בסוף דברים מתחברים. הד"ר טלי הדסה בלנק הייתה סטודנטית צעירה למתמטיקה ומדעי המחשב ולמדה גם מנהל עסקים. תוך כדי שהיא עמלה על פיצוח חדשנות רדיקלית בחברות סטארט-אפ במסגרת דוקטורט שכתבה בטכניון, הרגישה שהיא מחפשת משמעות שמעבר לתיאוריות, לנתונים ולמספרים, וכך מצאה את עצמה לומדת קבלה. התחושה הייתה שיש כאן עולם תוכן אדיר ושחסרים החיבורים לעולמות שבהם היא נתונה.
החיבור בין העיסוק בניהול ללימודי הקבלה הביא אותה לסטארט-אפ הראשון שלה: מענה לאתגרי הניהול בעולם התוכן היהודי. שנים לאחר מכן, לאחר שעבדה בין היתר כדילרית בחדר עסקאות בבנק ולאחר שסיימה פוסט דוקטורט במרכז היזמות באוניברסיטת הרווארד, נחתה בירושלים והקימה את "הבלנדר" – מרכז היזמות והחדשנות של מכללת הדסה. הצעד האחרון שעשתה בהקשר זה, הוא הרחבה והשקה של מרכז היזמות בקמפוס שטראוס – הקמפוס החרדי של המכללה.
בשיחתנו היא מספרת על קהל סטודנטים, סטודנטיות בעיקר, שבאופן טבעי רחוקים מאוד מעולמות היזמות והסטארט-אפים הטכנולוגיים, ובמרכז הם לומדים, מתמצאים ומגיעים לרעיונות וליוזמות שמתחילות לקבל מימוש. ב"בלנדר" הם מקבלים טיפול וליווי אישי ושותפים לאתגרים ולתחרויות לקראת יזמות. המרכז החדש מטפח ומקדם את היזמות של הסטודנטיות ומסייע להם לפתח את היכולות וליישם את הידע, וכך להשתלב בתעשיות המתקדמות. חזון הסטארט-אפ ניישן מבקש להתממש כך בכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית.
הסביבה היזמית, שמכניסה את הסטודנטים להלך-רוח יזמי, מסבירה לי בלנק, היא חיונית, גם מפני שהיא יוצרת אצלם חוויה דומה למה שקורה בעולם האמיתי. יזם או יזמת צריכים לעבור תהליכי פיתוח, עבודה קשה, כישלונות ודיוקים חוזרים. להתנסות ולחוות, גם כישלונות, כדי להיות חסינים יותר ומסוגלים ליותר להתמודדות בהמשך.
המעניין בשיחה, מלבד היותה של טלי בלנק אשת שיחה נעימה, צחקנית ומרתקת, הוא עולם השילובים שמתמצה בדמותה, כמי שמשלבת מחקר, הוראה וטיפוח סטודנטים יחד עם יזמות וניהול בפועל. כך שהיא מכירה אינטימית את כל צדדיו של עולם היזמות.
המחקרים שניהלה בהקשרי יזמות העלו מסקנות מפתיעות. למשל, על הגורמים המשפיעים על סיכויי השרידות של צוות סטרט-אפ – בין מוטיבציה ממוקדת אישית למוטיבציה ממוקדת בהשפעה ובעשייה למען אחרים. וגם מחקר על דמות היזם-מנכ"ל (founder CEO), על יתרונותיו וחסרונותיו, ועל ההבדל בין יזמים למנהלים והמטען הרגשי שנושא אתו היזם, שאינו בהכרח נחלתו של המנהל קר הרוח, המעורב פחות מבחינה רגשית.
מחקר מרתק נוסף, שערכה ד"ר בלנק עם עמיתה מצרפת, עסק בשאלה הגדולה של הפער בין הכוונה למעשה, בין הרעיון למימוש, ובעצם מה משותף לאלה שקופצים למים ומנסים לממש את הרעיונות היזמיים שלהם לבין אלה שנשארים בשלב הפנטזיה. רמז: מוטיבציה גבוהה והתלהבות רבה אינם בהכרח מתכון שמנבא צליחה והצלחה בעולם המציאות.
להאזנה להסכתים נוספים מבית מקור ראשון – לחץ כאן:
- פרק 21 – סטארט-עם | מועדון 100K: המורה מהקיבוץ מציג את הדרך להרוויח 100,000 שקל בחודש
- פרק 20 – סטארט-עם | חסה עם חלבוני חלב: המיזמים החדשניים בתחום הפודטק כבר ממש בהישג יד
- פרק 19 – סטארט-עם | "הסטארט-אפ ניישן היא תת-מדינה בתוך ישראל"
- פרק 18 – סטארט-עם | האיש מאחורי "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" מסביר לאן נעלמת היצירתיות בגיל ההתבגרות
