"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ…"
לחוות חג בהודו, זה משמעות אחרת לגמרי. כן, לפני הכל זה מורכב בהחלט. להיות בחגים רחוק כל-כך מארץ ישראל, מהחיבור הפיזי הכי עמוק שארץ ישראל מעניקה, לנוכחות רחוקה בהודו, בסביבת פסלים ותרבויות עתיקות.
וכמה מדהים וסימבולי שדווקא השופר שהולך איתנו לכל מקום כבר 3 חודשים מאז יצאנו מהארץ, דווקא הוא יהווה הצינור דרכו תעבור כוונת ליבם של 200 ישראלים סביבנו, דרך קול השופר הזך אל שערי שמיים. קול רעם מרעיד את האדמה, מרטיט את השמיים, ומזכיר לנו שכולנו עומדים הרחק במזרח, בבגסו, דרמסאלה שבהודו.
"אני העני ממעש, מסוגל להעביר דרכי את ליבם של הקהל המיוחד, המגוון והמדהים שהתכנס כאן?"
קול הלמות הגשם מרעיש בעוצמה את סככת הפלסטיק המפרידה בין מציאות יבשה לרטיבות עד לשד עצמותנו.
"כן אתה. כן השופר הזה, דווקא הוא, יכוון את לב כולנו לשמיים"
"…לשמוע קול שופר!!!"
תקיעה אדירה יוצאת דרך השופר, ומצטרפת לרעם שמתגלגל מהרי בגסו ופותח שערי שמיים, גם אלו של הגשם, וגם בתקווה, של שמי מרומים.
זו רק חוויה אחת מתוך חג מרומם ומשמעותי, שחווינו במסגרת מסענו בעולם. ועם זאת, משהו אחר נפתח כאן. משהו פשוט יותר. שאי אפשר להסביר אותו. להיות יחד, מאות רבות של ישראלים, תחת קורת גג אחת, כל אחד והמסע שלו, כשכולם מחוברים יחד. לא משנה מאיפה הגעת, ואיזו כיפה (אם בכלל) יש לך על הראש. כולנו כאן יחד, מבקשים חיבור.
הפרק השבועי הפעם הוא כולו סביב ראש השנה. ההכנות לחג, איך כל הכפר לובש פני חג ממש! ברכות שנה טובה בעברית במבטא הודי כבד, התגייסות של המטיילים להיכנס לבתי חב"ד ובית הלב היהודי לברור אורז וקטניות, לחתוך ירקות ולנפות קמח.
להסתובב בשווקים כדי למצוא בגד חדש לחג, ולגלות שאפשר באותו מחיר (זעום יש לומר) לתפור חולצה מבד שנבחר רגע קודם. ומשם חוויות עוצמתיות מהחג עצמו. ארוחת חג ברוב עם של 300 איש יחד בבית חב"ד, בנוכחות שגריר ישראל בהודו שכיבד בנוכחותו, יחד עם אבטחה כבדה של שוטרים הודים.
שיחות עומק מבוקר ועד ליל, על מהות התפילה, קבלות משמעותיות לשנה חדשה ומשמעות המסע האישי אל התנועה הכללית, אלו ועוד היו רק מעט מהעוצמות שחווינו כאן, ואותם שמחנו לתאר בפרק הנוכחי של "מגשימים עולם".
פרק 1: "היה לנו חלום, ההחלטה נפלה, ובתוך 3 חודשים בלבד היינו על המטוס"
