שני אירועים וכמה אנשים גרמו השבוע נזק עצום לשמאל הישראלי. תחילה לחבורה שהתגודדה סביב יאיר נתניהו ועורך הדין שלו יוסי כהן ביום שני בבית משפט השלום בתל־אביב. התנהלותם בצרחות ובקללות בסגנון ביבים אלים – מבזה את השמאל ומעוררת כעס מוצדק. הטיעונים הענייניים והנכונים נגד ראש הממשלה, המדיניות וההתנהלות שלו ושל מקורביו, נמחקים בזכותה של חבורה פורעת חוק שמתנפלת על בנו. בראש החבורה הזו עמד אחד, שאיני מכיר את שמו, שרץ כמוכה אמוק אחרי הפרקליט כהן וניבל את פיו כמו בריון בשוק, בלי שאיש מהמאבטחים בבית המשפט יגיב במהירות ויעיף אותו משם עם האנשים שסבבו אותו.
עכשיו ישאלו מה עם התגובה המשולשת של יאיר נתניהו? אין לי מושג מה אני הייתי עושה מול קבוצה שמקללת את בני המשפחה שלי, אבל נתניהו ג'וניור הוא לא העניין. השמאל מנסה לבדל את עצמו מהימין ולהציג ערכים אחרים והתנהגות שונה. מה שהיה בבית המשפט הורס מאבק לגיטימי, שחייב לשמור על גבולות גזרה ברורים של ויכוח, ורק אז יש לו עוד סיכוי לחלחל ולהשפיע.
הכשל השני הוא רג'א זעאתרה, שהיה מיועד להיות סגן ראש העיר חיפה. זעאתרה לא שונה במידת הנזק מהמפגינים בבית המשפט. הם לכלכו את המסרים והוא חצה את הקווים. השמאל לא יכול להכיל את מי שתומך בחיזבאללה, בחמאס באסד ובשליט קוריאה הצפונית. טיפוס כמו זעאתרה מתחבר אל אויבים חסרי פשרות של ישראל אבל גם אל רוצחים נתעבים של בני עמם. איש חד"ש שתומך באסד ובקים ג'ונג און אינו איש שמאל מבחינתי, אלא מזהם אותו.
לצערי, זעאתרה ודומיו בעיריית חיפה, כמו המתפרעים בבית המשפט, יהפכו נשק תעמולה בידי הימין בבחירות הקרובות. ההידרדרות הגדולה של השמאל שהולך ונעלם והבריחה הגדולה של המנהיגים והציבור אל הימין כרוכות באי אמון הולך ומצטבר בכוונות הערבים. תסמכו על בנימין נתניהו, שידע לחבר את זעאתרה וסגניתו שהירה שהלבי אל הערבים שינהרו לקלפי תחת הדגל הירוק של חמאס. זעאתרה עצמו עוד תורם לנתניהו בדרך שחצנית ומתריסה, ומוסיף בכך חטא על פשעי התמיכה שלו באסד ובעקיפין גם בג'נוסייד הסורי. כך מפרק הזעאתרה הזה את השמאל ומוסיף מנדטים לליכוד ולבית היהודי. סחתיין עליך.
אגב, במהלך השבוע ראיתי הרבה תגובות לא ענייניות עד נזעמות על ההתנהלות של עינת קליש־רותם. ראש העיר החדשה של חיפה העלתה תמונה בפייסבוק ממקום חופשתה בשווייץ עם כוס בירה והכיתוב "יום מושלם, גם זה קורה". האנשים צקצקו, אבל אני דווקא אהבתי את הפוסט. אנחנו צריכים לשאוף ולשדר חיים נורמליים, כמו בכל מקום שפוי, ולא לטבול את עצמנו בבעיות ובצרות לאומיות 24/7.
בעניין הזה קליש מייצגת בעיניי את המנהיג האזרחי האלטרנטיבי, המשכיל (שלושה תארים באדריכלות ועיצוב עירוני) והחייכן, ספורטאית שמתאמנת בקראטה ואוהבת גם לצאת לחופשות. למה לא, בעצם? סוף סוף דמות מרעננת, ודאי שמול יונה יהב הקדורני שאותו החליפה. הלוואי שהיו לנו קליש־רותם גם בירושלים ובמקומות אחרים.
