במסגרת הקרנות מיוחדות של קולנוע ישראלי בפסטיבל ירושלים, הוקרן בבכורה עולמית ״אשת חיל״ (הוט 8), סרטה של הבמאית אנה סומרשף והמפיקה טל ברדה, שבמרכזו קבוצת נשים חרדיות שנלחמות על זכותן להשתלב במפלגות החרדיות בכנסת.
בעשור האחרון חל שינוי מהותי במעמדה של האישה בחברה החרדית. נשים פורצות דרך כבר אינן מהססות להשמיע את קולן במרחב הציבורי. קחו לדוגמה את עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף שהקימה מכללה לנשים או מלכי רוטנר, חסידת בעלז, שמקדמת נשים חרדיות בשוק התעסוקה; רחלי איבנבוים, חסידת גור שהתמודדה על מקום במפלגת הבית היהודי ברשימה למועצת עיריית ירושלים; השרה החרדית הראשונה עומר ינקילביץ׳ מכחול לבן ונשים נוספות. למרות התקדמותן של נשים חרדיות אל עבר קדמת הבמה, עדיין נאסר עליהן להיבחר למפלגות החרדיות. עובדה זו הובילה להקמת תנועת ״לא נבחרות, לא בוחרות״ שחרטה על דגלה את המאבק לשריון מקומות לנשים במפלגות החרדיות בכנסת. פעילותה של התנועה קראה תיגר על מעמד האישה בחברה החרדית וזכתה לסיקור תקשורתי נרחב.
אסתי שושן, גיבורת הסרט ומקימת "לא נבחרות, לא בוחרות״, היא אישה חרדית אינטלקטואלית, שתודעתה הפמיניסטית מתגבשת במהלך הניסיון לחולל שינוי. שושן שגדלה בבית חרדי, אחת מתוך 12 ילדים, נישאה ורק אחרי שהקימה משפחה משלה החלו שאלות שונות לנקר בתוכה והיא צללה לתוך חשבון נפש אישי וחברתי נוקב: האם האישה החרדית מוסללת בעל כורחה לחיים פטריארכליים בהם קולה אינו נחשב או שהיא בוחרת לא להיות שותפה למהלכים גדולים מתוך אידיאל של צניעות? כיצד ייתכן שאישה חרדית דואגת למשק הבית ומפרנסת את המשפחה אבל אסור לה להיבחר לכנסת? שושן מחליטה לשנות איסור היסטורי בחברה החרדית ויוצאת למסע אמיץ עם חברותיה, במטרה לשחרר 600 אלף נשים. מאבק עליו תשלם מחירים אישיים כבדים.
בחירתה של הבמאית סומרשף, ללוות את שושן כעדה שותקת יוצרת תחושה שהמצלמה היא אחת מפעילות המאבק. תוך כדי התפתחות העלילה מתברר שהמאבק של שושן אינו רק על שוויון בחברה החרדית אלא בראש ובראשונה מאבק על מקום ושייכות. דרך הצצה אל תוך עולמה האישי של שושן, המחירים ששילמה ושאיפותיה לצדק חברתי, אנו נחשפים לשאלות עמוקות יותר הקשורות במעמד ונראות בחברה החרדית. השאלה האם הנשים שלוקחות חלק במאבק הזה, הן באמת ״חרדיות״ מייצגות, היא שאלה שעולה לאורכו ולרוחבו של הסרט.
המבט הגברי של הממסד החרדי יראה בסרט הזה שלב נוסף במרד של שושן, אך למעשה מדובר במסמך אקטואלי חשוב שמצביע על התמודדות שנשים חרדיות רבות שותפות לה. כל הדברים המובנים מאליהן לאישה המודרנית הן שיקוף לקונפליקט המייסר שהנשים החרדיות שרויות בו. הסרט מעניק הצצה חד פעמית למורכבות זו, תוך כדי חשיפה של לבטים, דילמות וכאבים שצפים על פני השטח. שושן מתמודדת עם שאלות של מקום ושייכות ובוחרת בסופו של דבר לשלוח את ילדיה לחינוך בחברה הדתית לאומית ובוחרת בדרך של עצמאות כלכלית ואישית שאינה תלויה בבעל. הסרט עוסק בין היתר בסטיגמות שיש לנו והוא מציג מאבק שלמרות שתוצאותיו ידועות מראש, הוא מצליח לייצר סדקים בקרקע הבטוחה של הפוליטיקה החרדית, בדרך לשינוי המציאות ועשיית היסטוריה.
