
אנחנו בימי בין המצרים ולכל זוג יש את המצר הייחודי שלו – האתגר הזוגי שמכביד, מקשה ומאכזב כל פעם מחדש. בדרך כלל מדובר באתגרים או פערים שמתגלעים לכדי קונפליקט או מריבה קולנית, ולעיתים זה הפוך. מרוב ייאוש אנחנו אפילו לא טורחים לשתף את הצד השני והאתגר נשאר קבור בקרקעית הזוגיות. התמודדות עם מריבות בזוגיות דורשת כלים ומיומנויות רבות, אך לא פחות מכך גם הכרה בכמה הנחות יסוד, שבכוחן לשנות את אופי הקונפליקט ולהפוך אותו מביצה טובענית שקשה לצאת ממנה לכזה שמצמיח ומקדם אותנו לצעד הבא.
1. חוק הפיזיקה האנושי
אחד מחוקי הפיזיקה הבסיסיים קובע שכאשר מופעל לחץ על עצם מסוים, הוא יגיב בהתנגדות דומה בעוצמתה אל עבר הגורם הלוחץ. כך גם אנחנו בני האדם: כאשר מופעל עלינו לחץ מבן הזוג שלנו נגיב פעמים רבות בהתנגדות משלנו. ככל שעוצמת הלחץ תגבר, כך תתעצם במקרים רבים גם עוצמת ההתנגדות. לעיתים היא תצוף מיד לאחר הפעלת הלחץ ולעיתים היא תחכה לה בשקט עד שתתפוצץ בתוכנו ותתפרץ החוצה.
ללחץ יש פנים רבות: לעיתים נפגוש אותו בבקשות חוזרות ונשנות סביב אותו הנושא, לפעמים הוא יפגוש אותנו באמצעות הפעלת ייסורי מצפון על כך שאיננו עומדות בציפיותיו של הצד השני. לעיתים הלחץ מתבטא בהפעלת "ענישה" סמויה כמו שתיקה והתרחקות או לחילופין – התנהגות כוחנית אחרת. לעיתים נדמה שהלחץ עובד ומשיג עבורנו את המטרה, אך זו אשליה. אולי נקודתית השגנו את המטרה שלנו, אך בטווח הארוך נשלם על הלחץ שהפעלנו. כאמור, לחץ יוצר לחץ נגדי והטקטיקה שבחרנו תופעל כנגדנו.
במקום לעשות שימוש בכלים שונים אשר ייצרו לחץ על בן הזוג במריבה, ההתמקדות צריכה להיות בבירור הצרכים של שנינו שההתנגשות ביניהם הובילה לקונפליקט, ויצירת הסכמה שנותנת מענה לצרכים אלו. זכרו – מאחורי רוב הקונפליקטים הכי מכוערים מונחים צרכים טבעיים ופשוטים שלא קיבלו מענה.
2. Win-Lose
הפעלת הלחץ נובעת מהנחת יסוד, לא מודעת לעיתים, לפיה צד אחד הולך לנצח במריבה הזו בעוד השני יצא נפסד. התרגלנו לדינמיקה הזו מגיל קטן והנחת יסוד זו מלווה אותנו גם בזוגיות וגורמת לנו להשתמש בטקטיקות שונות שסיגלנו שמטרתן להפוך אותנו למנצחות. הטקטיקות נראות אחרת אצל כל אישה: החל משתיקה, הרמת קול, תזכורת של טעויות מהעבר, ציניות וכדומה. צעדים אלו מחריפים את המריבה וגורמים לצד המפסיד להשתמש גם הוא בטקטיקות שמחלישות את האחר כדי לא לצאת נפסד.
כדי לצאת מהמצרים של המריבה, חשוב שנאמץ הנחת יסוד שונה – Win-Win. מריבה טובה היא כזו בה המכוונות של שני הצדדים היא להוציא את שנינו מנצחים, כלומר להביא למצב בו הצרכים והרצונות של שני הצדדים באים לידי ביטוי במריבה ובפתרון שלה. תפיסה זו מוציאה את עוקץ ההפסד מהקונפליקט, ומעלה אותנו על דרך בה אין מקום להחלשה של הצד השני, אלא להסתכלות מכבדת שתכוון אותנו להתמקד בנושא שעליו נפתחה המריבה בלי להיגרר להקטנה הדדית ולא מקדמת. זה אומר לאמץ חשיבה יותר תכליתית סביב מריבות, לדבר יותר בשפת ה"אני" ולהימנע מהמילה "אתה".
3. הצד השני הוא טוב
פעמים רבות, כאשר המריבה מתלהטת, קל לשכוח שבסופו של יום הצד השני הוא אדם שאוהב אותי ואני אותו ושיש לנו מטרה משותפת: הזוגיות והמשפחה שבנינו יחד. האמוציות שיוצאות מאיתנו ומהצד השני במריבה משכיחות בקלות את הטוב שיש בינינו ומדגישות את הפערים והכאב. מחקרים מתחום מדעי המוח מלמדים אותנו דבר מעניין: סטטיסטית, המוח הנשי חווה מריבה כמתקפה המסכנת אותו, ולכן כדי "לשרוד" הוא בוחר להיכנס לעמדות מתקפה או מגננה.
כדי שלא להישאב לטקטיקות אלו, אשר מגדילות את המרחק ביננו, חשוב להזכיר לעצמנו באופן אקטיבי: הצד השני הוא לא אויב "המסכן" אותי, אלא האדם שבחרתי לאהוב, שרוצה בטובתי ובטובת הזוגיות שלנו. נכון שבמקביל הוא מגן על הרצונות והצרכים שלו, אשר לעיתים מתנגשים באלו שלי, אך הוא עדיין אותו האיש הטוב שלי. תזכורת זו יכולה להיעשות באמצעות דיבור עצמי במהלך המריבה דרך אמירות המופנות אל הצד השני ומתזכרות גם אותו ("בסוף שנינו אוהבים, אז בואו נראה איך אנחנו מגיעים להסכמה") או בכל כלי אחר שיזכיר לך את האמת: אתם אוהבים ותתגברו על המצר הזה. קטן עליכם.