קול. שירה. אישה: כתב העת שנותן במה ליצירה נשית

בלילה הנחתי את ראשי על הכר.

מספיקות כמה נוצות לשאת את כל הכובד הזה

// לירית גרובר)

כתב עת חדש, נשי ומרענן יצא לאחרונה מבית "גלריית המקלט" לאמנות, והוא מוקדש לשירה, ספרות ואמנות יהודית. "קול.אישה.שירה" כך נקרא ומטרתו לתת במה ונראות ליצירה נשית עכשווית. לדברי נעה לאה כהן, אוצרת הגלריה וחוקרת של אמנות יהודית, כתב העת צמח מלמטה, מהשטח, מתוך מפגשי נשים וסדנאות בגלריה. מה שנוצר במפגשים הללו הוליד אצל כהן את הרצון להוציא את השירים מהמגירה ואת האמנות מהגלריה- אל הציבור הרחב, ובו זמנית להמשיך לטפח ולעודד יצירה נשית מכל סוג שהוא.

נושאי הגיליונות מלווים את התערוכות בגלריה: זהות והגירה, מפגשים, תפילה, אי וודאות ועוד. בכל גיליון יש דברי פתיחה של האוצרת והעורכת הספרותית, בדומה לקטלוג של תערוכה. לאחר מכן יש מגוון רשימות, שירים ועבודות אמנות המתכתבים זה עם זה, ובסוף- מידע על האמניות עצמן. הגיליון האחרון "לקט, שכחה ופאה" עסק באקולוגיה יהודית בעקבות תערוכת מחזור נשית ומיוחדת של האמנית סיגל מאור. יצירותיה של מאור עשויות כולן חומרים נפסדים – שקיות משומשות, פקקים, נרות שבת לאחר הדלקה, אותיות מפלסטיק שמרחפות באוויר, בדים סרוגים ומלאכות יד עדינות כמו שזירה ואריגה. בתוך כתב העת היצירות של מאור מלוות טקסטים ושירים הנוגעים במעגל רחב של ההתמודדות עם  נושאים שנותרו שנים רבות בגדר 'לקט, שכחה ופאה'.

 פרופ' רלה קושלבסקי, העורכת הספרותית של כתב העת, הצליחה לשזור את השירים יחד לכדי יצירה הגותית אחת. השירה בכתב העת מכוונת ברובה אל הפעולות היומיומית, המפגש עם הבנאלי, כמו לנער את כיסוי המיטה, להניח ראש על הכר, להביט בכלים בכיור או בשורש שצמח בגינה. בתוך זה הן שוזרות את עולמן הרגשי, האיסוף והפרימה, הקריעה והאיחוי. נושאים כמו 'לקט, פאה ושכחה' מקבלים משמעות חדשה, כך לדוגמה בשיר של רויטל גולדשמיד: "אל תבקשי לעצמך יותר מדי/ השאירי פאת חלומות בשולי השדה/ שיפרעו בר/ שמישהי אחרת תקצור/ את מה ש/ יכלת להיות". כך גם בשיר של אביגיל ק. "אלמות שכחה": "אני לוקטת/ תפילות עזובות, חסרות שם וצורה/ מתהום הנשיה והבלבול/ כיבבות שופר מבלגנות שאין איש יעמוד בפניהן/ שברי הברות מרוסקות…" 

גלריה המקלט היא גלריה חברתית לאמנות יהודית עכשווית שמטפחת ונותנת במה לאמנים מהמגזר הדתי והחרדי. הגלריה הוקמה על ידי עמותת "תואר" שבין מקימיה- אורי זוהר, איקא ישראלי ז"ל ור' מרדכי ארנון ז"ל. המקום נוצר מתוך רצון להפגיש בין עשייה אמנותית ותרבות יהודית עכשווית בירושלים. הגלריה רואה באמנות כלי המהווה גשר ומפגש אותנטי בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. היא תומכת ביוזמות אמנותיות ונותנת קול ונראות לאוכלוסיות בפריפריה החברתית. הגלריה ממוקמת בשכונת מקור ברוך החרדית. בין עורכות וחברות מערכת כתב העת "קול. שירה. אישה"-  מרלין וניג, ד"ר נורית צדרבוים ואסתר שקלים. 

לפרטים נוספים: asg.org.il