הפודקאסט "עוד חוזר הניגון" הוא לא עוד תוכן על שכול ומלחמה. זהו מרחב עדין, אנושי ונדיר, שבו שירת מלאך פותחת דלת לשיחות על זוגיות שנייה אחרי אובדן. זה פודקאסט שמבקש להגיד – גם אחרי שבר גדול, יש חיים. לא חיים כמו שהיו, אלא חיים חדשים. עם כאב, עם געגוע, ועם אהבה שיכולה לפרוח שוב.
הפרק הרביעי הוא מהמרגשים שנשמעו. שירת מארחת את נעמה מאיר-איזיק, אחותו של רס"ן דוד מאיר הי"ד, לוחם סיירת מטכ"ל שנפל בקרב גבורה בקיבוץ בארי. אבל השיחה לא נתקעת בכאב. היא מלאה באור, אהבה, ואמונה עמוקה בבחירה בחיים – גם כשהלב מדמם.
במרכז הפרק עומדת ענת, אלמנתו של דוד, ואם לשקד הקטן. היא לא מספרת כאן – אבל מדברים עליה כל הזמן, באהבה ענקית. זה מה שמיוחד בפרק הזה: משפחה שכולה, שמאמינה שמגיע לענת לאהוב שוב. לא לשכוח, לא למחוק – אלא לבנות מחדש. וכמו ענת, יש נשים רבות שאבדו את בעליהן וצריכות להתאקלם במציאות החדשה ללא אהוב ליבן.
"אמא שלי ניגשה אליה בשבעה ואמרה לה: 'ענתי, את תתחתני. לא בגלל ששקד צריך אבא – אלא בגלל שלך מגיע לחיות חיים מלאי אהבה'", משתפת נעמה.
המשפחה לא רק אמרה, אלא גם פעלה. האחים של דוד פרסמו פוסט בשם: "דרוש גיס" – שבו כתבו בפשטות ובכנות: "אנחנו מחפשים גבר עם כתפיים רחבות ולב ענק, שיבוא לעטוף את הלב השבור הזה באהבה". הפוסט הפך לוויראלי, ורבים הגיבו בהתרגשות. משהו בשפה, בכוונה, בפתיחות – נגע ללב.
הפרק מדבר גם על המורכבות. על איך זוגיות שנייה אחרי אובדן היא לא התחלה "נקייה", אלא המשך עם הרבה לב. "זה לא לעבור הלאה", מדגישה נעמה, "זה לבנות משהו חדש, מתוך השבר. לא במקום – אלא לצד".
הפרק הזה, כמו כל הפודקאסט, מדבר קודם כל על אנושיות, על הקשבה, חמלה, מקום. על ערך של משפחה וזוגיות. הוא נוגע באלמנות, במשפחות שכולות, אבל גם בכל אחד ואחת מאיתנו שמכירים מישהו שמתמודד עם שכול – או אפילו עם בדידות. הוא פונה גם לרווקים ורווקות, לגרושים, לאנשים שפשוט מבקשים לאהוב – ומבין שזה לא תמיד פשוט. ושאהבה, לפעמים, היא מעשה של אומץ.
אז אם אתם רוצים לשמוע שיחה אמיתית, חמה, נוגעת – כזו שלא משאירה אתכם אדישים – פרק 4 של עוד חוזר הניגון הוא המקום. הקשיבו לו. תנו ללב שלכם להתרחב. תנו לתקווה להיכנס.
כי גם מתוך הכאב – אפשר לבחור באהבה.
