תביעת השתקה נגד נשים שכתבו בקבוצה סגורה בפייסבוק נגד התנהלות בעייתית של סוכנות פונדקאיות עלתה לכותרות וגרמה לסערה שלמה בשיח סביב פונדקאות. אותן הנשים שנתבעו מספרות על ההשתקה, החשש להתבטא בפייסבוק על ההליך שעברו, וכן על התחושה הקשה שראו בהן רחם מהלך ותו לא. "נתקלתי בשיח מחפיץ ובפרסומת של הריונית תחת מטר שטרות…", כתבה אחת הנתבעות בשבוע שעבר. הסוכנות תובעת את הפונדקאיות בתביעת לשון הרע על דברים שנאמרו נגדה בקבוצה סגורה, מה שמעלה את השאלה האם ניתן לקיים בכלל פונדקאות מוסרית כאשר הנשים לא יכולות להתבטא ולחשוף את אשר על ליבן.
"אידאולוגיה מתנגשת עם מורכבות החיים וצריך להכיל את זה", אמרה מרב מיכאלי לאחר הולדתו של אורי, הבן שהביאה בפונדקאות לפני מספר חודשים יחד עם ליאור שליין. את הדברים הללו אמרה מיכאלי כשנשאלה על סיבוב הפרסה האידיאולוגי שעברה כשבעבר כינתה את הפונדקאות כ"סחר בילדים שמתבצע בחדווה". האמנם מדובר בכשל מוסרי וניצול נשים מחפיר או האם הפונדקאות מעידה על אחווה נשית והירתמות חברתית לטובת אלו שנבצר מהם להביא ילדים לעולם?
אין ספק כי בלב המחלוקת הציבורית על נושא הפונדקאות, אין תשובות חד משמעיות, שחור- לבן, אסור או מותר. אך מאחורי השאלות המוסריות שממשיכות להישאל, ישנן נשים מעוררות השראה שבחרו לעשות את התהליך המורכב מתוך תחושת שליחות ואידאולוגיה שהן מאמינות בה ולא בגלל הכסף. נעמי מנדל (37), תושבת אפרת, נשואה ואם לארבעה ילדים היא אחת מאותן הנשים. מנדל, שילדה תינוק בהליך פונדקאות רק לפני כחודש ימים, לא שוללת את הביקורת של מירב מיכאלי על הסכנות שכרוכות בהליך הפונדקאות. "יש היבטים לא מעטים בהם אני שותפה לביקורת של מרב מיכאלי על פונדקאות. זה תהליך שיכול להתקיים במודלים שדומים מאוד לסחר באברים תוך פגיעה בבריאות הפיזית והנפשית של הפונדקאיות".
לדעתה של מנדל אין התגמשות אידיאולוגית אם שומרים על קריטריונים מוסריים ובוחרים איפה לקיים את התהליך ואיך. "אני לא רואה בפונדקאות התגמשות אידאולוגית. אני רואה בפונדקאות אפשרות של הקמת משפחה לזוגות שלא יכולים לעשות זאת בדרך אחרת. אני מעריכה את מרב מיכאלי על היכולות לשנות עמדות בהתאם למציאות החיים. בנוסף, קיימות אפשרויות של פונדקאות ללא ניצול ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות".

את לא חוששת מחברה שסוחרת בגופן של נשים מוחלשות ומנצלת אותן תמורת כסף?
"זה חשש שקיים תמיד בחברה אשר קיימים בה מעמדות. לגבי ההליך בארץ, בתחושה שלי, כמי שעברה אותו, כל ההליך הבירוקרטי הארוך נועד בצורה מובהקת להגן גם על ההורים המיועדים וגם על הפונדקאית. אני פניתי להליך מתוך אידאולוגיה, אבל ישנן נשים שפונות להיות פונדקאיות מתוך היבט כלכלי. חשוב לראות שהן מוגנות במהלך התהליך של הפונדקאות ואז יש מצב של win-win. זוהי דרך עבורן להיטיב עם חייהן אבל גם להיטיב עם חיי ההורים המיועדים. קיים גם הליך נפוץ של פונדקאות במדינות עולם שלישי, זהו הליך שאני פחות מכירה, אך גם שם יש חברות שדואגות ללוות את הפונדקאיות, לדאוג לצרכים הפיזיים והסוציאליים שלה, ואף לדאוג לליווי כלכלי לאחר הלידה. בהליך אשר נעשה בחו"ל, לרוב אסור לזוג ליצור קשר עם הפונדקאית על מנת להגן עליה וגם על הזוג ממקרים של סחיטה כלכלית".
אסור ליצור קשר בגלל חשש לסחיטה, אבל אולי גם מחשש שזה יעורר קושי נפשי. איך באמת מתמודדים עם הפרידה מתינוק שנשאת ברחם תשעה חודשים?
"ברגע שאנשים סביבי שמעו על הרצון שלי להיות פונדקאית זוהי השאלה הראשונה ששמעתי: כיצד אמורה האם הפונדקאית להתמודד עם הקריעה של הילד שנשאה ברחמה תשעה חודשים?. כאשר נמצאים בהליך לאורך זמן ברור לחלוטין שהילד הוא לא שלי. זה היה ברור לאורך כל התהליך. אין תחושה של קריעה מהילד, אורך התהליך מסייע להפנמה. ברור לי ולמשפחתי שהתינוק הוא של הזוג המיועד. תפקידי היה לגדל אותו ברחמי עד רגע הלידה ובכך הקשר מסתיים".
איך הסביבה הגיבה?
"היום יש אמוציות רבות סביב נושאים שלא מכירים אותם מספיק לעומק. לאחר שילדתי, הסביבה הקרובה והרחוקה עטפו אותי מכל עבר. קיבלתי פרגון אינסופי מהקהילה והמשפחה, אבל גם מאנשים שאני לא מכירה. האמוציות הקשות של אנשים סביב הנושא של פונדקאות נובעות מחוסר ידע ולעיתים גם מפסיקה הלכתית רלוונטית לנושא זה. ההתנגדות היא בעיקר סביב שאלת הגבולות- איפה עובר הגבול? האם אישה שלא רוצה להיות בהריון מסיבות שאינן רפואיות אך רוצה ילדים תוכל להשתמש בפונדקאות? מה הקריטריונים? מהצד השני, יש את שאלת ניצול הנשים שהיא שאלה חשובה שצריכה להיות נוכחת תמיד וחשוב לשמור עליה במודעות. אולי מתוך המקום המוסרי- יותר נשים יפנו להיות פונדקאיות ממניעים אידאולוגיים. בנוסף חשוב לשמר את ההליך הבירוקרטי השומר על זכויותיהן של הנשים".
למה לך פונדקאות? בשביל מה?
"חשבתי על התהליך במשך מספר שנים, אך חשבתי שאני לא יכולה לעשות אותו בגלל גילי ומספר הלידות שעברתי. בשנים האחרונות החוק השתנה, דבר שאפשר לי לגשת לתהליך. בורכתי בארבעה בנים ובהריונות יחסית קלים ולכן הרגשתי שזה דבר שאני יכולה לעזור דרכו לאחרים".
תשעה חודשים ופרידה
בעוד בעבר הליך הפונדקאות היה טאבו במגזר הדתי, כיום הנושא נכנס ללב המיינסטרים הדתי ומעורר שאלות דומות ושיח דומה לזה המתקיים מחוץ למגזר. יותר ויותר נשים דתיות מציעות את עצמן להליך פונדקאות, רובן ככולן בוחרות לעשות זאת מסיבות אידאולוגיות והסביבה בדרך כלל תומכת.
בוועדה של משרד הבריאות יושב רב אשר מאשר את ההליך וישנם היתרים רבים לפונדקאות, אף לנשים נשואות. ובכל זאת, האתגרים ההלכתיים קיימים והם באים לידי ביטוי בעיקר לאחר הלידה- באיסור קשר חיתון או כאשר ההליך נעשה בחו"ל ואז יש צורך בגיור. סוגיה נוספת שמעלה ההלכה היא האם יש חשש ממזרות לילד שנולד לפונדקאית נשואה. על פי רוב הדעות לא מדובר בממזרות, שכן אין פה ביאה אסורה. עם זאת, ישנם רבנים רבים המסתייגים וחושבים שלא ראוי שאישה נשואה תהיה פונדקאית. "לדעתי זו החלטה הלכתית כאובה", אומרת רבקה שגיא (39), נשואה ואם לארבעה, שעברה את התהליך בעצמה לפני כמעט שש שנים. "אני חושבת שיש יתרון משמעותי לאישה נשואה בתהליך, יש לה תמיכה גדולה של בן הזוג וסטטיסטית התהליכים הללו מיטיבים הרבה יותר עם כל הצדדים בהשוואה לקשר עם פונדקאית שאינה נשואה".

שגיא, גדלה בבית אל ולאחר שנישאה ליאיר הם קבעו את משכנם ביישוב תקוע. שגיא עובדת כמתכנתת בחברת אקסליבריס בירושלים ויאיר מלמד תורה ואף משמש כמוהל. שגיא מספרת שכאשר התינוק שנשאה ברחמה נולד, בעלה שימש כמוהל ואף אמר בבדיחות שהם היו "בבחינת הובלה והתקנה". את ההחלטה להיות פונדקאית קיבלה שגיא לאחר ששמעה על אח של חברה שמתמודד יחד עם רעייתו עם בעיות פוריות וזקוק לעזרה. "הצעתי לעזור לה. לא רציתי ילדים נוספים והוקסמתי מהמחשבה שהרחם שלי יכול לסייע למישהי אחרת", אומרת שגיא.
רבקה שגיא: "ניצול בפונדקאות הוא לא מובנה, הניצול נוצר בגלל ניכור והתייחסות אל הפונדקאית כאמצעי בלבד ולא כאל אישה אוטונומית נפרדת, אפשר לעשות תהליכי פונדקאות באופן מכבד ועם קשר ושותפות"
האם את רואה בפונדקאות התגמשות אידאולוגית כפי שטוענת מרב מיכאלי?
"באותו הריאיון מרב הדגישה עוד שני דברים: האחד, שהיא פגשה נשים פונדקאיות פמיניסטיות שאמרו לה שהן עשו את זה ממקום של עוצמה. דבר שני, מרב מזכירה את העובדה שהתפתחה אפשרות לפונדקאות אתית יותר בעולם המערבי. משמעות הדברים הללו היא שהמציאות בפועל התרחבה עבורה וגילתה עוד אופנים של פונדקאות שאינם מתנגשים עם האידיאולוגיה שלה".
את חושבת שפונדקאות זה מצווה או שיש כאן חשש מוסרי של ניצול נשים שהוא מוצדק?
"יש חשש ממשי שנשים יפגעו בתהליכי פונדקאות, אבל ניצול בפונדקאות הוא לא מובנה, הניצול נוצר בגלל ניכור והתייחסות אל הפונדקאית כאמצעי בלבד ולא כאל אישה אוטונומית נפרדת, אפשר לעשות תהליכי פונדקאות באופן מכבד ועם קשר ושותפות. זה קשור גם לרגולציה, שקיימת בארץ, אך יש עוד מה לשפר. וזה גם קשור לאופן שהחברה מפרשת מהי פונדקאות ובסופו של דבר זה תלוי בעיקר באנשים עצמם השותפים בתהליך".
שותפות בבריאה
אחת הטענות העולות במחנה המתנגד להליך הפונדקאות, היא על כך שהתינוק הרך נקרע בן רגע מידיה של היולדת שהביאה אותו לאוויר העולם, ועל ההשלכות של צעד זה ברמה הפסיכולוגית- על הפונדקאית ועל התינוק. שגיא טוענת שדווקא הרגע של הלידה והחזרה של הילד להוריו היה אחד הרגעים המרגשים שחוותה בחייה. "יש פה שותפות של ממש בבריאה ואושר עצום. שמחתי שהילד שב להוריו, כמו מטפלת חמה ואוהבת. כמו שמטפלת לא חשה קריעה כשההורים באים לאסוף את בנם בסוף היום, כך גם אני לא חשתי קריעה. החוויות העיקריות שלי היו שמחה והקלה גדולה שזו כבר לא אחריות שלי".

ומה דעתך על הקולות שמתנגדים להליך פונדקאות?
"לדעתי יש שני קולות מרכזיים שנרתעים מפונדקאות: מפרספקטיבה שמרנית עניין הפונדקאות מאיים לדעתי כי הוא עלול לפרק את מודל המשפחה המסורתי בגלל שהוא מאפשר לקיים משפחות ללא אם שנמצאת בתמונה. כמו כן, יש פה ערעור על תבניות מהותניות- איך ייתכן שאני, אישה בריאה ונורמטיבית, ילדתי ילד שאינו שלי ואין לי שום עניין לגדל אותו ואני מרגישה מצוין עם זה? זה מערער את המיתוס של האם האולטימטיבית שהייעוד שלה של גידול הילדים קשור לחיבור הקוסמי שלה איתם בזמן ההריון. מהצד הפמיניסטי- הביקורת היא שגם אם קיימת פונדקאות אתית היא בעצם מכשירה את שאר סוגי הפונדקאות בעולם בהם נעשית פגיעה ממשית וקשה בחייהן של נשים פונדקאיות, ולכן לדעתם יש לפסול כל פונדקאות שהיא".
נעמי מנדל: "אני לא רואה בפונדקאות התגמשות אידאולוגית. אני רואה בפונדקאות אפשרות של הקמת משפחה לזוגות
שלא יכולים לעשות זאת בדרך אחרת"
למרות ששגיא לא מבטלת את הביקורת המושמעת כלפי הליך הפונדקאות ואף מצדיקה חלק מהדברים, הסיבה העיקרית שהובילה אותה להיות פונדקאית קשורה ברגישות גבוהה ואמפתיה שלה כלפי זוגות שלא יכולים להביא ילד לעולם בדרכים הרגילות. "מובן לי שהורים שאינם יכולים להרות את ילדם חווים קושי עצום וחוסר אונים קיצוני. כששמעתי על אותו זוג שהתמודד עם קשיי פוריות, הידיעה שאני יכולה לעזור להם להביא את ילדם לעולם- לא אפשרה לי לעמוד מנגד. ברגע שהבנתי שזה אפשרי עבורי אני פשוט נרתמתי לזה".