
להיות אמא זה עניין שואב. תשעה חודשים זה ממלא את כולי ואז כשהפלא נולד הוא ממשיך למלא את ליבי, את יומני, את ידיי, את שעות מיטתי, שכבר אינן מוקדשות רק לשינה ואהבה.
הורמוני ההתקשרות משנים כיוון ומפתחים אינטימיות עם היצורים הקסומים שזקוקים לי ואני מקבלת משמעות – הם אינם יכולים בלעדי.
נורא עמוס לתחזק יום שלם של שגרה אימהית. לקבץ את כולם לארוחת ערב, לתחזק מלא אנרגיות מסוגים שונים, סיפורים, דיבורים, תסכולים, קיפולים, שטיפת כלים, ועוד מיליון ארגונים… ומה הקשר בין הסצנה הזו לרומנטיקה? איפה בתוך כל העומס הזה נכנסת העוררות? למי יש בכלל כוח להשתוקקות? להתענגות? הפנטזיה הגדולה ברגעים כאלה היא פשוט לקרוס אל שינה טובה, ובטח שלא עוד פרויקט של מיניות.
איך אני אמורה בסוף היום להפסיק להיות אמא, להוריד את סינר הבישולים וניגובים ולהיות לפתע מאהבת מושלמת? זה קשה, שלא נאמר לא הגיוני.
איך מגייסים כוחות אל המיניות, בעוד האימהות כל כך טבעית? היא טבעית באישה עוד מימי העוברית שהיא, ברחם אימה. נולדת תינוקת – נולדת גם אשה קטנה. וכילדה, התשוקה הטבעית לטפל בבובה בלי שום דחף שבמשחק יהיה גם אבא. אימהות היא כל כך טבעית לאישה שלפעמים בטעות היא נהיית אמא של בן זוגה. היא מטפלת ומתפעלת את האיש שלה כמו עוד אחד מילדיה ואז מתפלאת שלא מצליחה לראות אותו כאהובה. לא משתוקקת. לא חושקת. ושורה תחתונה לא מתפשטת – לא מתפשטת אל הרובד האינטימי הזה שטמון מתחת לטבעיות האימהות.
וזהו הסוד שאני מניחה פה הפעם, את סוד ההתפשטות.

נתחיל בזה שנכיר בכך שיש לנו מלא פנים, לבושים, תפקידים והופעות בעולם. אני לא רק משהו אחד, אני גם וגם וגם. לא נרצה שרק לבוש או תפקיד אחד יתפוס את הבמה וינהל את כל תחומי החיים שלנו.
לאחר ההכרה בזה שכאישה אני נושאת תפקידים שונים ומגוונים, השלב הבא הוא לפתח את היכולת להתפשט ולהתלבש. ללמוד איך לפשוט תפקיד אחד מסוים ולעבור ללבוש את ההופעה הבאה. לגלות מתוכי עוד פנים של עצמי.
אז איך מתפשטים? איך יוצרים את המעבר?
לפעמים במקלחת טובה. לפעמים בשינוי אוירה. לפעמים מתפשטים דרך פינוי מחשבות, בניקוי פנימי מלווה בנשימה ורגיעה. לריקוד יש יכולת טובה לנער ולשחרר. גם לצאת להליכה יוצרת חיץ בין מה שלפני למה שאחרי. הרעיון הוא לייצר מין מסדרון מעבר, ממש כמו המסדרון שמעוצב בגוף הנשי. כמו הנרתיק, שהיא גם מן מסדרון מן החוץ אל הפנים.
כל תרגול של שהייה או "פעולת מעבר" מכוונת יאפשרו חיבור אינטימי של האישה עם עצמה ומתוך זה גם עם אהובה.
דרך נוספת לחשוף ולגלות את הניצוץ האינטימי שבהתפשטות היא באמצעות סוד ההתלבשות.
להלביש את החלל: להלביש את החדר באווירה רומנטית. אפשר להשתמש בנרות או תאורה מיוחדת, או בריחות נעימים.
להלביש את האווירה: להפעיל מוזיקה רגועה או לחלופין, מעוררת ומזיזה.
להלביש את עצמך: בבגדי נינוחות שמספרים לך ולאהובך את האישה האינטימית שאת.