מהי משיכה? מתי אנחנו מושכים או נמשכים? מה זה אומר כשמשיכה שהייתה בהתחלה נעלמת?
בקליניקה שאני מטפלת בה אני פוגשת לעתים קרובות בני ובנות זוג שמספרים שהמשיכה שהייתה בהתחלה דעכה ונעלמה. "אני כבר לא נמשכת אליו, לא כמו פעם" או "אני לא מרגישה מושכת" או "היא כבר לא מושכת אותי", ואמירות נוספות מסוג זה נאמרות בכאב גדול ובייאוש. אמירות הנושאות בתוכן תחושת פספוס, געגוע למשיכה ותשוקה מבעבעת ופעמים רבות השוואתיות- למה שפעם היה או לסטנדרט חברתי ותרבותי של מה שנחשב משיכה.
אחד הפרמטרים הראשונים אליו אנחנו נוטים לשייך את המשיכה הוא הנראות הפיזית. בכל זאת מדובר כאן על גוף. אבל איך אפשר לצפות שמשיכה תישאר ואפילו תתפתח עם השנים, כשהעיניים שלנו מתרגלות לגוף שלצדנו? המראה שלנו גם משתנה באופן טבעי לאורך השנים ויכולה להיות לפעמים תחושה שמה שפעם משך אותנו כבר לא קיים.
משהו שאני מופתעת ממנו בכל פעם מחדש במפגשים שלי עם זוגות בקליניקה הוא שנתוני גוף כמו בפרסומות ובמגזינים, כלומר, איש ואישה שתרבותית עונים על התכתיב החברתי של מה זה חטוב ויפה, לאו דווקא תתקיים אצלם משיכה ערה ותוססת. לעומת זאת, אני פוגשת אנשים רבים, שהנתונים החיצוניים הם לא מה שהיינו מגדירים חברתית כ"מושך"- וחיי האהבה ומין שלהם תוססים ושופעים.
מסתבר שמה שעובד בסרטים לא בטוח שעובד בחיים. הגוף אינו רק נתונים. הגוף מספר סיפור. אין כזה דבר גוף מושך וגוף לא מושך, במיוחד בתוך מערכת יחסים ארוכה ועמוקה- הגוף מספר סיפור, והמשיכה היא כמו מד עדין של סיפור רחב יותר שהגוף מספר.
הסיפור שמאחורי המשיכה
משיכה היא כמו מגנט בתוך הקשר. כשאני מסכימה להיות מחוברת למגנט שבי, אני יכולה למגנט אליי, למשוך אליי את אהובי. פעמים רבות, ההתנהלות שלנו פועלת פעולה הפוכה: שיח ביקורתי או מתלונן, למשל, ישפיע ישירות על המשיכה. אם הוא מרגיש שהוא כל הזמן תחת מתקפה לא יהיה לו שווה להביא אל האינטימיות את המקומות החשופים והפגיעים של נפשו. האמירה במקרים כאלו תהיה ש"היא כבר לא מושכת כמו פעם", אבל הדבר המדויק יותר לומר הוא שמרחב הקשר ביניהם לא בטוח ואינטימי מספיק כדי לאפשר למשיכה להתקיים בניהם.
משיכה בטבעה משתנה, יחד עם שינויי החיים. יש לה את כל הסיבות לדעוך, להישחק ולהעלם, אלא שמשיכה יכולה גם להתגבר עם השנים ובניגוד למה שחושבים- זה תלוי בנו.
לפני שאתן כלים לעורר את המשיכה, אני רוצה לשאול רגע- האם משיכה היא תמיד טובה? ומה זה אומר כשאנחנו נמשכים לסיטואציה שפוגעת בנו ואינה מיטיבה?
כיוון שמשיכה אינה רק חיבור חיצוני לנתונים גופניים, היא מסמלת ומספרת משאלות כמוסות מתוכנו, אנחנו רוצים לפעמים לעצור ולהקשיב לקריאה שבתוכה. לפעמים זו קריאת כיוון, ולפעמים קריאה לעזרה שבאים לידי ביטוי דרך סיפור המשיכה.
לפני כשנה עבדתי עם מישהי שהכירה איש ל"פרק ב'" של חייה. היא מצאה בן זוג רגיש, חבר טוב ואיש עמוק וחכם, אבל היא טענה שהיא לא נמשכת אליו. פעמים רבות, כשמסתכלים על המשיכה כנתון יבש, נראה שמשיכה זה "כן או לא", או שיש משיכה או שאין. אבל אישה זו כל כך רצתה להמשך אליו. היא רצתה שהקשר יעבוד. שאלתי אותה אם בקשר הקודם שלה היא חוותה משיכה והיא סיפרה שהקשר הקודם היה קשר אלים, מילולית ופיזית, אבל משיכה הייתה שם. כששמעתי את הפרדוקס הזה, שאלתי אותה על הקשר שלה עם אבא שלה והסתבר שגם שם חוותה פגיעה שיצרה אצלה בלבול בתוך המגנט הבריא של משיכה מיטיבה.
המשיכה נושאת בתוכה פעמים רבות קריאה עמוקה לצורך פנימי ברבדים שלא תמיד אנחנו מודעות להם. אותה אישה שרצתה להרגיש משיכה – סיפרה שהיא תמיד חיפשה מישהו חסון, גבוה, רחב כתפיים והיה לה קשה להימשך לבני זוג שלא תאמו את הפנטזיה שלה. כששאלתי אותה מה יש בתדמית הזו שהיא אוחזת בה היא אמרה- "מישהו שאוכל לסמוך עליו, להרגיש בטוחה בחיקו". כששמעתי זאת, שיקפתי לה שהדבר שאני הכי שומעת ממנה לגבי בן הזוג הנוכחי זה שזאת הפעם הראשונה בחייה שהיא מרגישה בטוחה. שיש מישהו שהיא יכולה לסמוך עליו. כשהיא הסכימה לראות את זה- היה מסך שנפתח. היא הרשתה לעצמה לראות את האיש שעומד מולה, את מה שהוא עבורה. מתוך הבנה זו היא שחררה את האחיזה שלה בדימוי שהיה לה בראש ואפשרה לעצמה להימשך אל אהובה.
איך מייצרים משיכה?
זה מתחיל בלהיות המגנט שאנחנו עם כמה שפחות עטיפות והסתרות. להביא את עצמנו במלואנו לתוך הקשר- זה מושך וממגנט. תזכרו שאם הקשר מלא בביקורת על התפקוד אחד של השנייה ובכעסים- אלו דברים שמסתירים בקלות מעינינו את המשיכה וגורמים לנו לחשוב שהיא כבר לא קיימת. משיכה היא תדר של גילוי וגם של כיסוי. אנחנו נחווה משיכה כשנעורר בתוכנו את הסקרנות והרצון לגלות ולהכיר עוד רבדים בבן הזוג, כשנתייחס אל המרחב הזוגי כמקום משחקי שאפשר להתנסות ולהשתעשע בתוכו. המשיכה היא הזמנה לחיות ברובד תת קרקעי של החיים. רובד שהוא בעצם המנוע והמגנט, של עצמנו, אהובנו ושל מערכת היחסים שלנו.
