החופש הגדול הגיע ואיתו התמרון הבלתי אפשרי בין עבודה, ילדים, נסיעות, אריזות, כביסות אינסוף ואוכל בכל שעות היום. כל כך הרבה עומס טכני – עוד לפני שדיברנו על העומס הרגשי – נופל עלינו ההורים בימים האלו. אמהות רבות מרגישות שלעומס הזה אין פתרון, שחלק מלהיות אמא הוא לתפעל את הבית ללא הפסקה. הבעיה היא שרובן גם מרגישות אשמות ומתוסכלות מרוב תפעול. אשמות כי הן לא נמצאות עם הילדים, ומתוסכלות כי הן לבד מול החזית הענקית הזו של משימות הבית. כשאני מציעה לשתף את הילדים במשימות האלו עולות כמה התנגדויות.
התנגדות אחת קשורה למחשבות ואמונות שיש לנו, כמו – הם לא ישתפו פעולה, הם לא יודעים לנקות ולסדר כמו שצריך, עד שהם ילמדו ויסכימו לעזור אני כבר אסיים את הכל. את המחשבות האלו אפשר לבדוק רק דרך התנסות בשטח. אם לא ניתן לילדים להתנסות ולהיות חלק ממטלות הבית, לא נדע כמה זמן זה לוקח להם ובאיזו איכות הם עושים את זה.
התנגדות שניה קשורה לשאלה על מי מוטלת האחריות. יש אמהות שלא רוצות להטיל את האחריות לבית על הילדים, זה לא נראה להן הוגן. ומצד שני עומדות האמהות שרוצות לגלגל את האחריות על הילדים אבל מתקשות לשחרר שליטה. בואי נדבר על אחריות.
האחריות לבית, לקשר, לעולם הרגשי שלך ושלך ילדייך – היא עלייך. אני יודעת שזה יכול להרתיע, אנחנו לא אוהבים שאומרים לנו לקחת אחריות, אבל האמת היא שיש בזה משהו משחרר. מעמדה של אחראית את יכולה לבחור להוביל את הבית ואת הילדים למקום שאת רוצה. אחריות לא חייבת להיות כבדה ומעיקה. אחריות היא בעצם הזכות שלך להיות תמיד בעמדת בחירה והנהגה, כי זה הבית שלך (ושל בן זוגך). זה גם הבית של ילדייך כמובן, אבל האחריות עליו היא שלך. ההורים הם אלו שקובעים את הכללים, שבוחרים על מה לדבר עם הילדים ואיך. הורים שלוקחים אחריות הם הורים שהילדים יכולים לסמוך עליהם. ילדים שמשוחררים מאחריות על הבית יכולים להיות פנויים לגדול, ואז באופן טבעי הם ירצו גם לקחת אחריות על תחומים שונים בבית ובחוץ.
אחריות לא חייבת להיות כבדה ומעיקה. אחריות היא בעצם הזכות שלך להיות תמיד בעמדת בחירה והנהגה
איך מתחילים? דבר ראשון כמו בכל דבר מתחילים מ"למה". למה את רוצה שהילדים ישתתפו בעבודות הבית? אילו ערכים מובילים אותך ברצון לשתף אותם? שימי לב שאין כאן תשובה נכונה, אבל עד שלא תגלי למה זה חשוב לך יהיה לך קשה לעבור לביצוע. כל עוד בתוכך תהיה התנגדות, תמצאי את עצמך ממשיכה לעבוד לבד מיואשת ומתוסכלת.
אחרי שאת מבינה למה לשתף אותם, תוכלי לעבור לשלב הביצוע. חשבי אילו משימות תשמחי להוריד ממך, או אילו מטלות חשוב לך שהילדים ידעו לעשות, ורשמי אותן באופן מפורט. עכשיו בדקי שיש לך כוח ללמד את הילדים איך לבצע אותן. החופש הגדול הוא הזדמנות מעולה לקייטנת סידור הבית. את יכולה ללמד אותם כל שבועיים מטלה אחרת מהרשימה שרשמת.
ולבסוף – ישיבה משפחתית חגיגית. כל שינוי בבית צריך לעבור אל הילדים באופן שיתופי וחגיגי. אפשר לעשות הזמנה יפה, להכין כיבוד טעים, או כל דבר שהופך את הישיבה לאירוע שכולם ירצו לבוא אליו. בישיבה תשתפי את הילדים בתהליך שעברת, וברשימת המטלות החגיגית שהכנת. הסבירי להם איך חשבת ללמד אותם, וחשבי יחד איתם איך לדאוג שהמטלות יתבצעו. הרעיונות של הילדים יכולים להפתיע אותך לטובה, בואי עם ראש פתוח.
את הישיבה הזאת כדאי לעשות שוב בסוף החופש כדי לבדוק איך כולם מרגישים עם הסידור החדש, והאם הם רוצים לעשות שינויים.
