ יואב קיש. עכשיו תשאלו מה לכוהן מסיעת הליכוד ולאג'נדות החותרות תחת מוסד המשפחה? התשובה היא שהבוחשים בחוק כרכו את מסקנות רוטלוי עם סוגיה אחרת שלקיש היה חשוב מאוד לקדם – שינוי חזקת הגיל הרך בהתאם למסקנות ועדת שניט. קיש ביקש לקבוע כי ברירת המחדל החוקית שלפיה המשמורת על ילדים להורים גרושים היא אצל האם, תחול רק עד גיל שנתיים. ההצעה ההיא נפלה בעקבות התנגדות האופוזיציה למסקנות שניט. אלא שלאחרונה עלתה ההצעה שוב, בלי שהכריכה בין הנושאים הלא קשורים בוטלה.
חלק מהעיוותים בהצעה הקודמת אמנם תוקנו, אולם הבעיה המרכזית – ביטול האפוטרופסות ההורית והמרתו ב'אחריות הורית' – נשארה. כך גם קביעה שלפיה ההורים חייבים להתחשב ב"רצונם, רגשותיהם ודעותיהם" של ילדיהם בכל הקשור ב"מימוש האחריות ההורית", וכי הורה שיפר את מחויבותו עלול להיתבע בתשלום פיצויים לילד.
'מכון תורת המדינה' שעל יד ישיבת בית אורות, העוסק בדיני המשפחה ממבט יהודי, שלח נייר עמדה לכנסת ובו הצביע על הכשלים בהצעה החדשה. השבוע נתקעו הדיונים בגלל מחלוקת בין חברי הוועדה על הגיל שעד אליו תהיה המשמורת בידי האם – שנתיים או שלוש. התקווה היא שכל הצדדים יבינו שחובה לנתק סופית בין שניט לרוטלוי, כלומר בין סוגיית הגיל הרך שבה מתקיים ויכוח בין שתי דעות מנומקות – ובין מהפכות רדיקליות השואפות להפוך את התא המשפחתי לאוסף של כדורי ביליארד משפטיים המתנגשים זה בזה ללא הרף.
