בראשית התקופה הווירטואלית בארץ, עורר עליו מגיש ותיק בגלי צה"ל מעט לעג, כשביקש בשידור שיביאו לו את "האחראי על האינטרנט". ובכן, אנחנו מצאנו אותה. פרופ' קרין נהון היא "האחראית על האינטרנט". עד לא מזמן כיהנה כנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. האחריות שלה על האינטרנט, על הרשתות החברתיות, על השימוש בטכנולוגיה בכלל, היא האחריות האתית. היא מבקשת להכניס ממד ערכי לעולם של חדשנות וטכנולוגיה, לאזן בין ערכים ואינטרסים של חברות ותאגידים ובין קידום הטכנולוגיה לאסדרה שלה.
נהון היא מדענית מידע. ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה בביה״ס לממשל ובביה״ס לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, וגם פרופסורית בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון. בכובעה האקדמי היא שואפת לחנך את הדור הבא לשירות ציבורי בישראל, לשימוש נכון במידע ובטכנולוגיה, שהוא גם שימוש מוסרי ומתחשב. בהקשרים אחרים, היא פעילה ציבורית. עמדה בחזית המאבק נגד השימוש במאגר הביומטרי, השימוש ב"כלי השב"כ" בתקופת הקורונה וחזיתות נוספות בצמתים של טכנולוגיה, מידע וחברה, כמו בפלטפורמות שבהן פורח הפייק ניוז ומייצר קיטוב חברתי.
האזינו:
אנחנו משוחחים על חדשנות ועל ערכים. נהון כמובן סבורה שחדשנות זה דבר נהדר. למשל, ההשתתפות הציבורית בדמוקרטיות בכל העולם קפצה באחוזים רבים ב-20 השנה האחרונות, כתוצאה מהאפשרות של הפרט להתבטא ברשתות. אבל מצד שני, אותן פלטפורמות גם מייצרות המון הטיות, ויותר אלימות מילולית ופיזית. היא סבורה שאין זה מקרה שהתפרעויות "שומר חומות" למשל קרו בעידן הזה. מושפעות מאוד ממה שמסתובב ברשתות החברתיות השונות.
השאלה הגדולה היא כמובן איך מסדירים את ההתנהלות הטכנולוגית. האם זה יעיל לחוקק חוקים נגד הסכנות שברשתות או בתוצרים טכנולוגיים אחרים? האם לשאוף ולקוות לאסדרה עצמית של אנשים ושל ארגונים? המדינה אינה יכולה להכתיב לאנשים התנהגות ואופני ביטוי. אבל אז גופים פרטיים, כמו פייסבוק ואחרים, נוטלים על עצמם את התפקיד, ופתאום הם אלה שמוחקים חשבונות וחוסמים משתתפים, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. לכן, עיקר הדיונים והפעילות בתחום האסדרה מצויים במתח שבין שמירה על חירות האדם לבין הגבלתה. כשנהון השתתפה בוועדה על נושא חוק הבחירות דרכי תעמולה – שהוא חוק עתיק משנת 1949, לא רלוונטי לרשתות החברתיות ועדיין מדבר על נשיאת לפידים או זרקורים על קירות – ההצעה הייתה לפחות להסדיר את נושא השקיפות ברשתות, ולדרוש דרישה אחת: לא להטעות את הציבור. אם הקמפיינר או הפוליטיקאי מימנו תוכן שמופץ ברשת, שיודיעו שזה מטעם המפלגה או הפוליטיקאי עצמו. ממש כמו שאנחנו דורשים בפרסומות.
השיחה שלנו על ערכים ועל מוסר בהקשר החדשנות היא מרתקת. היא נוגעת גם לשאלות פוליטיות וארגוניות, וגם לחברה ולתעשייה, וכמובן מגיעה לדיון על הבינה המלאכותית והשלכותיה הערכיות. גם בעניין זה עמדה בראש ועדה שעסקה באתיקה, רגולוציה ובינה מלאכותית, ויש לה תובנות רבות בנושא. הן בשאלות מוסריות והן בנוגע לאתגרים שעומדים בפני החברה, בעידן שבו מקצועות מסוימים עלולים להיכחד, ומה האחריות שלנו כחברה כלפי אוכלוסיות שעלולות למצוא את עצמן נטולות תעסוקה.
קרין מציגה דוגמה מעניינת לשאלה אחרת שמערבת טכנולוגיה וערכים. כלי הגוגל טרנסלייט למשל, נתפס בעינינו כמין מילון-מתורגמן נייטרלי, שאוסף המון מידע כדי לדעת לתרגם משפה לשפה. אבל כשנתקלים בכך שמקצוע כגוןteacher למשל, הוא מתרגם אוטומטית למורַה, בלשון נקבה, ולעומת זאת, את התפקיד manager למנהל ולא למנהלת, מבינים שהוא פועל על סמך הטיות מסוימות שאותם הוא יורש מהמידע שהוא משיג ברשת. וזה עצמו זה מייצר הבניה ושעתוק של ערכים. לכן, התפקיד של מי שבוחן את הטכנולוגיה ומבקש לאסדר אותה, זה בעצם להבין ולאתר בדיוק את הנקודות האלה, שבהן אפשר וצריך לתקן את הטכנולוגיה.
לשיטתה של נהון, האחראים על חדשנות בארגונים שונים לא יכולים להסתפק בפיתוח תהליכים או מוצרים חדשניים. הם צריכים לקחת אחריות גם על הסיכונים האתיים שבשימוש בחדשנות שהם מביאים לחברה. הם חייבים לקחת בחשבון את המרכיב האתי ולכלול אותו כבר בשלב הבנייה של המוצר. לחשוב מראש על הנזקים שהוא עלול לגרום למשתמש – לפרט, לחברה – ולא רק לתועלות שיצמחו ממנו.
להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:
- פרק 10 – סטארט-עם | מאחורי החדשנות הבלתי פוסקת של איתי הרמן מסתתרת סקרנות גדולה
- פרק 9 – סטארט-עם | מה גרם ליזם ישראלי לשלוח אלף הודעות לאילון מאסק
- פרק 8 – סטארט-עם | חוצפה חיובית: איך היזמות הישראלית מושפעת מתכונה כל כך רעה
- פרק 7 – סטארט-עם | גידי גרינשטיין, ממקימי "תגלית": "ישראל היא מגרש משחקים לרעיונות חדשניים"
