השבועות עוברים ואביגדור ליברמן הולך ומשתכח. ככל שזה קורה, ליברמן חייב להחריף את הטון כדי להישאר רלוונטי. לפני שבועיים הוא דיבר על כניעה לטרור, אחר כך על בושה וביזיון והשבוע הוא ליהג על ממשלה של סמרטוטים שזוחלת על גחונה מול חמאס. מעניין אילו מלים עולבות יותר ימצא כדי שלא להישחק מחוץ לממשלה.
ליברמן עזב את הממשלה לפני חודש רק מסיבה אחת, להציל את עצמו ואת מפלגתו. 'ישראל ביתנו' נעה סביב אחוז החסימה בסקרים, בעיקר משום שהקול הרוסי המובהק הולך ונעלם, והעולים החדשים שהגיעו לארץ בגל הגדול לפני 20 שנה ויותר כבר לא צריכים פטרון. גם פרשיות ישראל ביתנו לסוגיהן לימדו את הציבור לאן הידרדרו החברים הטובים של ליברמן וראשי המפלגה שלו, שעומדים היום לדין על פרשיות שחיתות חמורות.
אילולא המצוקה הפוליטית והבחירות הקרבות ליברמן היה מכיל ועוד איך את ההסדרה עם חמאס. רק לפני ארבעה חודשים שר הביטחון דאז עוד היה נופת צופים כלפי ארגון הטרור, כזה שדואג לעושרה של עזה ומוכן להשקיע בה הרבה יותר מ־15 מיליון דולר תמורת שקט. "עשינו כבר את עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. אי אפשר לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה", אמר ליברמן ל'מעריב'. "הפתרון הוא להפוך את עזה לישות כלכלית שמספקת עבודה לשני מיליון בני אדם ותהפוך לסינגפור של המזרח התיכון. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה הרבה יותר קרוב ממה שאנחנו חושבים", סיכם ליברמן את חזון השלום השלו.
במהלך העימות האחרון בעזה נראה היה שליברמן אכן הולך לכיוון הנכון. הוא הציע להקים נמל בקפריסין לטובת תושבי עזה במסגרת ניסיונות הסדרה שהוא לא מאמין בהם, כמובן. זו באמת יכולה להיות הדרך הנכונה: לפתוח את גבולות עזה למערב ולאפשר לתושבים המסכנים להימלט משלטון חמאס וחיי הגיהינום ברצועה, ולהגיע לאירופה ולאמריקה עם תעודות הפליט של אונר"א. בינתיים ליברמן החליף דיסקט, והיום הוא לובש אפוד צהוב ומנסה להצית אש, אבל איש לא רץ לכבות. הניצוץ פשוט לא מתלקח.
ואגב, ההסדרה שאליה הגיע ראש הממשלה עם חמאס בהחלט מניחה את הדעת. עדיף 15 מיליון דולר במזוודות מעשרות ואולי מאות חיילים ואזרחים בארונות קבורה.
