בניין שערי-צדק הישן
על הדרך העוברת מהכניסה לירושלים ועד לעיר העתיקה שוכן ברחוב יפו בניין בן 120 שנה. בניין שערי-צדק הישן היה בית החולים היהודי השני מחוץ לחומות ושירת את תושבי ירושלים כבר בתחילת המאה הקודמת. סיפור הקמת הבניין הוא סיפורו של היישוב היהודי בארץ. הסיבה העיקרית לפתיחת בית החולים הייתה הסכסוכים בין בתי החולים הקיימים. מריבות רבות התעוררו על בסיס דתי ועדתי בין יושבי ירושלים.
צפו:
Video: בשיתוף עיריית ירושלים | כתיבה והגשה: איילת כהנא | צילום ועריכה: חנני הורוביץ | הפקה: יהודית טל וחנה לוינבוק
את הבניין תכנן המהנדס הגרמני תיאודור זנדל. הוא נבנה כשלושה בניינים נפרדים שהקיף אותם גן גדול ומסביבו חומה. לאחר השלמת הבנייה, תיאר אליעזר בן-יהודה את יופיו והדרתו של הבניין וכתב בעיתונו כי בית החולים שערי-צדק הוא הבית היפה ביותר בירושלים. הוא נחנך בשנת 1902 והשתתפו בו כל נכבדי העיר. ד"ר ואלאך התמנה למנהל בית החולים ולרופאו הראשי. המבנה ההיסטורי הוכרז כמבנה לשימור. הוא שופץ ושימש בעבר את הנהלת רשות השידור. כיום פועלים במקום מיזמים חברתיים והמתחם מאכלס קבוצות רבות של אמנים ויוצרים מכל הסגנונות ואף מארח ערבי תרבות. צעירי ירושלים נהנים כיום מהמתחם שהוא גם נכס תרבותי עבור הרוח הירושלמית. במקום תוכלו ליהנות מבר ה"בירבזאר" הפועל במקום, ולהתרשם מהארכיטקטורה הייחודית של הבניין.
מוזיאון אסירי המחתרות
כשהבריטים הגיעו לירושלים ב-1917 הם מצאו את בית המעצר ובית הכלא של ירושלים במצב שאינו ראוי להחזקת בני אדם והפכו את מבנה האכסניה לנשים במגרש הרוסים לבית הכלא המנדטורי. בכלא זה נכלאו אסירים פליליים יהודים וערבים, ועם התגברות מאבק היישוב היהודי בבריטים ובגזירות הספר הלבן נכלאו בו גם לוחמי המחתרות.
עוד בשנת 1920 לאחר המאורעות וניסיון היישוב היהודי להגן על עצמו, נכלאו בבית הכלא קבוצה ממגיני ירושלים ובהם גם זאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי ישב עם האסירים, עודד את רוחם והבטיח ששחרורם קרוב. בשנת 1939 נכלאו בכלא זה גם חברי המפקדה של האצ"ל ובהם גם דוד רזיאל ואברהם "יאיר" שטרן שייסד לאחר מכן את מחתרת הלח"י.
מכלא זה נעשו ניסיונות בריחה רבים. אליעזר סודיט "קבצן" ברח בתחפושת של שוטר בריטי ו-12 אסירים אחרים ברחו ממנו בשנת 1948, דרך מנהרה שנחפרה מתוך אחד החדרים אל הביוב שנמצא סמוך לו. שניים מהאסירים שישבו בכלא זה לאחר שנידונו למוות היו מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, בעת תלייתם תכננו המחתרות להתנקש במפקדי הכלא על ידי פיצוץ רימונים, שהוגנבו לכלא במסווה של תפוזים, בעת ההוצאה להורג. תוכנית זו שובשה עקב רצונו של הרב יעקב גולדמן להיות נוכח במעמד זה. כדי לא לפגוע ברב החליטו פיינשטיין וברזני להקדים את המעשה ובלילה לפני הוצאתם להורג חיבקו בין ליבותיהם את אחד הרימונים והתפוצצו.
במילותיהם האחרונות ביקשו שהיישוב יתאחד לסלק את האויבים כמו חשמונאי ובניו ואמרו שטוב למות בכבוד עם נשק בידיים מאשר לחיות בהשפלה, "עם ידיים למעלה".
כיכר המוזיקה
מקומות בילוי בירושלים לא חסרים, ודאי לא במרכז העיר. אך מקום קסום במיוחד נחבא בתוככי מרכז ירושלים, בין סמטאות שכונת נחלת שבעה הציורית. בכיכר המוסיקה שברחוב יואל משה סלומון תוכלו לשבת באחת המסעדות המציעות חוויה קולינרית ירושלמית. בזמן שהייתכם תוכלו ליהנות ממופעים מוזיקליים ומהופעות חיות של אומנים ישראלים, שמוסיפים לאווירה המיוחדת במקום. לפני ביקור במסעדה, תוכלו לבקר במוזיאון המוזיקה העברי, הלוקח את המבקרים למסע עולמי והיסטורי דרך המוזיקה העברית לדורותיה. במוזיאון ישנן אטראקציות לילדים, למבוגרים ולחובבי מוזיקה מכל הסוגים. גולת הכותרת שלו היא סיור בחלל מציאות מדומה בבית המקדש. בעזרת הטכנולוגיה תוכלו לפגוש את הלוויים ואת מלאכת הנגינה שלהם בחוויה מעוררת השראה. במתחם ממוקם גם אודיטוריום חדש ע"ש נאווה ביבי, המשמש בית למגוון אירועי תרבות.
ממילא
מרכז קניות עשיר המאיר בהדרו הירושלמי שוכן בלב העמק המקשר בין שער יפו והעיר העתיקה ומקדם בברכה את הבאים בשעריו. מרכז הקניות הנוכחי ממשיך את ייעודה המקורי של שכונת ממילא: הוא שוכן במקום שבו עומדת שכונת ממילא העתיקה, שהוקמה בסוף המאה ה-19 כשכונת סוחרים ובעלי מלאכה יהודים וערבים, ושגשגה כחלק מהמרכז המסחרי של העיר. לפני שחרור העיר, הייתה השכונה סמוכה לשטח ההפקר שבין ישראל וירדן ונחשבה לשכונת מצוקה. לאחר מלחמת ששת הימים נהרסה השכונה ונבנה המתחם החדש בחלוקה לאזורי מגורים ומסחר. בתחילת המאה הנוכחית נחשב שטח השכונה לאחד היקרים בתולדות העיר המתחדשת. ממילא שוכנת למרגלות העיר העתיקה ומציעה מקומות חניה לבאי העיר העתיקה ומרכז הקניות, וגם לבאים לאתרים הסמוכים לה. מקומות היסטוריים רבים תוחמים את השכונה: מגדל דוד, שער יפו, בריכת הסולטן, אכסניית נוטרדאם, הר ציון ושכונת משכנות-שאננים. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות במשך השנים, ונחשפו בהן שרידים כמו קברים מתקופת הברזל השנייה, קברים מתקופת בית שני, שברי רעפים מהתקופה הרומית ולבני חרס עם טביעות חותם של הלגיון הרומאי העשירי, שנותר בירושלים לאחר חורבן הבית בשנת 70 לספירה הנוצרית. נחשפו גם מבנים מהתקופה הביזנטית ואמת מים שקישרה את בריכת ממילא עם בריכת חזקיהו שברובע הנוצרי. מקור השם ממילא הוא משיבוש הביטוי הערבי "מן אללה" – זה שבא מא-לוהים.
הר ציון
הר ציון הוא חלקו הדרומי של הר המשתרע מנחל צולב ועד גיא-בן-הינום. עליו שוכנים הרובע היהודי והארמני. הנקודה הגבוהה ביותר בו היא מתחם קבר דוד המלך, מחוץ לחומות. היו זמנים שחומת העיר הקיפה גם את הר ציון, אפילו הסולטן התורכי סולימן המפואר, שיזם את הקמת החומה, נדהם להיווכח שהמקום שבו נמצא קבר דוד המלך אינו בתחומי החומה. בתקופת מלחמת העצמאות, שלושה ימים לאחר הכרזת המדינה, יזם דוד שאלתיאל, שפיקד על ירושלים, מבצע לפריצת המצור על העיר העתיקה. הפריצה לא צלחה אך פעולת הסחה מכיוון הר ציון עלתה יפה והמתחם נכבש. שאלתיאל ניצל את המומנטום ועם 22 לוחמי פלמ"ח, שאחד מהם היה דוד אלעזר (דדו), הם פרצו בעזרת מרגמת דוידקה את שער ציון, ועד היום אפשר לראות עליו את הצלקות מפגיעת הכדורים. עד למלחמת ששת הימים נחשב הר ציון למקום הקדוש ביותר, ולשם עלו יהודי העיר להתפלל אל עבר הר הבית שהיה בידי הירדנים. את החדר הקטן שכיפת אבן לראשו במתחם דוד המלך, העניק משרד הדתות ב-1949 לנשיאה הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן, לרגל יום הולדתו ה-75. מי שזכה להשתמש בחדר היה הנשיא הבא אחריו יצחק בן-צבי, שאף קיבל בו אורחים רבים. כיום החדר העמוס פריטים נעול לציבור, אך הנוף מראש הגג מרהיב ביופיו.
עיר-דוד
הגן הלאומי עיר-דוד הוא אחד מאתרי התיירות ההיסטוריים הבולטים במדינת ישראל, ובשנה מבקרים בו מאות אלפי תיירים מישראל ומהעולם. על גבעת עיר-דוד הסמוכה לכותל המערבי, נולדה העיר ירושלים לפני כ-3,000 שנים, כשהחליט דוד המלך לעזוב את עירו חברון ולעלות לירושלים כדי לאחד את עם ישראל סביב עיר בירה אחת. באתר תוכלו לגלות היכן וכיצד החל מסעה המרתק של העיר, בהדרכה המשלבת תוכן מרגש וסיורים ייחודיים, במקום שבו התרחשו סיפורים מקראיים רבים. הליכה לאור פנסים בבטן האדמה במימי נקבת השילוח, תעלומות מרתקות מן העבר ותצפית פנורמית אל ירושלים הקדומה – הן רק חלק מהחוויות הממתינות לכם במהלך הסיור.
