אם אתן לא מסוגלות לסרב לפגישה לילית עם חברות, פק"ל קפה בים ושעה הרפתקנית בחדר בריחה (באותו היום) אתן כנראה חוות סוג של פוסט טראומה מגפתית. הרצון לצאת דרך שערי החופש החלודים הוא תוצאה טבעית של שנה וחצי של אנושות ישראלית ספונה בבית עם אלכוג'ל, זום ומסיכות משומשות. מאז המטוש הראשון, התא המשפחתי חווה טלטלה מורכבת ונכנס לתקופה ארוכה של אתגרים חדשים שלא ידענו קודם לכן.
צופיה רוזנפלד, יועצת זוגית ומינית, פוגשת זוגות רבים בקליניקה שעדיין מתמודדים עם השלכות השנה וחצי האחרונות. "יש כמה קשיים שחוזרים על עצמם, למשל, בני זוג שהפכו פתאום להיות מובטלים. בין אם אלו זוגות צעירים שנמצאים בשיא המימוש העצמי או זוגות מבוגרים שמאחוריהם שנים של הרגלים, ההתמודדות עם היציאה ממעגל העבודה וחוסר הודאות מוסיפים המון מתח וחרדות ליומיום".

גם אלו שלא איבדו את מקור פרנסתם נאלצו להתמודד עם זמן מאוד אינטנסיבי בתוך הבית עם בני המשפחה. אנחנו לא רגילים לזה.
"נכון. זה משהו שהוא לא טבעי עבורנו. השהות המתמשכת בזמן הסגרים יצרה הרבה פעמים סיר לחץ שהציף בקרב זוגות רבים את הפערים בתקשורת. נוסף על כך, נוצרים מתחים סביב הילדים, המחשבים, השיעורים בזום והלחץ הכללי שהוא תוצאה של מצב מתמשך של אי ודאות. היו זוגות שהתנאים המורכבים גררו המון מריבות וקושי מתמשך". רוזנפלד מסייגת את דבריה ומציינת שאומנם רוב הזוגות שנפגשה עמם הגיבו קשה לקורונה אך היו גם זוגות שהתקופה הזו היטיבה איתם. דווקא המציאות החדשה שנכפתה עליהם אפשרה להם זמן איכות משפחתי שלא היה להם מזמן ואפשרות להעמיק את הלכידות הזוגית והמשפחתית.
מה אפשר לעשות כדי להתכונן לקראת אפשרות של סגר נוסף?
"קודם כל לדבר על הדברים מראש ולא לשמור בבטן. טבעי שיצופו חרדות סביב האפשרות הזו והדבר הנכון הוא לשתף את בן הזוג. הביטוי של הדברים הוא חשוב כי הוא עוזר לנו להכיל את חוסר הוודאות ואת מנעד הרגשות שאנחנו עלולות להרגיש בעקבותיו- בין אם זה בלבול, פחד, לחץ או מועקה. זו הזדמנות לחוות גם רגשות פחות נעימים ופחות ברורים ולהתמודד עם זה יחד כזוג, דבר שיכול לסייע ולהקל. דבר שני, אחת התלונות הכי שכיחות בקרב הזוגות שפגשתי סביב הסגרים שהיו היא העדר מרחב אישי ולמרות השהות המשותפת באותו הבית במשך תקופה, היו גם זוגות שהתלוננו על כך שאין להם זמן איכות זוגי בגלל הטיפול האינטנסיבי בילדים. כשאנחנו בתוך קושי ומוצפים כעס ובלבול קשה לחוות אמפתיה לקשיים של השני, אך תיאום ציפיות מראש יכול להועיל. מומלץ ליזום שיחה כבר עכשיו עם בן הזוג ולחשוב יחד איך במקרה של סגר נוסף מאפשרים לכל אחד מרחב אישי. אל תסתפקו באמירות כלליות, נסו לרדת לפרטים – איפה נרצה את המרחב האישי – בחדר? במרפסת? טיול מחוץ לבית? מה תהיה התדירות? שעה ביום או שלוש פעמים בשבוע?
אל תוותרו על זמן איכות זוגי, גם אם סוגרים את בתי הקפה ובתי הקולנוע. נכון, הרבה יותר כיף וקל כשיש לאן לצאת, אבל גם אם לא, תמצאו את הדרכים היצירתיות לדייטים במרחב הביתי וזה שסביב הבית".
בתיאוריה זה נשמע טוב, אבל במציאות עדיין עלולים לצוף על פני השטח מתחים וקשיים.
"נכון, ואחד הדברים החשובים בזוגיות הוא ללמוד איך לגלות אמפתיה לקושי של האחר, איך לשוחח כשמישהו מעלה קושי בלי ישר לקחת את זה למקום של אשמה והתגוננות. זה דבר עמוק שדורש תרגול, אבל זה תחום ששווה להשקיע בו כבר עכשיו. כשאנחנו יודעות איך לתקשר את הצרכים שלנו בלי לבוא בטענות כלפי הצד השני, אז גם לו יהיה יותר קל להקשיב לנו באמפטיה ולתת לנו את מה שאנחנו צריכות".
דייטים בזום
לא רק הזוגות הנשואים עברו טלטלה בסגרים ותחת ההגבלות שנגזרו עלינו, גם הרווקות שבינינו חוו אתגרים חדשים. אירועים, חתונות, שיעורים וסעודות שבת נאסרו וההזדמנויות למפגש עם בני המין השני הלכו ונמוגו. עבור הרבה רווקות רגעי הבדידות שחוו בשנה וחצי האחרונות היו קשים מנשוא.
"כל המסה של ההיכרויות עברה לרשת ומי שנרתעת מהרשת הרגישה שהקרקע נשמטה תחת רגליה", מספרת שירת מלאך, מנחת סדנאות ומרצה אשר מלווה רווקים, מבקשי זוגיות, כבר למעלה מ-15 שנה. "הכל נעצר וזה הוביל לחוויה של בדידות קשה ועמוקה. חרדה ששום דבר לא הולך להשתנות. תחושה של 'אין תנועה'. נשים שהרגישו שהן תקועות בתחנת הרווקות ואין מי שיחלץ אותן מהמציאות הזו. היו רגעים שכבר שכחנו מהם שלא ראינו את האור בקצה המנהרה".
בנוסף, מסבירה מלאך, הניתוק מהחברים הנשואים והמשפחה הוסיף נדבך נוסף של קושי והתמודדות. "אם קודם לכן אותה אישה או רווקה חוותה את עצמה ברבדים נוספים – כבת, כאחות או כדודה מפנקת, הרי שבקורונה הניתוק מהמשפחה גרם לזהויות הללו להיכנס לתרדמת. ההתכנסות של כל אחד בביתו הוביל לנתק בין אנשים, כך שגם כשהיה אפשר לצאת, רווקים לפתע קיבלו פחות הזמנות לשבת ובכלל. המרקם החברתי שמעניק פעמים רבות מעטפת של ביטחון ותחושת שייכות התערער והוסיף כאב ואכזבה גם מול החברים הנשואים".
שלא לדבר על רווקות שהוציאו אותן לחל"ת או שפוטרו מעבודתן, כך שגם הזהות המקצועית התערערה.
"אכן, והתוצאה היא כרסום בביטחון העצמי ובחוויה של המשמעות האישית. כל כוחות החיים היו מאוד מאותגרים. לצד זה היו זוגות שנוצרו בזמן הקורונה או כאלו שהתחילו לצאת קצת לפני שהכל התפרץ והשקט של העולם היטיב איתם. בועת הזמן שנוצרה, היכולת להתמקד בקשר, ההתהוות והבנייה – עשו להם טוב. ברגע שהחלו החיסונים ואנשים התחילו לצאת החוצה, סביב חג שבועות, לפתע היה גל של אירוסין וחתונות. זוגות שהקורונה הצליחה לייצר יציבות בקשר שלהם".

מה קורה היום?
"השוק מתאושש כמו בשאר תחומי החיים. האינטראקציות וסעודות השבת חוזרות, האמון ברשת קצת עלה. בתחושה שלי קיימת כמיהה מאוד גדולה למשהו שיקרה ולכן יש התגייסות גדולה. בסופו של דבר אצל רווקות רבות התחושה היא שהתבזבזו להן שנה וחצי מחייהן".
לצד השינוי המבורך מלאך מסבירה שמיומנויות חברתיות שהיו טבעיות לנו כמו 'מינגלינג' ו'סמול טוק' כבר פחות קורים. "יש אנשים שמעדיפים להישאר ולעבוד מהבית. המיומנויות החברתיות האלה שהן מאוד נצרכות בשביל קשר הם כמו שרירים שלא אימנו אותם במשך שנה וחצי וצריך לחזור אליהם. כל התקשורת הדיגיטלית והטכנולוגית היא בעוצמה יותר גבוהה ולכן למשל יהיו יותר התכתבויות בווטסאפ כדי לפתור קונפליקט בתוך קשר או כדי להביע חיבה וקירבה, על חשבון המיומנויות הבין אישיות הטבעיות של להסתכל בעיניים ולהגיד אני אוהב אותך. השימוש בכלים הדיגיטליים שהם כל כך מקלים על החיים ועוזרים לנו יכולים להיות על חשבון שיח בין אישי קרוב אישי וישיר".
איך אפשר להתכונן למקרה של סגר נוסף?
"לעשות יותר מעשים, לקבל את זה שדייטים יכולים להתחיל גם בזום ולהשתמש ברשת לטובת הנעה של קשרים. לקראת סגר נוסף מי שנמצא בקשר צריך להיות מאוד מודע לזה שלחצים מבחוץ משפיעים ולא להיבהל מזה. פגשתי בקליניקה המון אירועים וסיטואציות שאני מאשימה בהם במאה אחוז את הקורונה. כשהתשתית של הקשר בוסרית מתח מבחוץ יכול להשפיע ולגרום לקשר לקרוס".
מה אפשר לעשות?
"צריך גמישות בכמויות גדולות, יצירתיות, לצאת מהתבניות הרגילות של איך קשרים מתהווים בדרך כלל ולהבין שמשהו פה אחר. אם בעבר, למשל, הייתי מזמינה את הבחור שאיתי לדירה רק אחרי חודשיים אז עכשיו יש מצב שנעשה את הדייט השלישי בדירה שלי. לצאת מתבניות רגילות של מה אמור להיות עכשיו ולהסתכל על טובת הקשר. צריך גמישות ולתקשר באופן קבוע את מה שמרגישים".
אמרת שהיו מקרים בקליניקה שראית שהקושי בזוגיות קשור אך ורק לקורונה ולא לקשר עצמו. תוכלי לתת דוגמה?
"כן, לדוגמה, ראיתי הרבה פרשנויות למה קורה באם אני פועל בניגוד לחוק. החוק הגדיר בשלב מסוים יציאה של עד מאה מטר מהבית ואני מצפה שבן הזוג שלי יגיע אליי למרות זאת. ואם הוא לא מגיע אני מיד נותנת לזה פרשנות – מה זה אומר עליו? עלינו? אז כדאי קצת להירגע עם כל הפרשנויות האלה ולקבל שלא הכול קשור דווקא לקשר. לפעמים זה קשור למגבלות חיצוניות שלא כל אחד מעניק להן את אותו המשקל והחשיבות. אז לדבר על זה, לא לצאת מתוך הנחה שהצד השני מבין אותי אוטומטית".
מלאך מדגישה שחשוב לשמור ולטפח את איכות החיים הרגשית ללא קשר לזוגיות. "לדאוג שאנחנו נחיה בטוב, בשמחה. לא לראות בתחנת החיים הזו רק מסדרון לדבר הבא. ואם הרגשת על עצמך שהסגרים כיווצו אותך אז תחשבי איך את מתארגנת לקראת הסגר הבא כדי להיות באמת בחוויה רגשית טובה מול עצמך. אין לי ספק שזה יקרין על היכולת להגיע לקשר".