עמנואל (54) נשוי לאורלי ואב לארבעה: בניה, יהונתן, נוגה ויהל, סבא ליובל וירדן. בעל תואר שני במינהל עסקים ובוגר ביה"ס למנהיגות חינוכית ותכנית "מעוז־אדוות". ניהל את ביה"ס תל"י בית חינוך, שימש כממונה על החינוך העל־יסודי ובחמש השנים האחרונות מנהל את אגף חינוך ממלכתי, ממ״ד וממ״ח בעיריית ירושלים.
כמה תלמידים מתחנכים היום בירושלים?
בירושלים מתקיים חינוך מגוון, חדשני, לכלל המגזרים השונים תוך קיום ממשקים בין מערכת החינוך העירונית למערכות החינוכיות השונות: תרבות, אקדמיה, מסגרות בלתי פורמליות ועוד. במסגרות אלו לומדים בירושלים בסה״כ כ־290 אלף תלמידים, בכ־815 בתי ספר וכ־2600 גנים.
בחינוך הממלכתי, הממ"ד והממלכתי חרדי לומדים כ־75,000 תלמידים ותלמידות ב־500 גני ילדים וב־230 בתי ספר ובתוכם מגוון גדול של בתי ספר ייחודיים הנמצאים תחת אחריותי.
מה כולל מנהל החינוך בעיריית ירושלים?
מינהל החינוך בעיריית ירושלים יוצר כל העת תוכניות חינוכיות למצוינות במטרה לקדם את החינוך הירושלמי, ולהוביל את מערכת החינוך הגדולה בישראל כל העת קדימה. צוותי החינוך פועלים גם הם כל העת בחתירה למצוינות, ביצירת מענים חדשניים, בהתאם לצרכים משתנים. לכן, שבוע החינוך השנה ייערך בסימן "חינוך מצוין בעיר מצוינת". הצוות במנהל החינוך הוא הטוב ביותר שיכולתי לבקש; אנשי ונשות חינוך מנוסים, רגישים ומקצועיים. השילוב של מי שבאו מתוך בתי ספר בתוך מינהל החינוך, הוא נכס אדיר שמאפשר מענה מעולה לקהילות ההורים ולצוותי בתי הספר.
מהן המטרות שהציב לעצמו מנהל החינוך בשנים האחרונות?
המטרה שלנו היא שלכל ילד וילדה בעיר יהיה סיכוי שווה למצוינות. זה נשמע פשוט וכמעט בנאלי, אבל זהו אתגר אדיר שאנחנו עסוקים בו הרבה מאוד. לדוגמה, שמנו לב שבקרב התלמידים הלומדים ב"אופק" (בי"ס למחוננים ומצטיינים) כמעט ואין תלמידים ותלמידות משכונות מסוימות. החלטנו להקים תוכנית בתוך בתי ספר, ובשנה האחרונה שילשנו את מספר התלמידים שהתקבלו לאופק.
מהן התוכניות שהוגשמו והצעידו את החינוך בעיר קדימה?
המיזם הכי חשוב שאנחנו מובילים בשנים האחרונות הוא "המרחב השלם", זו תפיסת עולם שמחברת את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בשנים האחרונות נערך תהליך אסטרטגי שמטרתו עיצוב מערכת חינוך מותאמת תקופה, מתוך נקודת הנחה שכדי להמשיך ולהיות רלוונטיים בעידן המאה ה־21, נדרשים תהליכי השתנות והתחדשות מתמדת. בזכות המיזם הזה אנחנו מפעילים מחנות קיץ, תוכניות להארכת יום הלימודים, פעילויות התנדבות בהיקפים אדירים ומרכזים ללמידה מתקדמת.
פרויקט מיוחד שהתחלנו בו השנה הוא הקמת סניפי תנועות נוער בתוך בתי הספר. התלמידים הבוגרים מדריכים את הצעירים והם שותפים מלאים לפעולות הארציות של התנועות.
בתי הספר שלנו לומדים הרבה מאוד בסביבה הטבעית שלהם – בגן החיות, בעמק הצבאים, בפארקים. כמעט ואין בית ספר שלא מקדיש יום בשבוע ללמידת חוץ, וגם הקמנו 7 גני יער ובית ספר יער שהם מהפכה שבאים ללמוד אותה מכל הארץ.
מה מיוחד במערכת החינוך הירושלמית?
ירושלים היא מקור להרבה מאוד מהיוזמות החינוכיות שהיו פורצות דרך והופצו בכל הארץ. התפיסה ההוליסטית של מערכת החינוך כאן כוללת חיזוק וגיוון המענים החינוכיים השכונתיים והמקומיים ברחבי העיר והעמקת החיבור בין חינוך, קהילה ושכונה.
ירושלים היא פורצת דרך בייסוד דגמים חדשניים של בתי הספר; בית הספר "קשת" היה הראשון שבו למדו יחד דתיים וחילוניים, תיכון "ענבר" לבנות הוא הראשון והיחיד שבו בחינוך הממלכתי בנות לומדות בנפרד מבנים, בית הספר "גבעת גונן־יער" הוא הראשון שבו יש חינוך יער והוא לא פרטי, בית הספר הדו־לשוני גם הוא היה הראשון שבו למדו יחד יהודים וערבים. יש עוד עשרות דוגמאות לתוכניות ייחודיות שהעיר מפעילה, בכל שבוע אנחנו מארחים קבוצות מהארץ ומהעולם שבאות ללמוד מהניסיון שלנו.
מהם החידושים האחרונים במערכת החינוך בעיר?
הקמנו יחד עם מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית את מרכז מש"ר שבו תלמידים ותלמידות מכל העיר לומדים פיזיקה. מדובר בתוכנית פורצת דרך שמשלבת התנסות ולמידה פעילה ברמה גבוהה מאוד. אנו שואפים להרחיב את הפעילות שלו גם לתחום הכימיה ולבנות מרכז מדעים עירוני.
הקמת מרכז "הדספייס" לטיפול רגשי הוא מהפכה אדירה בתחום התמיכה לבני נוער. מיטב אנשי הטיפול מעניקים תמיכה רגשית ללא עלות. בנוסף, אנחנו משלבים עשרות עובדות סוציאליות בבתי הספר כדי לסייע במצבי משבר.
תוכנית "הקולג' הירושלמי" יצרה חיבור ייחודי בין בני נוער לבין מוסדות אקדמיים. במסגרת זו, התלמידים לומדים מגוון רחב של קורסים אוניברסיטאיים וזוכים לנקודות זיכוי. תוכנית זו יוצרת חוויה ולמידה ברמה גבוהה מאוד וזוכה להצלחה גדולה.
כיצד פועל מנהל החינוך להביא את תלמידי העיר להצלחה?
הדרך הטובה ביותר להביא להצלחה היא להתחיל בגיל צעיר. אני אומר תמיד שאנחנו לא רוצים לצמצם פערים, אנחנו רוצים למנוע את הפערים. ההשקעה שלנו בגני הילדים היא הבסיס להצלחה, בכך שמגיל צעיר נטפח סקרנות, יצירתיות וסובלנות.
אילו שיתופי פעולה קיימים במטרה להרחיב את ההצלחה?
בכל שבוע אני מקבל פניות לשיתופי פעולה מרתקים. השבוע נפגשתי עם קבוצה שרוצה לשלב מורים דוברי ערבית בבתי ספר שלנו, אנחנו בעיצומו של חיבור מרתק עם צוות ובוגרי תוכנית 8200, יש לנו שיתופי פעולה עם כל מוסדות התרבות בעיר, ואפילו בנינו תוכנית עם אגפים בעירייה כדי לשלב "חינוך פיננסי" בבתי הספר.
יש גם חידושים שמביאים ללמידה יעילה מחוץ לקופסה?
בשנים האחרונות אנחנו משקיעים הרבה מאוד בחיבור בין תחומים שונים שמאפשרים למידה מעניינת ורלוונטית יותר. למשל, ייסדנו תכנית לימודים שבה תלמידים לומדים באופן קבוע את מקצועות הלימוד בגן החיות. בחטיבות הביניים, הכשרנו מורים שמלמדים יח"ד את לימודי הגיאוגרפיה והתנ"ך בסיורים משותפים, חלקם בג'יפים שמגיעים למקומות שבימים רגילים קשה להגיע אליהם. התלמידים הופכים להיות יותר ויותר שותפים בהוראה עצמה, הם מכינים שיעורים ומלמדים את החברים שלהם, ובשנים האחרונות אנחנו משלבים יותר את תלמידי התיכונים כמורים מלווים במרכזי למידה.
מהפכת התשתיות לא פוסחת גם על בתי החינוך בעיר. כיצד היא השפיעה על התלמידים?
בסיורים שלי בבתי הספר אני מתרגש לראות את התלמידים והתלמידות שלנו בכיתות שהן נראות לגמרי אחרת משהיו לפני עשר שנים. יש דרכים רבות לשבת בכיתה, הספרייה יכולה להיות גם בכניסה לבית הספר ומגרש הספורט הוא לא רק לכדורגל. במסגרת תוכנית "מחדש", מוצעות לבתי הספר מגוון מודלים לעיצוב כיתות. המטרה היא שכל מורה וכל בית ספר, יתאימו את הכיתה שלו לצרכים הספציפיים של התלמידים. כך, מתאפשר שינוי פדגוגי באמצעות המרחב הפיזי בכיתה. תוכנית זו, יוצרת" תפיסה חדשה ואנחנו עושים מאמץ גדול להשלים אותה בשנים הקרובות.
בהקשר זה, יצוין כי עיריית ירושלים השקיעה השנה (תשפ"ג) כ־300 מיליון שקלים בבנייה ובשיפוצי עומק בכל רחבי העיר בבתי הספר, בגנים ובמרחבי הלימוד, לטובת יצירת תנאי לימוד טובים וחדשניים עבור תלמידי בתי הספר וצוותי ההוראה.
מה תאחל לתלמידי ירושלים לרגל יום חגה של העיר?
ירושלים היא עיר של חיבורים – "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". אני מאחל לנו ולתלמידים שלנו שתמיד יהיו קשובים, סקרנים ושהלב יהיה תמיד פתוח להכיר את מי ששונה ולהתחבר אליו, אני בטוח שכך נבנה את העתיד שלנו.
