בעקבות גל הפיגועים האחרון שגבה את חייהם של 11 אנשים והמתח הגואה בשל אירועי הרמדאן, מפלס החרדה בישראל עולה בצורה מדאיגה. יש לא מעט מבוגרים וילדים שמבוהלים וחוששים לצאת לרחוב. הדריכות הולכת וגוברת ופסיכולוגים מוצפים בפניות ובקשות לטיפול. אחת מאותן הפסיכולוגיות היא מורן שמש עירון, מבית החולים לילדים "ספרא" ב"שיבא", ומרצה באוניברסיטת בר אילן. שמש עירון מספרת שהעומס בשבועות האחרונים הולך וגובר ומטפלים רבים מתקשים לעמוד בכמות הפניות. "אנשים מגיעים אליי ואני מסבירה להם שאני עמוסה ומפנה אותם לאנשי מקצוע אחרים. כעבור מספר ימים הם חוזרים אליי ומספרים שכל הפסיכולוגים עמוסים. המצב ממש לא נעים, כי אנשים שזקוקים לטיפול לא מקבלים אותו", מציינת שמש עירון, מומחית לטיפול בחרדה אצל ילדים, נוער ובוגרים.
"אימא מודאגת, הגיעה אליי עם בנה בן ה-12 שלמחרת הפיגוע בבני ברק פחד ללכת לבית הספר ושאל – 'מה אני אעשה אם מחבל יתקוף אותי ברחוב?'. הילד היה ממש מבוהל והוא לא לבד. הרבה ילדים נתונים כרגע בחרדת קיום כזאת".
הילדים חשים את הטון
שמש עירון (41), נשואה ואם לחמישה שגרה בגבעת שמואל, מספרת על המצב העגום לא רק מחוויותיה בקליניקה אלא גם מהבית. "בישיבה שהבן שלי בן ה- 15 לומד בה, המון ילדים לא הגיעו ללימודים למחרת הפיגוע. כך גם בבתי הספר של שאר הילדים. בעלי חזר היום מבית הכנסת וסיפר שהודיעו להם שכל מי שיש נשק ברשותו צריך לשאת אותו אפילו בשבת לבית הכנסת. ברחובות יש הרבה פחות תנועה לעומת ימים רגילים. אנשים פוחדים ולא תמיד יודעם איך להתמודד עם החרדה האישית והפחד של הילדים. יש מקרים שהורים אומרים לילד המבוהל – 'אל תדאג, הכול יהיה טוב', אבל הילד חש את המתח והדאגה בקולו של ההורה. צריך לזכור הילדים מגיבים יותר לטון הדיבור של ההורה", אומרת שמש עירון ומוסיפה: "חשוב מאד שההורים יקרינו רוגע. חשוב לא לשקר לילד, לא להסתיר מידע ויחד עם זאת חשוב לא לאפשר לו לצפות בלי הפסק בחדשות או בסרטונים בווטסאפ, בהם רואים שוב ושוב את הרוצח עם הנשק, את הנפגעים ואת הדם".
מה העצה הכי חשובה בעינייך במצב העניינים כרגע?
"הכי חשוב לשמור על שגרת חיים רגילה. אם הילדים חוששים ומחליטים לא ללכת לבית הספר או לא ללכת לחוג. חשוב מאד לא לאפשר את זה. צריך לשדר לילד שלא הפחד מנהל אותנו, אלא שיגרת החיים. יחד עם זאת חשוב להגביר אצל הילד את הביטחון. אם הילד, למשל, פוחד ללכת לבית הספר תגידי לו, אני כל הזמן זמינה בטלפון".
איך משדרים בטחון כשבכל מקום מסתובבים שוטרים?
"נכון, מצד אחד זה מלחיץ , אבל מצד שני אפשר לומר לילד המבוהל – 'תראה כמה שוטרים שומרים עלינו"
מה ההבדל בין פחד, חרדה וטראומה?
"פחד זו תגובה בריאה שבאה להגן על האדם כשיש סכנה. בעוד פחד וטראומה מופיעים בעקבות אירוע ממשי, חרדה יכולה להתפרץ בלי שום סיבה. חרדה היא מצב יותר קיצוני שמתבטא בהימנעות מהתנהגויות טבעיות כמו הליכה לעבודה או הליכה לבית הספר.
"טראומה, באה בעקבות אירוע קשה שבן אדם לא מצליח להשתחרר ממנו. פחד לעומת זאת מוגדר כמנגנון הישרדות. חרדה מופיעה כשאדם שחווה אירוע קשה מגיב באופן לא אדפטיבי (לא מסתגל). במצב של חרדה גם ילדים וגם מבוגרים מדווחים על מחשבות שחוזרות על עצמן. יש מי שחש חרדה לפני מבחנים, יש מי שחרד כשהוא צריך לדבר לפני קהל. יש מי שמתבייש להיות בחברה שמא יצחקו ממנו. חרדה מתפרשת על תחומים רבים".
האמונה כעוגן וכלי להתמודדות עם חרדה
עוד לפני גל הפיגועים האחרון, מחקרים שונים שנערכו בארץ ובעולם מאז פרוץ הקורונה הצביעו על עלייה דרסטית במקרי החרדה והדכאון (עלייה של למעלה מ-30% בעולם). הנתונים בישראל קשים לעיכול: לפי מחקר שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה ב-2021- אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה ומחציתם זקוקים לסיוע רגשי. המחקר התקיים בקרב מדגם מייצג של 1000 הורים שהתבקשו לענות על שאלון בו תיארו את מצבם הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של ילדיהם.
מה הגורמים העיקריים שגורמים להפרעות חרדה ?
"יש הרבה טריגרים להתפתחות מצב חרדתי. למשל גל טרור כמו הגל הנוכחי; מצב רפואי קשה של האדם או של מי מבני משפחתו; אפיל מעבר דירה יכול לעורר חרדה. הקורונה, ללא ספק, הייתה טריגר משמעותי מאוד. היא הכניסה מושג חדש לחיינו- 'ריחוק חברתי'. אני כפסיכולוגית מתבוננת הרבה על הסביבה ומסתבר שגם היום כשהקורונה בדעיכה אנשים עדיין פחות מתחבקים, פחות לוחצים ידיים. לקורונה יש הרבה השלכות נפשיות, הרבה מעבר למה שאנחנו קולטים כרגע".
איך יודעים שהילד נתון במצב של חרדה?
"לפי תדירות השאלות. אם הוא ישאל שוב ושוב שאלות כמו – 'מה היה בחדשות?'. אם הוא מפחד לצאת לבד מהבית. אם הוא כל הזמן צמוד להורים. ילדים נצמדים להורים ולא רוצים לעזוב אותם, כי הפיגוע חשף את הילד למוות. פתאום הוא מבין שהחיים יכולים להגיע למצב של 'פג תוקף'. זה גורם לו לחרדה מפני משהו רע שעלול לקרות להורים. ולכן הוא מרגיש שהוא חייב לשמור עליהם ולא לעזוב אותם לרגע. זה מצב של הפרעת חרדה".
מה ההמלצה במצב כזה?
"אל, תגידי לילד –'זה שום דבר. אין לך ממה לפחד'. חשוב להסביר לילד מה קרה. וכדי להרגיעו חשוב להגיד לו – 'יש לנו בישראל צבא חזק, יש משטרה. השוטרים והחיילים דואגים לשמור עלינו בצורה הטובה ביותר'. חשוב לתת לילד תחושת ביטחון. כל עוד הילד ממשיך לתפקד, אין סיבה להיכנס ללחץ. אם הילד מבין מה קרה הוא פחות מודאג ממה שעומד לקרות. לכן חשוב לענות לשאלות הילדים. לא להתחמק מהן".
מה המקרים שאת פוגשת בקליניקה?
"הורים באים לטיפול עם ילדים שהיו בעבר שמחים ופעילים ופתאום הם נראים עצובים, מתבודדים ובוכים הרבה. ילדים שהיו תלמידים טובים פתאום מתקשים בלימודים. יש ילדים שפתאום חוזרים להרטיב ואני מדברת על ילדים בני שש או שבע. ילדים כאלה זקוקים לעזרה מקצועית".
מה אומרים לילד המפוחד, לפני שמגיעים לפסיכולוג?
"קודם כל להגיד לילד – זה בסדר לפחד, גם אני מפחד. ברגע שהילד מבין שתחושת לחץ היא תחושה נורמלית, הוא נרגע. צריך לתת לגיטימציה לפחדים והעיקר להימנע מהצפה של שידורי חדשות במסכים השונים. עם ילדים קל יותר לשלוט במצב. עם נוער המצב יותר מסובך כי גם אם מכשיר הטלפון שלהם עם חסימות, הם בדרך כלל יודעים לעקוף את החסימות ולהגיע למידע שמעניין אותם, בפרט בני 16, 17 במגזר הדתי לאומי, שהם כידוע 'מורעלי ביטחון'".
האמונה יכולה לסייע מול הילדים?
"כן. אחד הדברים שאפשר לומר להם זה שהקדוש ברוך הוא שומר עלינו מלמעלה. ואם עולות שאלות כמו: 'אם כך, למה הרב הזה נהרג בפיגוע?'. על זה אני עונה – 'אנחנו לא מנהלי החשבונות של הקדוש ברוך הוא. אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא ישמור עלינו'. האמונה הדתית נותנת עוגן לאדם במצב חרדתי. אדם דתי סומך על הקדוש ברוך הוא אליו הוא מתפלל ומרגיש שמישהו מקשיב לו".
"אנשים מגיעים לבית חולים עם כל הסימפטומים שאופייניים להתקף לב- לחץ בחזה, הזעה ורעידות בגוף, ואז, בבדיקת האק"ג מסתבר שהכול תקין ומדובר בהתקף חרדה"
האם בקרב הציבור הדתי יש פחות מקרים של חרדה?
"לא. אין הבדל. אנחנו רואים גם הרבה דתיים לאומיים וחרדים שמגיעים לפסיכולוגים עם בעיות של חרדה".
איזה אחוז באוכלוסייה לוקה בהפרעות חרדה?
"בערך 4 אחוז מאוכלוסיית העולם ו-10 אחוז מהילדים. אגב, לפי הנתונים במחקרים, נשים סובלות יותר מהפרעות חרדה בגלל מבנה האישיות של האישה. סקר בנושא של חרדות בתקופת הקורונה שנערך על ידי אוניברסיטת תל אביב, הוכיח שהקורונה העלתה משמעותית את אחוז הסובלים מחרדה. בתקופת הסגר הראשון, למשל, תופעות של הפרעות חרדה קפצו ב-30 אחוז".
מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה?
"התקף חרדה זה משהו נקודתי. הפרעת חרדה היא מצב מתמשך. התקף חרדה יכול להופיע בלי סיבה. אדם הולך ברחוב או יושב בבית ופתאום מתחיל להזיע, לרעוד. התקף חרדה כזה שיכול להימשך עד חצי שעה, הוא בעצם אזעקת שווא, כמו באג במערכת ממוחשבת. לפעמים ההתקף מופיע בלי סיבה ולפעמים מופיע בתקופות של מתח ולחץ. זה, אגב, קורה גם לבני נוער וגם למבוגרים".
זה אומר שהבסיס של כל התקף חרדה הוא לחץ?
"במקרים רבים לחץ חזק ופחד מולידים חרדה שלעיתים קרובות מורגשת ממש כמו התקף לב. אנשים מגיעים לבית חולים עם כל הסימפטומים שאופייניים להתקף לב- לחץ בחזה, הזעה ורעידות בגוף, ובבדיקת האק"ג מסתבר שהכול תקין ומדובר בהתקף חרדה".
איך במצב של חרדה, האדם מרגיע את עצמו ?
"הוא מגיע לפסיכולוג שילמד אותו טכניקות הרגעה שכוללות דמיון מודרך, נשימות מיוחדות כמו 'נשימות סרעפתיות' שהן מאד יעילות. היום אנחנו משתמשים הרבה גם בטכניקות הרגעה כמו מיינדפולנס וביופידבק. מטרת הטיפולים האלו היא לתת לאדם כלים שיוכל לטפל בעצמו".
