המילים 'לימוד תורה נשי' הן מוזיקה מתוקה באזניי. דורות שלמים של נשים היו רוצות לזכות במה שזכינו אנו בדורנו. כשאני פותחת את הגמרא או את השולחן הערוך אני אישה כמו שאני אמא, רעייה, בת להוריי, מזרחית וישראלית. כל אחד מהדברים הללו יחד עם רבים אחרים, משפיעים על הזהות שלי כמו על לימוד התורה שלי. אני לא יכולה לבודד רכיב אחד ואני לא מאמינה שזה אפשרי ונכון. כוחו של בית המדרש הוא שילוב של אנשים ונשים שלומדים תורה, גם מתוך מקומם האישי באשר הוא.
נשים, כמו גברים לומדות גמרא, חסידות, תנ"ך, קבלה ועוד. אם שואלים אותי, חשוב שנשים ילמדו ויילמדו הלכה. ההלכה, על אף שהיא נתפסת כתחום טכני, היא זו שעמה אנו מתעוררות בבוקר ואיתה אנו הולכות לישון לאחר שליוותה אותנו בכל רגע של היום. ההלכה עוטפת את מעשי, ומגדירה את מי שאני. אני מוצאת בה עולם של משמעות ותוכן המאפשר קיום הלכה ממקום רגשי ושכלי גם יחד.
שירה מרילי מירוויס היא עמיתה שנה חמישית במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום. למדה בעבר במתן, במדרשת ייעוד, ואף עמדה בראש בית המדרש ב'יעוד' לפני עשור. חברה בארגון "בית הלל" ומשיבה באתר "משיבת נפש". לאחרונה נבחרה לשמש כמנהיגה הלכתית ורוחנית באפרת.
