חיזבאללה התגלה במערומיו. תוכנית "כיבוש הגליל" שמזכ"ל הארגון חסן נסראללה הכריז עליה ב־2011 הייתה אמורה להפתיע את ישראל בגולת הכותרת שלה: מנהרות תת־קרקעיות שנחפרו במהלך השנים בסודיות מוחלטת. במסגרת התוכנית, עשרות ואף מאות לוחמי "כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, היו אמורים לחדור במפתיע לתוככי ישראל, ולבצע מרחץ דמים ביישובים הסמוכים לגדר.
לוחמי הכוח, שנחשב כמתמחה בלוחמה זעירה, שולבו בשנים האחרונות במלחמה בסוריה וצברו ניסיון מבצעי. באחרונה חזרו חלקם לפעילות בשירות חיזבאללה, והיו מוכנים לביצוע תוכניתו הזדונית של נסראללה בעת פקודה.
מעטים מאוד בחיזבאללה היו מודעים לפרויקט המנהרות המסווג. חשיפת הפרויקט הסודי על ידי ישראל במסגרת מבצע "מגן צפוני" הביכה את הארגון, והכניסה אותו למצב בעייתי מול העדה השיעית בלבנון, מול הלבנונים בכלל ומול העולם.
החלטה 1701 של האו"ם סיימה את מלחמת לבנון השנייה, וגם פרק בחיי ארגון הטרור הלבנוני, אשר צעדיו הוצרו במסגרת ההחלטה: על פעילי הארגון נאסרה באופן רשמי הכניסה לשטח שמדרום לליטני, והם נאלצו להיטמע ב־260 הכפרים השיעיים בדרום לבנון. ואולם לפי ההערכה, עוד ב־2012 החל חיזבאללה לבנות תשתית תת־קרקעית במרחב הכפרי. תחילה כללה התשתית משגרים תת־קרקעיים ומחסני אמל"ח המוכנים לפעילות, אך בתום מבצע צוק איתן ב־2014 הבינו גורמי הביטחון בישראל שידע המנהרות של חמאס עובר לארגון חיזבאללה.
צוות מיוחד לאיתור מנהרות והשמדתן הוקם בישראל. במשך שנתיים אסף הצוות מידע על הפעילות התת־קרקעית של חיזבאללה, תוך שהוא מניח לארגון להתקדם בחפירת המנהרות ולהשקיע עוד ועוד מאמצים וכסף בהשגת הנכס האסטרטגי הזה. הכול בשביל להגיע ליום המבצע: חשיפת הסוד של נסראללה בהפתעה גמורה.
קריסת הסוד היא מכה מבצעית קשה מאוד מבחינת חיזבאללה. המערך הלוגיסטי לחפירת המנהרה בכפר כילא היה נרחב, וכלל רכישת בית וחפירת מנהרה שנחשבת פאר היצירה: 25 מטרים בעומק האדמה, וחציבה בסלע לאורך עשרות מטרים ברוחב של 2 מטרים. המנהרה, שנחפרה במשך שנים, כללה מערכת הזרמת אוויר, מערכות חשמל ותקשורת, כלי רכב שמפנים את העפר ו"נכסים" נוספים. הכסף שהושקע במנהרה נגרע מקופת חיזבאללה, שבשנים האחרונות הלכה והידלדלה.
ביקורת קשה ספג חסן נסראללה בקרב העדה השיעית בעקבות שילוב לוחמיו במלחמה להצלת שלטונו של בשאר אל־אסד בסוריה. ארונות הקבורה שהגיעו לבקעת הלבנון הגבירו את הביקורת. חיזבאללה הקים מערך כלכלי לתמיכה במשפחות הפצועים וההרוגים, אבל אלו הלינו על המזומנים המועטים שקיבלו בתמורה לחיי יקיריהן. חשיפת מיזם המנהרות צפויה להציף שוב את טענות המשפחות, שהבינו לאן הולך הכסף של הארגון.
גם במישור הפוליטי הפנים־לבנוני ספג נסראללה מכה קשה. ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי התייחס לפרשה ואמר כי לבנון לא מעוניינת בהסלמה ונחושה לשמור על החלטה 1701, ולתאם את פעילות הצבא עם הכוחות הבינלאומיים. עוד לפני פרסום התגובה הביעו אזרחים לבנונים את דעתם על חשיפת המנהרה ברשתות החברתיות. יותר מעשור עבר מאז מלחמת לבנון השנייה, אבל אזרחיה עדיין זוכרים את ההרס והחורבן שנגרמו במדינתם בעקבות המלחמה עם ישראל. בסקר שקיים עיתונאי לבנוני בטוויטר תחת השאלה "האם אתם תומכים בהרס מנהרות חיזבאללה?" ענו 90 אחוזים מ־8,000 הנשאלים בחיוב. קריקטורות שבהן נראה נסראללה חופר מנהרות ומעליו לבנונים מנידים בראשם הופצו ברשת כאות מחאה על תוכנית חיזבאללה, שהשלכותיה אינן מתחשבות באזרחי לבנון.
מצג התרנגולות
חיזבאללה חטף מכה גם בזירה הבינלאומית. חשיפת המנהרה, שחדרה כ־40 מטרים לתוך שטח ישראל, היא הוכחה ברורה להפרת החלטת האו"ם 1701, וצפויה להוביל לסנקציות חריפות נגד ארגון הטרור. ישראל משתמשת בפרטים החדשים כדי לפעול נגדו במישור הבינלאומי.
בחיזבאללה מצידם עדיין לא יודעים מה צה"ל יודע, ונוקטים את אסטרטגיית ההכחשה. כדי להזים את המידע שהפיצה ישראל ולפיו המפעל שבו נכרה פתח המנהרה שימש לצרכים צבאיים, הוזמנו עיתונאים זרים למקום ולפניהם הוצגו לולי תרנגולות. הנשיא לשעבר מישל סלימאן צייץ כי הפרסומים הישראליים הם "לא יותר מאשר צביעות ציונית". הנשיא הנוכחי מישל עאון קיים פגישת חירום עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נבי ברי, ובסיומה הצהירו השניים כי "ישראל לא הציגה הוכחות מספקות" באשר להימצאותן של מנהרות של חיזבאללה.
חיזבאללה עצמו שחרר רק תגובה ראשונית, עוד לפני חשיפת צילומי המנהרות, שבה ניסה לקשור בין הצילומים לבין מצבו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם בעיתון אל־אחבאר, הנחשב לשופר הארגון, דיברו על מצבו של נתניהו כטריגר לפתיחת המבצע.
מזכ"ל הארגון נסראללה ינסה מן הסתם להשתמש באירוע כדי להגחיך את ישראל וללעוג לממצאים שפורסמו, אך גם הוא יודע שספג מכה קשה, שצפויה להשפיע על התנהלות הארגון בעתיד הקרוב.
