טיפולי ההפריה החוץ גופית הם בשורה מופלאה לזוגות רבים מאוד עם בעיית אי פריון. התינוקת הראשונה שנולדה מהפריה חוץ גופית, היום בת 44 (ילידת שנת תשל"ח), והיא עצמה כבר אמא לילדים (ללא טיפולים מיוחדים).
הטיפול בהוריה נעשה ע"י שני רופאים אנגלים, אדוארדס וסטפסטו, ובהצלחתם עמה פתחו עידן חדש בטיפולי הפריון. כך הם הביאו תקוה לאלפי זוגות שללא הטיפול היו נשארים קרוב לוודאי חשוכי ילדים. מהלך זה סייע גם בהבנת תהליכי פריון והפרעותיהם, והועיל להעמיק את הבירור במקרים של אי פריון על רקע לא מוסבר, מצב שבו לכאורה בוצע בירור מלא ולא נמצאה סיבה נראית לעין לאי הפריון של בני הזוג.
בעולם נולדו עד כה מיליוני ילדים בעזרת הפריה חוץ גופית, ילדים בריאים ונפלאים, שמביאים הרבה נחת להוריהם, לעולם כולו, ובוודאי גם לריבונו של עולם.
תופעת אי הפריון הראשוני מלווה בתחושות רבות של צער וכאב, ופוגעת בקרוב ל-15% מהזוגות הנשואים. לאחר שמתברר לבני הזוג שהמסלול שלהם להבאת ילד לעולם יעבור דרך טיפולים מסובכים, כולל הפריה חוץ גופית רבים מהם עוברים תהליכים של הכחשה, דיכאון, כעס והשלמה.
אך תהליך זה, שבראשיתו נועד לטיפול בחסימה חצוצרתית, הפך היום לאור ההצלחה המדהימה שלו לתהליך שעמו "עוקפים" גם בעיות אחרות כמו בעיות הורמונליות, בעיות של אי פריון זכרי, ועוד. הטיפול בחסימה חצוצרתית נעשה על ידי עקיפת החצוצרה בעזרת שאיבת ביציות (לאחר גירוי שחלתי שבעזרתו מפיקים ביציות רבות), הפרייתן במעבדה והחזרתם לרחם.
בעקבות תהליך של הפריה חוץ גופית, מדובר על אחוז הריונות ולידות חי כפול מאחוז ההפריות והלידות הטבעיות. אם בכל מחזור טבעי הסיכוי של הזוג הצעיר להיות בהיריון נע בין 15-20%, הרי בהפריה חוץ גופית מדובר על עד 40% הפריה למחזור!
אמנם התהליך כרוך באי נוחות, בהשקעת זמן, במעמסה נפשית רגשית וטכנית, אך פירותיו בצידו. בשורה התחתונה אין כמעט זוג שלא יזכה לחבוק ילד בסייעתא דשמיא אם יתמיד בתהליך (בתנאי שלא מדובר בבעיה של שחלה מזדקנת, שאז הפתרון הוא סבוך מאוד גם הלכתית, גם רפואית וגם חברתית, והיא כבר נדונה במאמר קודם בקצרה).
באנגליה, למשל, גיל האישה בלידה הראשונה עלה ל-29-30 לעומת גיל 23 בשנות השבעים. מעל גיל 40 יש עד 5% סיכוי להרות ואת זה נשים פחות יודעות. מעל 90 אלף נשים עוברות טיפולי הפריה מידי שנה בארצות הברית. בגילאי 35-37 אחוז הכניסה להריון מטיפולי IVF (טיפולי הפריה חוץ גופית) היא סביב 25%. בגיל 32, סביב 35%. אז הגיל כן קובע.
היום יש נטייה לזוגות שמתחתנים בגילאי השלושים המאוחרים, לבקש הקפאת עוברים לא בגלל בעיית פריון מאובחנת, אלא כדי להגדיל מראש את הסיכוי שלהם לגדל משפחה גדולה, למרות השנים ש"הוחמצו". זאת מבלי להילחץ בתהליך בניית המשפחה, לאפשר רווחים נוחים, הנקה מותאמת לאם ולילוד, זוגיות מאוזנת, וגידול הילדים בנחת.
מדובר כאן בדוגמה נהדרת של הבאת הטכנולוגיה והידע ברפואת הפריון לשירות התמורות החלות על החברה שלנו.
