מה אם היינו יודעות בכל רגע ורגע איפה אנחנו נמצאות על 'מפת הצמיחה'- האישית או העסקית? מן הסתם היינו הרבה יותר שקטות ורגועות. היינו מתמקדות במשימה הקרובה, נוכחות במלאות ברגע הזה ממש. היינו פשוט עושות את הדרך. לצערנו אך כנראה שלא במקרה – אין לנו את הנתון הזה, לפחות לא בכלים שאנחנו רגילות למדוד בהם דברים. הדרך היחידה שאנחנו מכירות למדוד משהו או לקבל וודאות לגבי דבר מה היא באמצעות עובדות, כאלו הגלויות לעין.
וודאות או ידיעה הם מרכיבים החשובים לנו מאוד בכל הנוגע לתחושת הביטחון שלנו. אך היות והתרגלנו לקבל את הוודאות הזו ולשאוב בטחון רק מדברים גלויים – יוצא שאנחנו במרדף תמידי אחר תוצאות. שהרי 'תוצאות' הם אותם הדברים שנתגלו מעל פני השטח וניתנים לבדיקה ומדידה.
הרדיפה אחר תוצאות וביטחון היא לעתים קרובות בעוכרינו. מדוע?
המשמעות של מרדף אחר תוצאות הוא שרוב הזמן אנחנו נעות באי שקט, לא בטוחות, בודקות, מחכות ל… זו לא חוויה נעימה ומיטיבה כלל. ברגע שנראה תוצאות תהיה לנו רגיעה לזמן מה, אבל תוך זמן קצר אנחנו כבר נהיה בדרך לדבר הבא. שוב נמתין לתוצאה, מתוחות, לא בטוחות, דרוכות- וחוזר חלילה. שנית, התוצאות שאנחנו כה מחכות להן – תלויות בעיקר בתהליך שיביא אותן. ואם בתוך התהליך אנחנו לא רגועות ולא בטוחות– יש לזה השפעה על התוצאה. מחקרים מראים שיש איכויות ויכולות בתוכנו שיבואו לידי ביטוי רק כשאנחנו נינוחות ושקטות, במיוחד בכל הקשור למנגנוני קבלת החלטות ויצירתיות.
חודש שבט מדגים לנו צמיחה במיטבה. הוא מזמין אותנו לעצור, להמתין רגע לפני שרואים תוצאות ולהיות כעץ השדה שמשיל עליו לפני ששוב מלבלב ונותן פירות. לבטוח ולהאמין מעצם היותנו. להעמיק שורשים ולשלוח עוד ענפים אל על ולא להתעסק בכלל עם התוצאה. להעמיק חיבור עם התשוקה שלנו להיות בתנועה ובצמיחה. לזכור שצמיחה היא איכות בפני עצמה ללא קשר לתוצאה. שצמיחה היא תנועה של 'לא על מנת'. שהצמיחה מעצם היותה היא כבר התוצאה. עוד לפני שהניבה משהו.
שצמיחה היא דבר המתרחש לאיטו- בטבע וכך גם בנפש. בטבע, רוב התהליך מתרחש מתחת לפני השטח, בסמוי מן העין. כשם שזה נכון לגבי הצומח כך זה נכון לגבי תהליכי צמיחה פנימיים, בנפש האדם. גם הם מתרחשים לאט ובאופן סמוי.
פעם מזמן רובנו היינו עובדי אדמה והידע הזה היה מושרש בנו כי ידענו את מקצב הצמיחה ואת החוקיות שלה. מעולם לא חפרנו בתוך האדמה כדי לוודא שהזרעים שזרענו אכן נובטים – פשוט המתנו וסמכנו. אותה נקודת המוצא ממש מתבקשת מאתנו גם בנוגע לתנועות הצמיחה האישיות שלנו. לכוון, לעשות ולבטוח. מה יאפשר לנו את זה מלבד ההשראה מהעץ והחיבור לרעיון הזה? להגדיר מחדש את מקורות הוודאות והביטחון שלנו – להרחיב אותם כך שיכללו גם את מה שלא גלוי. שיכללו גם מידע שמגיע מידיעה פנימית אישית.
לשם ההתנסות מוזמנות לשאול את עצמכן ולענות – "איפה אני נמצאת על מפת הצמיחה של (מיזם/רצון/התפתחות) ספציפיים? האם בשלב השלכת/ לבלוב/ פריחה או שכבר רואה פירות?". אפשר להשתמש בכל דימוי שעולה על רוחכן – העיקר שתתנו לעצמכן להרגיש שיש וודאות ובטחון גם בדרך, בתהליך. תנו לתהליך את מלוא הזמן שהוא ואתן מבקשות.
