על רקע משבר האקלים העולמי, המדיטק והמרכז לאמנות דיגיטלית חולון משיקים במוצ"ש הקרוב ולמשך שלושה חודשים תערוכה קבוצתית בשם "פרשת מים" . בתערוכה יוצגו עבודות וידאו, מיצבים, הדפסי דיו ופסלים של אמנים ישראלים ובינלאומיים המייצרים תמונה מגוונת על יחסי התלות והניצול של האדם את הטבע והאופן שבו יחסים אלה מקרינים על מערך הכוחות החברתי, הכלכלי והפוליטי.
אביטל ברק, אוצרת משנה במרכז לאמנות דיגיטלית ואוצרת התערוכה מסבירה: "למשבר האקלים ביטויים רבים המשפיעים על החיים שלנו באופן מידי. כולנו כבר מרגישים את ההצפות ההולכות וגוברות וההתחממות הגלובלית. בישראל טכנולוגיית המים מפותחת וההתפלה מספקת לנו את רוב מי השתייה, יחד עם זאת במקומות רבים בעולם המשבר כבר מורגש".
התערוכה החלה כשקבוצת מחקר של אמנים נפגשו עם מומחים, יצאו לסיורים ברחבי הארץ ולמדו לעומק את החומר הבסיסי שבלעדיו אין חיים – מים. "הידע שצברנו בתקופת המחקר המשותפת בא לידי ביטוי בעבודות השונות", אומרת ברק. "התערוכה היא חלק מפרויקט גדול של המרכז עם מכון גתה, העוסק כולו במים במטרה ליצור אטלס דיגיטלי של מי הים התיכון. זה למעשה שיתוף פעולה של מרכזי אמנות מסביב לים התיכון. התערוכה מיועדת לנדוד בין השותפים השונים של הפרויקט, בכל מקום יצטרפו אליה עבודות מקומיות וכך נרחיב את הידע ונגיע לקהלים רבים יותר. בתקווה שנושא המים, על פניו המרובים, ובעיקר צדדיו המשברים והפוליטיים, יגיע לתודעה רחבה".
בתערוכה יוצגו עבודות מרתקות דוגמת העבודה ״של אף אחד״ של אלה ליטביץ בהשראת השיחה על מים טריטוריאליים , העבודה בוחנת את החומריות של מים המגיעים מאזורים אקס טריטוריאליים, אזורי מריבה או ממש מקו הגבול. שאלת המים הטריטוריאליים מעניינת במיוחד אל מול נוזליותם ותנועתם המתמדת. כיצד מסמנים טריטוריה כשהחומר לא יציב? איפה עובר הגבול אם המים כל הזמן זזים? רישומי הדיו של מאיה אטון "Expect Poison from Standing Water" בודקים את התגובה של דיו למים ממקורות שונים בעבודה המתייחסת לתופעה באוקיינוס של גבול בתוך הים הנוצר מזרמים שונים של מים המתערבבים אחד בשני.
עבודת הווידיאו של מיכל בראור ״מקום קטן יותר" מתמקדת בביצות כבארה היום ובעבר. מקור המים שנותר מהביצות הוא נקודת המוצא לתנועתן של שתי נקודות מבט: זו העילית וזו שנעה קרוב לקרקע. שתי נקודות המבט מביאות אל העבודה את ההתנגשות ההיסטורית, הפוליטית והחברתית שהתרחשה, ועודנה מתרחשת, ושתוצאותיה היו הרות אסון לקהילה אחת ושגשוג לאחרת. מיצב הווידיאו של חביב קפצון ״המבול והמדבר״ מפגיש באמצעות נרטיב בדיוני בין המיתוס וההיסטוריה, בין העבר והעתיד בצל תחזיות האימה של התחממות כדור הארץ והתייבשות מקורות המים. ההבחנה בין יובש לרטיבות, המגיעה ממחשבה רחבה והוליסטית על נחלים ומחזור המים, מקבלת המשגה וייצוג פרוע בשלושת חלקיו של המיצב והיא גם החוט המחבר ביניהם.
בתערוכה משתתפים שורת אמנים ישראליים ובינלאומיים, ביניהם : מאיה אטון, אלכס בן ארי, מיכל בראור, עמית חכמוב, שביט יעקב, אלה ליטביץ, דני מאיר, אלעד מדן, הגר ציגלר, דן עוזרי, חביב קפצון, איתי רווה, מעין שחר. כמו כן משתתפים בתערוכה אורסולה ביימן, סנטיאגו מוסטן, איביצה מיטרוביץ׳ ואולג שוראן.
התערוכה "פרשת מים" פתוחה לקהל הרחב החל מה-23.10.21 ועד ה-29.1.22.
המרכז לאמנות דיגיטלית >> www.digitalartlab.org.il
