חג האביב בפתח ואנחנו כאן כדי לעשות סדר במועדי החג: מתי נחגוג את ליל הסדר מתי שבת חול המועד ומתי יחול שביעי של פסח. חג כשר ושמח!
ליל הסדר, ערב חג הפסח, יתקיים השנה ביום שני בערב י"ד בניסן תשפ"ג, 22.4.2023. חג ראשון של פסח יימשך עד צאת הכוכבים ביום שלמחרת, יום שלישי, ט"ו בניסן תשפ"ג, 23.4.2023.
זמני כניסת ויציאת חג ראשון של פסח:
ירושלים: כניסת החג: 18:37 \\ יציאת החג: 19:52 | תל אביב: כניסת החג: 18:54 \\ יציאת החג: 19:54 | חיפה: כניסת החג: 18:48 \\ יציאת החג: 19:54 | באר שבע: כניסת החג: 18:47 \\ יציאת החג: 19:52
שבת חול המועד פסח תיכנס ביום שישי 26.4.24, י"ט בניסן, וחג שביעי של פסח יחול ביום ראשון בערב וביום שני, 28-29.4.24, כ"א בניסן.
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג במשך שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן בארץ ישראל וכ"ב בניסן בחוץ לארץ שם מציינים את יום טוב שני של גלויות. היום הראשון והאחרון מכונים "ימים טובים", והימים שביניהם מכונים "חול המועד". פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות, שחלה לפי המקרא בליל היום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז"ל את נס קריעת ים סוף.
מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה, הנאה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, ומצוות עשה של אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של החג, הוא ליל הסדר. בליל הסדר מצווה מן התורה לאכול מצה ומרור ולספר על יציאת מצרים, ומדברי חכמים גם לשתות ארבע כוסות יין. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות עלייה לרגל, הקרבת קורבן פסח בערב החג ואכילתו בירושלים בלילה של ליל הסדר. לאחר חורבן בית המקדש מצוות אכילת מרור בליל הסדר היא מדברי חכמים. על אף שבכל הימים הטובים יש מצווה לומר את ההלל, הרי שאמירתו בפסח אופיינית במיוחד ובשל כך הוא מכונה בחז"ל גם בשם הלל המצרי.
סיפור יציאת מצרים והיציאה לחופשי מעבדות לחירות המבטאים את מהות החג, הפכו את החירות לסמל תרבותי, דתי ואוניברסלי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה העברית בהקשרים שונים. המוטיב "זכר ליציאת מצרים" נאמר בכל קידוש לליל שבת או ליל יום טוב.
ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית. עיקרו של ליל הסדר בהלכה הוא סיפור מעשה יציאת מצרים הכולל את היציאה לחירות מהשעבוד המר באופן נסי ואת העברת המסורת לדורות הבאים. את ליל הסדר נוהגים לציין בטקס יהודי במהלך סעודת החג. המונח "סדר" השתמר ביהדות אשכנז. אצל יהדות ספרד הסעודה כונתה הגדה.
בזמן שבית המקדש היה קיים היו אוכלים את בשר קורבן הפסח בליל הסדר כאחת ממצוות הלילה. בעוד שבארץ ישראל ליל הסדר חל בלילה הראשון של חג הפסח. בחוץ לארץ מקיימים סעודה זו אף בלילה השני של פסח.
בליל הסדר מתכנסים, בדרך כלל במסגרת משפחתית, לקריאת הגדה של פסח, לקיום מצוות והלכות ליל הסדר, בהן: סיפור יציאת מצרים, לשתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור, חרוסת, אפיקומן ועוד.
בקהילות ישראל נהגו להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח", כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו.
גולת הכותרת של חג הפסח, ליל הסדר, תופסת בספרות ההלכה מקום חשוב. ולא בלבד מפני ההבדל שבין לילה זה לשאר ימות החג ביחס למצוותו העיקרית, בזמננו, מצוות אכילת מצה (חובה בלילה הראשון ורשות בשאר ימות החג), אלא אף מחמת כל אותן ההלכות של תורה ודברי סופרים המיוחדות לו בלבד ואין לשאר הימים כל חלק בהן. במקורות התלמוד רוכזו רובי הדינים בפרק ערבי פסחים ובפוסקים ובתשובות באו בין שאר הלכות פסח.