דבר בראשיתה של ישיבת הממשלה לא רמז על הדרמה שתתרחש בסופה. השרים תפסו את מקומותיהם בשעה תשע בבוקר, כרגיל. דקות אחדות קודם לכן ליווה ראש הלשכה המיתולוגי יחיאל קדישאי את מנחם בגין לקומה השנייה במשרד ראש הממשלה, שם נמצא אולם הישיבות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מתי שמואלביץ' העריך באוזני קדישאי שצפויה ישיבה ארוכה, אולם קדישאי, מהמעטים שהיו בסוד העניינים, השיב שלהערכתו הישיבה תהיה דווקא קצרה. בגין, מכל מקום, בחר לשמור את הודעתו לשלבים המאוחרים. בסביבות עשר וחצי התחולל עימות בין שניים מבכירי הליכוד: אריאל שרון, שהודח ממשרד הביטחון חודשים אחדים קודם לכן ונותר בממשלה כשר בלי תיק, תקף בחריפות את שר הביטחון החדש משה ארנס, והלה נפגע ויצא בכעס מהאולם. לו ידע מה עומד לקרות בעוד רגע, אין ספק שהיה בוחר להישאר.
השעה הייתה 10:45 בבוקר, י"ט באלול תשמ"ג, 28 באוגוסט 1983. "מבקש אני למסור הודעה", אמר ראש הממשלה בגין לשרים. ההצהרה שהשמיע לאחר מכן תיזכר לדורות בגרסה תמציתית בת שלוש מילים, "איני יכול עוד", אך העיתונאי שלמה נקדימון, ששימש יועץ התקשורת של בגין בשנים הראשונות לכהונתו כראש ממשלה, פרסם נוסח אחר, מפורט יותר. "אני מבקש לציין כי אין כל קשר לדיון שנתקיים בממשלה (זה עתה – א"ס), ולא עם דיונים אחרים שהתקיימו לאחרונה", אמר בגין. "הסיבה אשר בשלה אני מוסרה היא אישית לחלוטין, אך איני יכול עוד לחכות עם הודעה זו, ולכן אני מוסרה כחוק. אומנם מלכתחילה מבקש אני סליחה, מחילה וכפרה. אם יינתנו לי – איני יודע.
האזינו:
הודעת הפרישה של בגין הכתה את המדינה בהלם, ולמען האמת גם את רובם המוחלט של השרים. הם לא צפו את הצעד ולא יכלו להבין את פשרו. מכתב ההתפטרות נמסר לנשיא על ידי מזכיר הממשלה דן מרידור רק כעבור 18 ימים, ב־15 בספטמבר, יומיים לפני יום הכיפורים. לדברי מרידור, וכן לפי עדויות נוספות, המכתב לא הוגש בידי בגין עצמו בגלל סיבה של מה בכך: פריחה על העור מנעה ממנו להתגלח, וראש הממשלה – עדיין ראש הממשלה – לא רצה לצאת מביתו בלתי מגולח, ולכן שלח את מזכיר הממשלה במקומו.
ההתמהמהות בהגשת המכתב לא הייתה מיוזמתו של בגין, שניסח טיוטה ראשונה דקות אחרי ההודעה בממשלה. שר האוצר יורם ארידור הוא שביקש ממנו להמתין עד שהליכוד יבחר לו יורש, כדי שהמפלגה לא תאבד את האחיזה בשלטון. בגין עוד הספיק לכנס ישיבת ממשלה שגרתית נוספת בשבוע שאחרי ההודעה.

מדוע ההתעכבות על הפרטים השוליים־לכאורה הללו? מפני שבדיעבד נשמעו כמה גרסאות שונות וסותרות באשר לתפקודו של בגין בחודשים שקדמו להודעת ההתפטרות; לפי חלקן, מדינת ישראל התנהלה במשך תקופה ארוכה ללא ראש ממשלה. ימי מלאת ארבעה עשורים לפרישתו של בגין הם מועד מתאים להצליב את העדויות, ולנסות להבין כיצד באמת נראתה שנת הכהונה האחרונה של מנהיג הימין המיתולוגי.
***
הבינה המלאכותית לא יצרה בשבילנו רק תמונות שמלוות את הכתבה המתפרסמת במוסף דיוקן ובאתר מקור ראשון, אלא גם הביאה לנו את "הקלטת" הודעתו הדרמטית של בגין בממשלה. כאן באתר מקור ראשון תוכלו לשמוע את ראש הממשלה מודיע לשרים על התפטרותו – וכך יצרנו זאת, בארבעה צעדים:
- התיעוד המילולי המלא היחיד שיש לציטוט המפורסם מופיע בעדותו של שלמה נקדימון, המובאת בכתבה. את הטקסט העברנו לאתר heygene, שהופך טקסט לדיבור: מציטוט טקסטואלי נוצר לנו קובץ קול של גבר ישראלי גנרי.
- דגמנו עשר דקות של קולו של מנחם בגין מנאומים מפורסמים. ניקינו מהקטעים את קולות הרקע באמצעות כלי בינה מלאכותית.
- את הקטעים הנקיים שלחנו לכלי הבינה המלאכותית RVC, ראשי תיבות של Retrieval-based Voice Conversion. כך "אימנו" את המודל להכיר את דפוס הקול של מנחם בגין.
- את הקול המלאכותי הגנרי של heygene המרנו, באמצעות RVC, לקול של בגין.
זה נוסח הטקסט המלא כפי שפורסם והוזן לכלי הבינה המלאכותית:
"אני מבקש לציין כי אין כל קשר לדיון שנתקיים בממשלה (זה עתה – א"ס), ולא עם דיונים אחרים שהתקיימו לאחרונה", אמר בגין. "הסיבה אשר בשלה אני מוסרה היא אישית לחלוטין, אך איני יכול עוד לחכות עם הודעה זו, ולכן אני מוסרה כחוק. אומנם מלכתחילה מבקש אני סליחה, מחילה וכפרה. אם יינתנו לי – איני יודע.
"ידידים יקרים, אני מודיע בזה לממשלה על כוונתי להתפטר מתפקידי כראש הממשלה. אני לא יכול למלא את התפקיד הזה, ובאתי באופן מיוחד לישיבה זו של הממשלה כדי למסור את ההודעה, משום שבזה קשור תהליך קונסטיטוציוני מיוחד, וכל עוד לא מסרתי את ההודעה הזאת – תהליך זה כלל לא יתחיל".
הכתבה המלאה על החודשיים האחרונים לפני הודעתו של בגין על פרישתו תפורסם מחר (ו') במוסף דיוקן במקור ראשון
