מאז שגילה את הפלא שמאפשר לגשת לעולם עם רעיון, ללא תקציב, ולהגשים אותו, למעצב התעשייתי אליסף שויקה היה חלום לייצר מוצר למימון המונים. מאז ומתמיד הוא הוקסם ממכונות, מהאסתטיקה שלהן. הסרטונים המועדפים עליו לצפייה היו של שעוני מטוטלת בפעולתם. בקריירה שלו, הן בבניית מכשירים לחיתוך עץ בנגריה שהקים והן בשימוש במדפסות תלת ממד, ראה את עצמו כמתווך בין האדם למכונה. הרעיון שלו היה לאפשר לכל אחד, מבוגר או ילד, ליצור מכונה, בצורה פשוטה ומשחקית.
כך נולד Makeway. משחק מגנטי שמאפשר הרכבה של מסלולים מורכבים שיוצרים אתגרי מעבר לגולה פשוטה שצריכה להגיע בשלום מנקודת המוצא לנקודת היעד שלה. משחק שמתאים לכל משטח מתכתי, מדלת מקרר ועד לוח מגנטי מחיק. גם דלת המכונית יכולה להפוך לקנבס שעליו אפשר ליצור בכל פעם יצירה חדשה. לאחר פיתוח הרעיון והתחברות עם שותף מימי הלימודים, השניים יצאו לקמפיין המימון.
ההצלחה הייתה מסחררת. מדי. מימון שיא בזמן קצר של כמעט 3.5 מיליון דולר. כ-20,000 ערכות משחק, שעדיין לא נוצרו, נמכרו ללקוחות מכל העולם. הסרטונים הפכו ויראליים מיידית. שויקה מצא את עצמו נאלץ לעבור במהירות מעמדת ההוגה והמעצב לעמדת המנהל. החברה החדשה והזעירה שלו קיבלה פניות מענקיות כאמזון, גוגל ומיקרוסופט. הנציג של מיקרוסופט כמעט התחנן: "קחו את הכסף שלנו". אבל שויקה הבין שהדרישה גדולה מדי וסירב. העסק הפוטנציאלי גדל מאוד. ולפעמים, כך למד היזם הטרי, צריך גם לדעת להיות מציאותיים ולעצור. בסופו של דבר חתם על הסכם עם חברת נשיונל ג'יאוגרפיק, שמשווקת גם משחקים.
זה לא מנע את המשבר. הקמפיין נפגש עם מגפת הקורונה. כל חישובי המשלוחים השתנו. החברה התקשתה לעמוד בקצב הייצור והשילוח ללקוחותיה בכל העולם. שויקה ושותפו מצאו את עצמם במסלול מהיר ומסחרר, כמו גולה פשוטה שטסה, מסתובבת ומתגלגלת ולא יודעת אם בסופו תנחת בשלום. תהליכים שעוברת חברה רגילה במשך כעשור, כולל עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, נדחסו במקרה שלהם לשלוש שנים בלבד.
שויקה, אפשר כבר להבין, הוא איש יצירתי. אבל מהזן שהצליח לתרגם את הרעיונות המעופפים באוויר ליזמות בעולם המציאות. "וזה לא מגיע", הוא מסביר, "בלי עבודה יומיומית קשה ושוחקת". שויקה מודה שיש מחירים להיותו אדם יצירתי. במיוחד חברתיים. "האדם היצירתי מעייף את הסביבה", הוא מתאר. אתה יכול לבוא עם עשרות רעיונות, שרובם אפילו גרועים, ולנסות להלהיב את כולם, ויש בזה משהו מתיש. אבל שווה להתמיד בשביל הרעיונות הבודדים שכן יצליחו בסופו של דבר. ההבדל בין האנשים שתמיד היו "מוצלחים" לאלה שבאמת מצליחים, נעוץ ביכולת להתמיד, להתגבר ולצאת מהבור, שכולם מגיעים אליו. הוא מדגים זאת ממה שלמד לפני ובמהלך הגיבוש לצנחנים שעבר לפני 20 שנה.
אנחנו משוחחים על מקורות היצירתיות והחדשנות ומגיעים לדמותו של אביו, הפרופ' יעקב שויקה המנוח. גאון רב-תחומי, איש רנסנס, שיצר חיבורים בין עולם התורה לתורת המתמטיקה, בין ידע בלשני ותאוריות של ניתוח ועיבוד שפה לבין מדעי המחשב. "בשבילו", אומר בנו בהתרגשות, "אלה לא היו חיבורים. הכול היה אחד. לא הייתה חלוקה בין קודש לחול, כי הכול קודש. ומתוך הגישה הזאת הגיע ליצירות ולפרויקטים האדירים שהקים. כי העבודה על אלגוריתמים היא גם קודש". בזכות החינוך והתמיכה שקיבל, וכנראה גם בשל תכונותיו האישיות, שויקה סבור שאפשר לחלום ולהגשים. כבר מגיל צעיר תמיד חשב "למה לא אני? גם אני יכול". אין סיבה שלא. וזה נכון לכולם: "כל אחד יכול".
להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:
- פרק 11 – סטארט-עם | הרעיון שהטכנולוגיה תפתור בעיות חברתיות הוא אשליה מסוכנת
- פרק 10 – סטארט-עם | מאחורי החדשנות הבלתי פוסקת של איתי הרמן מסתתרת סקרנות גדולה
- פרק 9 – סטארט-עם | מה גרם ליזם ישראלי לשלוח אלף הודעות לאילון מאסק
- פרק 8 – סטארט-עם | חוצפה חיובית: איך היזמות הישראלית מושפעת מתכונה כל כך רעה
