"אמא, איך באים ילדים לעולם?" את השאלה הזאת כנראה לא שאל אף ילד מעולם. ילדים ישאלו שאלות יותר ישירות כמו "איך התינוק נכנס לך לבטן?" או "מאיפה התינוק יוצא?". באופן טבעי ילדים שואלים את השאלות האלו כשהם נחשפים להריונות ולידות – אצל אמא, שכנה או גננת. הסקרנות הזו מתפתחת כשילד מתחיל להבין שיש דברים שקורים בלי שהוא רואה אותם. ילד שמקבל מענה בריא ימשיך להסתקרן בטבעיות ובביטחון בתחום המיניות ובתחומים אחרים. ובכל זאת למרות הטבעיות שבדבר, הורים רבים מוצאים את עצמם לא מוכנים לשאלות האלו.
השלב הראשון בהתמודדות עם שאלות בתחומים רגישים הוא ההבנה שמדובר בסקרנות טבעית ובריאה. בני אדם הם יצורים מיניים, וההתעסקות הזו מתחילה מגיל מאד קטן, כשתינוק נוגע באיבר המין שלו ברגע שמורידים לו טיטול, ממשיכה בהתעניינות באיברי המין של האחים שלו, ומגיעה לשיאה בקיום יחסים בגיל מבוגר. ילדים מסתקרנים לגבי הגוף שלהם, ולפעמים גם לגבי פעולות מיניות של בעלי חיים. בדרך כלל הדברים שמעסיקים ילדים הם תואמי גיל, ואם אין התעסקות אובססיבית או שאלות שמרגישות לך לא תואמות גיל אין סיבה לחשוש, להפך כדאי לשמוח שהילד מתפתח באופן בריא ושהוא רואה בך כתובת לשאלות שמעסיקות אותו.
אם את מבינה שזה טבעי ובכל זאת מרגישה נבוכה, כנראה שמשהו אצלך לא נינוח מול השאלה של הילד. רובנו גדלנו עם טאבו על נושאים מיניים, אולי עם מסר שזה נושא מלוכלך או לא ראוי, ולמרות שאנחנו רוצות לעשות תיקון מול ילדינו התפיסות האלו מושרשות בנו. אם זה המצב אני מציעה לך להקדים תרופה למכה, ולעשות עם עצמך תהליך של חיבור למקום נינוח ובריא שיאפשר לך לענות לילדייך בלי להעביר אליהם את המתח מהנושא. המטרה שלנו היא שהילדים יביאו אלינו את כל השאלות האלו, כך שנוכל לדאוג שהמידע שעובר אליהם הוא נכון ומשמר את היחס הבריא. ילדים מעבירים ביניהם מידע מעוות על גוף ומיניות מגיל צעיר, לפעמים מתוך בורות ולפעמים כי נחשפו לתכנים פורנוגרפיים או תכנים אחרים שלא מתאימים לגילם. חשוב מאד להבהיר לילדים שאתם הכתובת לכל מה שמעסיק אותם בנושא.
יהודים עונים בשאלה
ועכשיו מה? את רגועה ונינוחה, אבל זה לא אומר שאת יודעת מה להגיד. האמירה הידועה ש'יהודים עונים בשאלה' יכולה לעזור לך מאד, ולא רק בשאלות בתחום המיניות. כשילדה שואלת אותך שאלה שאת לא מוכנה אליה או לא יודעת את התשובה, ובעיקר לא בטוחה לאיזו תשובה בדיוק היא מצפה כדאי מאד להבין קודם למה היא מתכוונת. שאלות כמו "למה בדיוק את מתכוונת?" או "איפה ראית דבר כזה?" יכולות לעזור לך להבין מה באמת היא שאלה, ואני מאוד ממליצה גם להחזיר אליה את השאלה- "שאלה מצוינת. מה את חושבת על זה?". השאלה האחרונה תלמד אותך איפה הבת שלך נמצאת עכשיו, מה היא כבר חשבה או שמעה על הנושא. אם את עדיין מרגישה מבולבלת לגבי התשובה שנכון או כדאי לך לתת, אפשר בהחלט להגיד שאת רוצה לחשוב איך לענות עליה, וכמובן לא לשכוח לחזור אליה עם תשובה.
תשובה טובה צריכה לתת מידע אמיתי באופן שמייצר ביטחון ולא מעורר חרדה. ילד שמרגיש שהתשובה חלקית, שמסתירים ממנו פרטים, לא ירגיש ביטחון וילמד שהוא לא יכול לשאול אותך יותר. גם העמסת ידע רב מדי ופרטים רבים יכול לעורר חרדה, כך שהילד ירגיש שהנושא הזה גדול ומפחיד. הדבר החשוב הוא להיצמד למה שהילד באמת שאל, לכוונה שלו מתחת למילים שבחר, אותה כוונה שביררת איתו בהתחלה כשענית לו בשאלה, וכמובן לזכור את גיל הילד ולחשוב מה מתאים לספר לילד בגילו. יש גישות שאומרות שחשוב להשתמש במונחים המדויקים כמו זרע וביצית בכל גיל, אבל שמעתי כבר על ילד שהמילה ביצית התחברה אצלו עם ביצה והוא חשב שאמא שלו היא תרנגולת מטילה. לכן בעיניי החשיבות היא פחות על הדיוק המדעי, ויותר על מה שהילד יכול לקלוט מההסבר שלך. הרשת מלאה במקורות מידע טובים וברשתות החברתיות יש קבוצות שניתן להתייעץ בהן, השתמשי בהם. אני ממליצה על האתר "מידע אמין על מין" ועל קבוצת הפייסבוק "הורים מדברים – מיניות בריאה עם ילדינו".
