אחרי רפורמת הכשרות שעוררה סערה, שר הדתות מתן כהנא מסתער על תחום הגיור בישראל ומנסה להעביר רפורמת גיור שמתקבלת בזעם ברבנות הראשית ובציבור החרדי. מדובר בתחום שבמשך שנים מהווה סוג של "חבית נפץ", המעורר את כעסם של יהודים רבים ברחבי העולם וגם בקרב חוגים ליברליים בישראל. ב-2018 שר המשפטים לשעבר, משה נסים, פרסם מתווה גיור שבמסגרתו המליץ להקים רשות גיור חדשה שלא תהיה בשליטת הרבנות הראשית ותאפשר הכרה בגיורים ליברליים שנעשו בחו"ל. אלא שהמתווה, שיצא לדרך בהוראת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, נגנז בלחץ החרדים. כעת השר מתן כהנא החליט שוב לקחת נושא נפיץ זה ולנסות לחולל בו שינוי. בסביבתו מספרים שהעקרונות שמנחים אותו הם שמירה על גיור לפי ההלכה ומתוך דאגה לעתיד העם היהודי. כהנא, לדבריהם, יקפיד על ממלכתיות הגיור ואהבת הגר כפי שנהגו הרב גורן ז"ל והרב חיים דרוקמן בתקופה בה כיהן כראש מערך הגיור.
פרטי הרפורמה עוד לא פורסמו, אך עצם הניסיון להסדיר את הנושא אחת ולתמיד מעורר תקווה בקרב כחמש מאות אלף ישראלים שחיים בתוכנו, מעורים בחברה הישראלית, עובדים ומשרתים בצה"ל, אבל מוגדרים כזרע ישראל ולא כיהודים, משום שהם צאצאים לאבות או לסבים יהודים, אבל אימם אינה יהודייה. כל שנה מצטרפים לעם היהודי בישראל כ- 3000 מתגיירים, 70 אחוז מהם הן נשים. בדרך כלל נרשמים ללימודי גיור מדי שנה בין 8,000 ל-10,000, אך רבים נושרים במהלך התהליך. השר כהנא ויועציו מקווים שהנשירה הגדולה תיפסק לאחר יישום הרפורמה שתקל על הליכי הגיור.
לתקווה הזאת של השר כהנא מצטרפים אלפי "מסורבי גיור" בישראל. אחת מהם היא ג'ני (35) שעלתה לארץ בגיל תשע מאוזבקיסטן עם המשפחה. אביה יהודי ואימה אינה יהודייה. "לצערי אני לא יהודייה", אומרת ג'ני שניסתה לעבור גיור בגיל 17 ונכשלה, "אני הייתי אשמה. לא התכוננתי מספיק". ג'ני ניסתה להתגייר פעם נוספת כשהייתה בת 25 ובהריון. בן זוגה ליווה אותה למבחנים בפני בית הדין הרבני של מערך הגיור. תוך כדי הליך הגיור היא ילדה את בנה הבכור ומאחר שהייתה בתהליך גיור הוא זכה לברית מילה כדת וכדין. כשהגיע הרגע הגדול של המבחן בפני בית הדין הרבני, במטרה לזכות בתעודת הגיור הנכספת, ג'ני עמדה מול הדיינים נרגשת ומתוך לחץ החלה להתבלבל. "כשהגיעה השאלה על פרשת השבוע התבלבלתי, ובסופו של דבר הרבנים אמרו לי – 'תשפרי את הידע שלך בפרשות השבוע ותגיעי אלינו בעוד חודש'. לא הגעתי. הרגשתי מושפלת. הם התייחסו אליי בזלזול, בלי טיפת רגישות. אמרתי להם שלא אחזור והוספתי – 'אתם גורמים להתבוללות'".
כיום ג'ני חיה עם בן זוגה ושני ילדיהם, בן ובת. השניים מעולם לא התחתנו אבל ילדיהם התגיירו לאחרונה בסיוע עמותת "גיור כהלכה". ג'ני החליטה לא לוותר למרות הקשיים שחוותה, ובקרוב היא עומדת להתגייר באמצעות אותו ארגון. היא אמורה לעבור את כל התהליך כולל טבילה במקווה ואחריו תרשם במשרד הפנים כיהודייה, אבל היא לא תוכל להינשא לבן זוגה כדת משה וישראל. רבים במצב זה נוסעים לחו"ל ומתחתנים שם בנישואים אזרחיים. ג'ני מדגישה "אני לא רוצה להתחתן בחו"ל, אני רוצה להתחתן בישראל בחתונה יהודית כשרה. זה יתאפשר אם הרפורמה של השר מתן כהנא תעבור".
ההתאהבות שהביאה לגילוי שורשים עתיקים
"לי יש חוויה טובה סך הכל מתהליך הגיור שלי, אותו עברתי במערך הגיור הממלכתי", אומרת חנה אייל שגדלה במשפחה קתולית בפורטוגל. אייל התגיירה לפני שבע שנים ונישאה לשי, אותו פגשה במהלך טיול בהודו. היום היא ושי הורים לשלוש בנות. היא פסיכולוגית, הוא איש הייטק, הם מתגוררים בחריש ומלווים נשים וגברים בהליכי גיור. אייל נזכרת בשלבים האחרונים של הליך הגיור שעברה וצוחקת- "שאלו אותי מי הייתה אשתו של אברהם ועניתי – רבקה! למרות זאת, גיירו אותי. אני גיורת גאה. יש לי חיבור ליהדות שאי אפשר להוציא ממני".
תוך כדי תהליך הגיור גילתה אייל שהיא בת למשפחת אנוסים. בני המשפחה לא היו מודעים לשורשים היהודיים שלהם והגילוי הפעים אותה. "הכול התחיל ממגן דוד קטן. אחרי שהתאהבתי בבעלי, שי, נסעתי כתיירת נוצרייה לטיול בישראל. מאוד התרגשתי מהמסע לארץ וכשחזרתי לפורטוגל סיפרתי להוריי על ישראל ועל הישראלים, שחלק גדול מהם עונדים שרשראות עם מגן דוד. אמא שלי התלהבה ואמרה שיש לה כוכב כזה, אותו קיבלה מאימא שלה. היא חיפשה את הכוכב והתברר שזה מגן דוד. פתאום המנהגים המוזרים שראיתי לאורך שנים בבית, שתמיד חשבתי שהם אמונות טפלות, קיבלו משמעות. תמיד אמרו לי, למשל, שאסור להצביע על הכוכבים, כשאני מחוץ לבית. הסתבר שזה מה שעושים יהודים בברכת הלבנה".
באחד השלבים האחרונים של הגיור האישה טובלת במקווה לעיני הדיינים שקובעים אם הטבילה כשרה. לחלק מהנשים החוויה היא טראומתית. לא כך אצל אייל. "מבחינתי זאת הייתה חוויה של התחברות לשורשים שלי. סידרתי את המחשבה מתוך הבנה שאני הולכת להיות מול שלושה רבנים שעומדים לתקן את העיוות הנורא שחוו הסבים והסבתות שלי באינקוויזיציה.
"אני יודעת שיש כאלה שטוענות שהטבילה מבחינתן הייתה ממש עונש. יש מי שמדבר על בעיה של צניעות. אצלי, בטבילה לא הייתה בעיה של צניעות. אחרי שטבלתי בפני הבלנית. נתנו לי חלוק עבה וכששלושת הרבנים נכנסו לפקח על הטבילה, טבלתי שוב לעיניהם. מה שהפריע לי היה שהטבילה הייתה כמו פס ייצור. זה מקווה של מתגיירות שיושבות בחדר ההמתנה ומחכות כל אחת לתורה. ציפיתי למשהו הרבה יותר רוחני. כשהגיע תורי לטבול אמרו לי – תיכנסי תגידי את הברכה וזהו. זה היה הרגע שכל כך חיכיתי לו, חקרתי והתעמקתי לקראתו, ופתאום הרגשתי ש'גנבו' לי את הברכה ואת הרוחניות הטמונה ברגע הזה. לכן אחרי הטבילה במקווה הלכתי לטבול בים בחוף דור. רציתי להרגיש את החוויה של החיבור האמיתי ליהדות".
יורים לעצמנו ברגל
בניגוד לאייל, ליעל בלנקי, גיורת שעברה לפני עשר שנים גיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי, הטבילה במקווה זכורה כאירוע חיובי, אך בבית הדין חוותה רגע טראומתי. "בסוף התהליך הדיין אמר לי – תגידי – שמע ישראל. ברגע הזה הוצפתי בהמון רגשות. לא יכולתי להגיד שמע ישראל. בכיתי כמו משוגעת, בגלל הלחץ וההתרגשות. פתאום שמעתי את אחד הדיינים אומר – 'גברת תתגברי על עצמך, הרבה נשים מחכות בחוץ'. זה בפירוש חוסר רגישות וחוסר כבוד למעמד".
בלנקי מנהלת היום את ארגון "גיור כהלכה", רשת בתי דין לגיור שפועלת במסגרת עמותת "עתים". מיד אחרי הגיור היא נישאה לבן זוגה, יהודי מלידה שלמד יחד אתה לקראת הגיור שלה. הוא נולד במוסקבה בברית המועצות לשעבר והיא באוקראינה. הוא עלה לארץ חצי שנה לפניה והם הכירו דרך תנועת הנוער בית"ר. היום בלנקי ובעלה הורים לשניים- בן (7 וחצי) ובת (4 וחצי) ומתגוררים באפרת. "אבא שלי יהודי לפי ההלכה. למרות שאימא שלי לא יהודייה, הבית היה בית יהודי. סבא וסבתא שלי עלו לישראל. אני ביקרתי אותם והתאהבתי בארץ. בגיל 21 הגעתי לביקור בישראל דרך ארגון 'מסע', התלהבתי והחלטתי לעלות ולהתגייר. למדתי עשרה חודשים במכון הגיור בקיבוץ עין צורים ועברתי גיור במערך הגיור הממלכתי. הגיור שלי בסך הכול עבר חלק. העניין הוא שאני הגעתי לנושא הגיור – טבולה ראסה. לא שאלתי הרבה שאלות ולמדתי בשמחה, אבל היו לי חברות שלמדו איתי והחוויה שלהן הייתה פחות נעימה. הייתה איתי בקורס בחורה שעלתה לארץ מכוח חוק השבות כשהיא מוגדרת זרע ישראל. היא הייתה מאד ביקורתית למרות שהיא אהבה ללמוד ואהבה יהדות. היא טענה שהיא לא יכולה להתחבר לדברים שלא מובנים לה. היא שאלה המון שאלות והרבנים הודיעו לה אחרי שלושה חודשי לימוד שהיא לא תוכל להתגייר. היא עזבה את תהליך הגיור. היום היא גרה בארץ לאחר שהתחתנה בחופה רפורמית ויש לה ילד שהוא לא יהודי. זה ממש כואב לי", אומרת בלנקי ומוסיפה- "בנושא הגיור יש דברים שקשה להבין. למשל הדרישה שבן הזוג של המתגיירת, גם אם הוא יהודי, ילמד יהדות והלכה. אם בן הזוג לא רוצה לשמור מצוות, הגיור נדחה. אחרי הגיור המשפחה חייבת לחיות באורח חיים דתי והילדים חייבים ללמוד בבתי ספר דתיים. גיור הוא תהליך אישי, והדיין צריך לפסוק לפי מה שעיניו רואות, יל פי אורח חיי המתגייר/ת".
גיור לא פותר התבוללות
"הגיור אינו פתרון להתבוללות", אומר הרב משה ולר, ממלא מקום ראש מערך הגיור הממלכתי. "נכון, יש התבוללות בישראל. זאת עובדה. הרי ברור שכאשר חיים בארץ כחצי מיליון לא יהודים שהגיעו לכאן מכוח חוק השבות כזרע ישראל וחלק גדול מהם לא מתגיירים, יהיו נישואי תערובת ותהיה התבוללות. הפתרון להתבוללות טמון בהסברה. מדינת ישראל צריכה להסביר למה לא טוב להתחתן עם לא יהודי. צריך להקים צוותי חשיבה למניעת התבוללות גם בארץ וגם בתפוצות. את זה אני אומר כאדם חרדי" .
אנחנו כפופים לרבנות הראשית", מדגיש הרב ולר ומגלה, "עשינו מחקר לבדיקת האחוז הגבוה של הנושרים בקרב הפונים לגיור וגילינו שרוב הנושרים אומרים בשלב מסוים של הליך הגיור שלא בא להם לשמור מצוות. זאת הסיבה ותו לא".
הרב ולר מגיב על הטענה שבמערך הגיור הממלכתי דוחים את מי שמעוניין בגיור כשבן הזוג או בת הזוג לא רוצים לשמור מצוות. "אם בן הזוג מחלל שבת ולא אוכל כשר ברור שאשתו לא תוכל לשמור על המצוות. מצב כזה יערים קשיים על חיי המשפחה. כשאישה נשואה פונה אלינו במטרה לעבור גיור גם בעלה צריך להשתתף בלימודי היהדות ולקבל על עצמו מצוות".
הרב שאול פרבר הוא רב אורתודוקסי, שנמנה עם התומכים הנלהבים של רפורמת הגיור של מתן כהנא, ומשמש כאחד היועצים בדרך ליישום הרפורמה. הוא טוען שמטרת הרפורמה היא מתן אפשרויות נוספות לגיור בנוסף על מערך הגיור הממלכתי שפועל כיחידה במשרד ראש הממשלה. "אנחנו לא נגד מערך הגיור הממלכתי. אנחנו בעד", הוא אומר.
הרב פרבר שעלה לארץ מארצות הברית לפני 25 שנה והופתע נוכח הניכור שחשו ישראלים רבים כלפי היהדות, הקים בשנת 2002 את עמותת "עתים", בכדי לסייע לציבור הישראלי לנווט בסבך הביורוקרטי של שרותי הדת בישראל. בשנת 2015 הקים את רשת בתי הדין "גיור כהלכה" שהם בתי דין עצמאיים אורתודוקסיים לגיור, שרשימת שבעים הרבנים והדיינים במסגרת בתי הדין כוללת את הרב דוד סתיו, הרב שלמה ריסקין והרב חיים אמסלם. בראש הארגון עמד הרב נחום רבינוביץ זצ"ל שעמד בראש ישיבת מעלה אדומים. "רשת בתי הדין שלנו פועלת מתוך נאמנות להלכה", מדגיש הרב פרבר ומוסיף שהוא מאמין באמונה שלמה שרפורמת הגיור תצלח.
