מבחוץ, הבית עוד היה נראה סביר מבחוץ אך מבפנים, המצב היה בכי רע. הקירות התקלפו וכתמי עובש גדולים הופיעו, כמו אורחים לא רצויים. הצנרת הייתה חסרת תועלת והבידוד כלל לא היה קיים.
"את יודעת שזה יהיה הרבה יותר יעיל ומהיר להרוס הכל ולבנות מחדש?" הוא אמר בחשש, מנסה את מזלו. "אל תגיד את זה. אפילו לא בצחוק. בשלד לא נוגעים!" היא ענתה בטון תקיף, יותר ממה שהתכוונה, והוסיפה: "ייקח כמה זמן שייקח, אבל אתה תראה, בחורבה הזאת ניצור עולם חדש".
להתחיל הכל מהתחלה
אחד הקשיים העיקריים בפרשת נח הוא הבנת מהות לוחות הזמנים הקשורים ליצירה והריסה של העולם. לאחר שנח מסיים לבנות את התיבה, מקציב לו הקב"ה שבעה ימים בלבד להכניס לתיבה את כל מי שמופיע ברשימת המוזמנים.
מדוע דווקא שבעה ימים?
על פי רש"י, (ז׳, ד׳) ימים אלו ניתנו כדי להתאבל על מתושלח שנפטר מהעולם לפני תחילת המבול. אך יכול להיות שאותם שבעה ימים אינם מסמלים ימי אבל ופרידה כי אם ימי יצירה ובריאה.
במשך שבעה ימים, המשולים לשבעת ימי הבריאה, מעניק הקב"ה לנח את הזכות להיות שותף בכינון עולם חדש, שיתחיל בעולם קטן ומוגן (התיבה) וימשיך בתום המבול לעולם חדש ורחב יותר שעתיד להיבנות.
כשמסתיימים שבעת הימים ומתחיל המבול שהורס ומוחה ״את כל היקום" במשך ארבעים יום וארבעים לילה, נשאלת השאלה: מדוע היה צריך הקב״ה זמן כה רב להרס וחורבן? שהרי הרס, שלא כמו תהליך יצירה (גשמית או רוחנית) מתבצע בדרך כלל כהרף עין. בנייה לוקחת זמן אבל להרוס מבנה אפשר ביום אחד.
מכאן שיש הבדל בין הרס להרס: ישנו סוג אחד של הרס שהוא עד היסוד, כולל השלד. זהו תהליך מהיר יחסית. מכה או שתיים וסיימנו. אך קיים הרס מסוג אחר המבקש לשמר איזושהי מסגרת וליצוק לתוכה תוכן חדש. הוא מצריך תהליך המלווה בחשיבה כדי לשמור על היסודות.
המבול אינו הרס עד היסוד, כי אם הרס השומר על השלד הקיים ומבקש להתאים עצמו לתוכן חדש שהקב"ה יוצק לתוכו. במשך ארבעים יום וארבעים לילה נפתחו ארובות השמים והמים שהיכו, הרסו את שהיה חייב להיהרס. מששככה הסערה והמבול פסק, באו ימים בהם המים חלחלו, ניקו, הזיזו וחשפו יסודות חזקים שנשתמרו. הנטייה האנושית היא לרצות להרוס עד היסוד את מה שלא צלח כמו ילד שמקמט ציור בגלל קו אחד לא במקום, ומשליך אותו לפח. אך פרשת נח מלמדת אותנו שתמיד קיימת גם האפשרות לחשוף את היסודות שמחזיקים את המבנה הקיים ולצקת עליהם מציאות חדשה וטובה יותר. העולם שנותר אחרי המבול שינה את פניו, את פנימיותו ותוכנו, אך הוא נותר שלם בדמות תבניתו.
