כשהייתי בת תשע אחיות שלי רמזו לי שאמא הולכת לעשות איתי שיחה חשובה.
כשהבת שלי הייתה בת תשע הבנתי שאני צריכה לקיים איתה שיחה חשובה.
לשמחתי אמא שלי עשתה לי שיחה טובה שנתנה לי ביטחון, ואפילו שהייתי הכי קטנה בכיתה לימדתי את כולן על מחזור חודשי ואמצעי ספיגה. עם בתי הבכורה הלכתי בדרכה של אמי ודאגתי שהיא תהיה זו שתספר לחברות ולא להפך. לפני השיחה וגם אחריה התרגשתי מאד, הרגשתי שלא פחות משזו מעין חניכה שלה לעולם הנשים זו גם חניכה שלי לעולם האימהות למתבגרות. עברו שנים בהן למדתי עוד, צברתי ניסיון אימהי והבנתי שטקס החניכה האמיתי הוא רגע קבלת הווסת, ודווקא את הדיבור על המחזור החודשי כדאי לעשות באופן פחות טקסי. אם אנחנו רוצות שהילדות והילדים שלנו ירגישו בנוח עם הגוף המתבגר שלהם, אפקט הדרמה של "השיחה" לא ממש עוזר לזה, כי דרמה מחוללת סערה ולא נינוחות.
אז איך מדברים עם ילדים על התבגרות בלי לייצר דרמה?
התבגרות הגוף היא תהליך התפתחותי טבעי. זה משהו שאנחנו המבוגרות יודעות שהוא יקרה ואפילו יודעות מתי בערך הוא צפוי. ובכל זאת, על אף שזה טבעי ונורמלי זהו תהליך דרמטי, שבו לא רק מבנה הגוף משתנה. ההורמונים של גיל ההתבגרות גורמים לשינויים גם בהסתכלות של הילד על עצמו ועל העולם ולרגישות מוגברת בכל הקשור לגוף וליחסים בין המינים. השינויים האלו מחוללים את הדרמה בתהליך הטבעי ובדור הטיקטוק והאינסטגרם הדברים הללו מתעצמים כי המבט החיצוני של ילדה על גופה מקבל עוד מיליוני עיניים של אנשים ברשתות החברתיות. כאן התפקיד שלנו כהורים הוא מאוד משמעותי – אנחנו אלו שיכולים להחזיק תפיסה של התפתחות טבעית ונורמליות לצד הדרמה שמתחוללת אצל המתבגרים שלנו. לא תמיד זה קל לנו, גם ההורים יכולים להיבהל מהילד שהלך להם לאיבוד, מהמתבגרת השופעת שמשתנה להם מול העיניים. ההתבגרות של הילדים מאמתת את ההורים עם היחס שלהם לגוף. אם את מרגישה שהנושא הזה מאתגר אותך במיוחד כדאי שתמצאי דרך טובה להתחבר אליו, כדי להעביר לילדייך מסר של בריאות ושמחה בגוף המיני שלהם.
הדבר החשוב ביותר ליצירת יחס בריא אל הגוף בכלל ולגוף המתבגר בפרט הוא שיח. בבית בו מדברים בפתיחות ובטבעיות על הגוף לא צריך לקיים שיחה אחת חשובה בגיל אחד מסוים. ילדים שיודעים את שמות האיברים שלהם ושל בני המין השני, ומבינים את התפקוד של כל איבר, יקבלו יותר בקלות את המידע על השינויים הצפויים. ילדים שמקבלים מענה לשאלות שלהם על הקול המשתנה של הבן דוד והגוף המשתנה של השכנה, יגיעו לגיל ההתבגרות כשכבר יש להם בסיס ידע ברור. לא קל וגם די מביך לדבר עם הילדים על גיל ההתבגרות כשמעולם לא דיברת איתם לפני זה על איברי המין.
אבל היתרון של שיח מגיל צעיר הוא הרבה יותר מאשר בסיס של ידע, היתרון הוא בשיח עצמו. גם לך וגם לילדייך השיחה על גיל ההתבגרות תהיה פחות מביכה כשאתם רגילים לדבר על נושאים גופניים ואפילו אינטימיים. ובשביל לדבר לא צריך לפתוח שולחן ולהכין קפה, החיים מזמנים לנו אינסוף הזדמנויות לדבר על גוף החל משירותים וכלה בפרסומות. כל אמא כמעט מכירה את הרגע המביך הזה שהילד מגיע עם אביזר נשי שמצא בארון – תחבושת, טמפון או אפילו רפידת הנקה – ושואל אותה מה זה. הפתרון הטוב ביותר הוא לענות. כמובן שהתשובה צריכה להיות מותאמת לגיל של הילד, את לא צריכה לספר לו על הגוף האישי שלך אלא לתת מידע ברור דיו שיניח את דעתו, ועל הדרך יניח עוד לבנה בקשר הקרוב והבטוח שלכם – קשר שבו מותר לשאול הכל ולקבל תשובה מכבדת.
גם אם לא הנחת את התשתיות האלו עד כה תמיד אפשר להתחיל. אני מציעה לך לשתף את המתבגרים (או אלו שכבר צריך לדבר איתם על זה) בכך שיש לך קושי לדבר על הנושאים האלו, וברצון שלך ליצור שיח ושפה חופשיים יותר בבית. לאט לאט תרשי לעצמך להגיד דברים שאת מסוגלת להגיד כשהם עולים מתוך הקשר טבעי. במדור הבא אתן מספר עקרונות חשובים לשיחת גיל ההתבגרות.
