אחת השאלות הכי חשובות שכדאי שכל אישה תעצור ותשאל את עצמה היא: "מפגש אינטימי- בשבילי, הוא נתינה או קבלה?". לפעמים זה מתבלבל בתוכנו, אנחנו רוצות לקבל אהבה וכדי שזה יקרה אנחנו מציעות לתת אותה, אך הנתינה היא מתוך ציפייה לקבל חזרה. מיותר לציין שכשהציפייה לא מתממשת האכזבה היא גדולה ומתסכלת. לפעמים, במקרים אחרים, מתוך הרצון לקבל אהבה אנחנו לוקחות או דורשות אותה במקום להביע משאלה ולשים במקום את האמת הפשוטה והחשובה.
להיות אהובה זה לרצות לקבל. נתחיל רק בהנחה של עובדה חשובה זו. המערכת המינית היא אוטונומית. היא אינה יכולה לקבל פקודות, מטרות ומשימות. לאורך זמן המערכת המינית, בחכמתה, לא תיענה למשימת תפקוד והפעלה בציפיית שירות האחר. גם אם זה יעבוד בהתחלה, בשלב מסוים המערכת תסגר.
מעבר חשוב של אישה אל היפתחות אינטימית הוא מעבר בין הנתינה שלה לעולם ולאהוביה אל מרחב של קבלה: קבלה שלה את עצמה, את גופה, את תשוקותיה. קבלה של מנוחה, של רגיעה, של עונג וחוויה. קבלה של האיש שלה אל קרבתה וממש אל תוכה.
נתחיל בלהמיר את הנתינה האינסופית של אישה לאחרים אל נתינה לעצמה- דרך מגע, דרך יצירת אווירה נעימה סביבה או מילוי משאלה פנימית שרוחשת בה כבר זמן מה. נתינה של אישה לעצמה תמלא אותה בנוכחות, בתחושת קיימות ותייצר קרקע פורייה לעונג ולהשראה של אהבה. אם לא תעצור ותשנה את כיוון הנתינה, תאפשר לעצמה גם לקבל, היא עלולה להגיע למפגש אהבה מתוך ריצוי מטשטש או מתוך בור עמוק של צרכנות ותסכול.
אישה היא לא רק מקבלת ואיש הוא לא רק משפיע. החיים הם הרבה יותר דינאמיים מהסיפור שסיפרו לנו, אבל לפני שנכנסים אל מגרש המשחקים שבו מתערבבים התפקידים של נותנים ומקבלים, מתחילים ביכולת לקבל. גם האישה וגם האיש. זו נקודת התחלה של מעבר מתפקיד ותפקוד- לנוכחות.
לפעמים נמליץ לזוגות להקדיש שני ערבים בשבוע במשך שבועיים למפגש אוהבים. ערב אחד הוא הערב שבאים אל עולם העונג של האישה ובערב הבא זה מתהפך. לרגע צועדים החוצה מהדינמיקה הלא ברורה, או לפעמים ה'ברורה מדי' של מי נותן ומי מקבל. החלוקה נעשית באופן ברור, לפחות בתור התחלה. בערב שלה- היא תקבל פינוק ועונג, אפשרות להתמסר ולקבל בלי התחשבנות והחזרים. בערב שלו, יתקיים מפגש אהבה שבו באים אל עולם העונג שלו, מבקרים ומגלים מחדש את הגוף שלו.
לתת מקום לקבלה הפשוטה והכל כך חשובה זה פלא נפלא. אז גם הנתינה היא מתוך קרקע בטוחה ופורייה ולא מתוך הבור הריק. להיות בנתינה זה מעורר את כל החושים. נתינה עצמה מעוררת תשוקה, תחושתיות ואפילו אורגזמיות ועוררות – אם הנתינה על מקומה ואינה מתבלבלת עם קבלה או לקיחה. היכולת לקבל היא התשתית לנתינה בריאה ונקייה. לקבל לעצמי, מעצמי. לקבל מאהובי. להיות ברורים ובהירים בתוכנו ובינינו לגבי מי ומתי נותנים ומקבלים.
