יום אחד אולי תיכנסו למסעדה ובמקום להזמין מנה שמתאימה לכולם, תזמינו את המנה שמתאימה בדיוק לנתונים שלכם, ואפילו למצב הרוח ולמטלות שלכם באותו יום. לא דומה מה שתשתי בבוקר, אם את סטודנטית לפני מבחן גדול וזקוקה למקסימום ריכוז, למה שתאכלי בערב, אם את בתקופה לחוצה וזקוקה להרגעה לפני השינה.
העתיד הזה, יחד עם פתרונות רבים אחרים לתעשיית המזון ולאנושות האוכלת, הוא בהישג יד. חלקו ממש כבר כאן.
האזינו:
דניאל גמזו הוא מנהל הפיתוח העסקי בחממת הפודטק Fresh Start הממוקמת בקרית שמונה, ומשקיעה ביזמים וביוזמות מקומיות בתחום. בפרק נוסף, ההסכת "סטראט-עם" מתאר את פעילות החממה ("מזריעה ועד הצלחת"), שכשמה כן היא – דואגת למתן תנאים קלים ואידאליים ליוזמות לצורך הגדילה הראשונית שלהם, ומעניקה תמיכה שמאפשרת להן להגיע לבגרות ראשונית בסביבה מאוד נוחה.
גמזו מסביר איך הוא מזהה בתפקידו יזמים בעלי פוטנציאל. טיפ: תשוקה מאוד גדולה וידע או יכולת למלא תפקיד מרכזי במיזם – לא יזיקו, כמו גם יוזמות שנראה ששווה להשקיע בהן בדרך להצלחה. הוא מספר על ייחודו של האקוסיסטם הישראלי. ההיכרות הקרובה, השכונתית, היא ייחודית לדעתו. יזם יכול להגיע תוך שניות ספורות, באמצעות קבוצות ווטסאפ למשל, לכל מומחה כמעט. הסביבה הישראלית בכללה היא מאוד תומכת יזמות. צעירים מוסללים פה ליזמות, בכל מסגרת לימודים.
ה"סטארטאפ ניישן" הוא בעיניו לא רק סלוגן. בתחום הפודטק ניכרת במיוחד הובלה ישראלית. בשנת 2021, הוא מציין, ישראל דורגה שנייה בעולם בהשקעות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, באופן חסר פרופורציה לגודלה. חברות ישראליות מובילות בעולם בתחום הבשר המתורבת עם טכנולוגיות פורצות-דרך והצליחו בגיוס של מאות מיליונים לפיתוח.
אנחנו משוחחים על כך שהפיתוחים האלה הם לא רק מיזמים מצליחים כלכלית, אלא גם בגדר תיקון עולם. אוכלוסיית העולם גדלה משמעותית ולעומתם המשאבים מצומצמים: כמויות האדמה והמים מוגבלות. כמויות אדירות של תבואה מגודלות בעולם כדי להאכיל את בעלי החיים שהאנושות צורכת לאכילה. נוצר צורך עצום למצוא מקורות אחרים מאשר בעלי חיים. חכמי התלמוד, בסיפור אגדה ידוע, מצאו דרך משלהם ליצור לעצמם עגל יש מאין, כדי לספק להם מזון לסעודה. מעבדות החממה היום מאפשרות לגדל את העגל הזה באופן טכנולוגי.
גמזו, שבעברו עסק בהנדסה ביו-רפואית ובפיתוח של מכשור רפואי, מוצא תועלות בחידושים בתחום הבשר המתורבת גם להקשרים אחרים מתעשיית המזון, למשל לצורך הנדסת רקמות לצרכים רפואיים.
תעשיית הפודטק, והחברות שהחממה שלו תומכת בהן, לא עוסקות בייצור או השבחה של מזון בלבד, אלא גם בסביבה ומה שמעבר לחקלאי המגדל. בזבוז המזון, למשל, הוא בהיקפים עצומים, הרבה מעבר לתקציב שמוקדש בשנה לקיום הביטחון התזונתי לאזרחים. כדי למנוע בזבוז כזה, נדרשת אופטימיזציה של תהליכים. למשל באספקה של יותר מזון בפחות אנרגיה ובהארכת חיי מדף של מוצרים. בינה מלאכותית יכולה גם היא לסייע כאן, למשל באמצעות חיישנים על המדף שיודעים לצפות ביקושים וחוסרים, ולסייע בכך לייצור ולשינוע מדויק של מזון למקומות שונים.
להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:
- פרק 19 – סטארט-עם | "הסטארט-אפ ניישן היא תת-מדינה בתוך ישראל"
- פרק 18 – סטארט-עם | האיש מאחורי "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" מסביר לאן נעלמת היצירתיות בגיל ההתבגרות
- פרק 17 – סטארט-עם | "אני מת על הסקפטיים, הם היחצנים ללא תשלום שלי"
- פרק 16 – סטארט-עם | מיזם "הקיפוד והשועל" מביא לשמואל רוזנר קהל איכותי של סקרנים
