למסיבת הנובה בחניון רעים הגיעו החברים הטובים איתן מור, בן 24, שנחטף לעזה, ואליקים ליבמן ז"ל, שנחשב כחטוף במשך שבעה חודשים עד שגילו את שרידי גופתו בקבר של נרצחת אחרת כדי לעבוד כמאבטחים לא חמושים.
בפרק החמישי של הפודקאסט לב שבוי נפגשו לשיחה צופית ליבמן, גיסתו של אליקים ז"ל ומגישת הפודקאסט, ואחיותיו הצעירות של של איתן, רוני מור אביטבול ושירה מור. בשיחה, על אף הקשר השוטף והקרוב שנוצר בין המשפחות ב-9 החודשים האחרונים, הן עדיין הרכיבו חלקים נוספים מהפאזל המשותף של מה שקרה לאהוביהן באותה שבת ארורה.
אחיותיו של איתן מספרות על הקשר המשפחתי החזק ששורר בביתם. "הרבה שואלים את ההורים שלנו מה הייתה מערכת היחסים שלהם עם איתן, בגלל החזות החיצונית שלו והעובדה שהוא בחר לחיות אורח חיים לא דתי ושונה משלהם. אז התשובה היא שהיחסים הם מדהימים וקרובים. הוא הולך בדרך שלו אבל מכבד בצורה יוצאת דופן, הוא אדם מאוד משפחתי והקשר מאוד חזק. דווקא ההתרחקות שלו מאורח החיים שלהם דחף אצל שני הצדדים את הצורך לשמר את הקשר חזק. הוא היה מתקשר כל יום שישי, מגיע לשבתות שלמות כשהגיע לשבת להורים. הוא דיבר איתם גם בערב שמחת תורה והם דיברו על ההכנות שלו לחג. אבל הוא לא סיפר שהולך לנובה, היה מן הסכם שבשתיקה, כדי לא לצער אותם".
"איתן הוא אור גדול, שמח, אופטימי", שירה מוסיפה ומשתפת איך שהיא תמיד הרגישה שרוצה להידמות לו. "הוא אוהב לאכול אוכל איכותי, היה רגיל לאכול 5 ארוחות ביום, בריאות וטובות. שמר על בריאות, אכל מסודר, ותמיד עומד על שלו.
"הוא אדם מאוד דומיננטי. אנשים שפוגשים אותו ממש זוכרים אותו. כשאספנו עדויות ממי שהצלחנו משורדי הנובה שמנו לב איך כל כך הרבה אנשים זכרו אותו, גם בגלל הנראות שלו, הקרחת, וגם בגלל הנוכחות שלו שמרגישים בו.
"היו לנו חיים שגרתיים, עבודה, משפחה, לימודים, ואז הגיע שמחת תורה ומאז הזמן נעצר", אומרת רוני, "כל חג זה לא הגיוני לנו. מה הגיע פסח? מצות? מה הקשר? והוא עדיין שם, במנהרות, תקוע בכלל בשמחת תורה".
שירה מספרת על השגרה החדשה והקשה, "שואלים אתנו מה שלומנו. צריך להכחיד את השאלה הזאת מהעולם. אני לא מייפה, אני אומרת רע, שלומי רע. אני עצובה, אני לא ישנה בלילה, היה לי חלום מזעזע על איתן בלילה. אחותי בת 5 חיה בסיוטים".
הן מספרות על השבת שבה במבצע נועז חילצו את ארבעת החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו מתוך הרצועה. "כל המשפחה צרחה מאושר, רקדנו בבית ואז אחותנו בת 5 בכתה והתבאסה. בכי מרסק ואמיתי של ילדה בת 5, והיא שאלה למה את איתן לא שחררו? זה הזוי, ילדה בת 5 אמורה לבכות מזה שנתנו לילד אחר סוכריה ולא לה, לא שאח של מישהו אחר שוחרר מעזה ולא אח שלה".
הסיפור של איתן מור משמחת תורה הוא סיפור של גיבור שחוזר שוב ושוב לתופת כדי לעזור לאנשים עד שהוא נחטף. איתן, יחד עם אליקים, נשארו באזור המסיבה למרות שיכלו לברוח לפי העדויות כמה וכמה פעמים. הם ניסו לסייע למי שיכלו, לחלץ ולטפל בפצועים. "מבחינתם לא יכלו לחשוב על אף אופציה אחרת," אומרות אחיותיו של איתן, "מעבר לכך שבתור צעירים שגדלו בקרית-ארבע הם לא חיו ב'קונספציה'. אנחנו חושבים שהם פחות חוו הפתעה על עצם העובדה שדבר כזה יכול לקרות.
"כל הזמן אנחנו חושבים איך נוצר מצב שאיתן ואליקים התפצלו בשלב מסוים, כי הדבר הטבעי ביותר שאני יכולה לדמיין זה זה שאדם נאחז בכל הכוח בחבר הטוב שלו כדי להתמודד," רוני מספרת. אליקים, ידוע היום, נשאר ליד האמבולנס שהיה במתחם – "אמבולנס המוות". המשפחה מניחה על פי העדויות שהצליחו להגיע אליהן, שבכדי להמשיך לטפל שם בפצועים שלא יכלו לברוח, איתן, עם מאבטח נוסף, הוביל קבוצה גדולה של אנשים לחורשה סמוכה בכדי להסתתר.
"יש הרבה שורדים מאותה קבוצה, בזכות זה שהם הגיעו לשם והצליחו לברוח. אבל איתן, יחד עם חברו המאבטח הנוסף, ראו גופה של צעירה שהתעללו בה בצורה אכזרית מאוד, והחליטו, תוך סיכון של עצמם, לחלץ את הגופה", מספרות האחיות ומוסיפות "הם הסתירו אותה בגומחה באדמה בכדי שלא יתעללו עוד בגופה של בת ישראל. אחר כך הם רצו לצאת לחלץ את גופתה של צעירה נוספת אך הבינו שזה מסוכן מידי ונשארו עם הקבוצה. את הגופה של אותה צעירה שחילצו מצא אליהו ליבמן, אביו של אליקים, ביום שני שאחרי הטבח, כשיצא לחפש את בנו בשטח בעקבות שמיעת עדות של אחד מהשורדים מאותה קבוצה. לאחר מכן ירו לעבר הקבוצה טיל RPG, הקבוצה התפצלה לכל עבר, ואיתן יחד עם אחרים נחטף".
האחיות מספרות על רגע קבלת ההודעה על כך שהוא חטוף. המשפחה ידעה שהמודיעים בדרך. "היינו בטוחים שנקבל הודעה על כך שמצאו את הגופה שלו, כבר ניסינו להכין את עצמן נפשית להודעה, להלוויה, לשבעה, ואז קיבלנו הודעה אחרת לגמרי על כך שהוא חטוף.
"מה? מה זה אומר בכלל?" הן נזכרות שאמרו בתגובה.
הן מספרות על אות החיים שקיבלו מאיתן אחיהם ועל ההיאחזות בו. רון קריבוי, חטוף ששוחרר במסגרת פעימות עסקת החטופים שהייתה בחודש נובמבר, סיפר שפגש אותו במנהרה. אתן סיפר לו מה עבר עליו וכמה שהוא דואג לחבר שלו אליקים. "היינו בסיור באזור המסיבה לראות מקרוב את המסלול שעשה באותו יום עד שנחטף. מהחורשה שבו הסתתרו רואים את כל מתחם המסיבה. אנחנו מניחות שייתכן שראה מרחוק את כל התופת שמתרחשת שם ובעקבות כך הוא דאג מאוד לשלומו של חברו הטוב אליקים".
אביהן, צביקה מור, מוכר בתקשורת בתור אחד ממייסדי פורום תקווה של משפחות החטופים – התומכות בהגברת לחץ צבאי על חמאס ומתנגדות לעסקת חטופים שכוללת את סיום המלחמה, ונמצא לא פעם תחת מתקפה ברשתות ובתקשורת. צופית שואלת אותן על תחושותיהן לגבי המילים הקשות המוטחות לעברו לא פעם.
"בתוך המשפחה לא כולנו מסכימים עם הדעה של אבא," הן משתפות, "יש דעות שונות גם בתוך המשפחה ובעיקר דאגה וגעגוע עצום לאח שלנו איתן, ועם הדיונים או חילוקי הדעות הכל מתקיים בכבוד ובאהבה גדולה. ככה צריך להיות גם בעם שלנו. כולם רוצים את החטופים בבית, על זה אין ויכוח, וגם כשיש ויכוח על הדרך צריך לנהל את זה בכבוד ובאחדות".
