אישות כהלכה: המיזם לאביזרי עונג כשרים

השיח על מיניות במגזר הדתי לאומי נפרץ כמו סכר בעשור האחרון: סדנאות, קורסי הכשרה ליועצים בתחום המיניות, קבוצות פייסבוק סגורות שמדברים בהן על הכל, ספרים ועוד. בעוד הדיבור על יחסי אישות מכוסה מכל עבר, דוד ולימור קליינמן, החליטו לטפל גם בהיבט הפרקטי: באתר "ואהבתם" שהקימו הם משלבים בין תכנים הנוגעים למיניות בשלבי חיים שונים, לבין חנות שמוכרת "אביזרי עונג" שנועדו לרענן, להוסיף עניין ומשחקיות לחיי האישות שנוטים להישחק עם השנים תחת מטלות הבית, הפרנסה וגידול משפחה.

אין שום דבר בוטה באתר שהם יצרו יחד. המוצרים ארוזים בצורה יפה, הכל מונגש בצורה מכבדת וצנועה ולמרות רתיעה שעדיין קיימת במגזר מאביזרי עונג, מסתבר שזה לגמרי כשר. כל מה שהם מוכרים מאושר על ידי רב שהם מתייעצים איתו, הכל עם פיקוח רפואי והם נמנעים מאביזרים שיש בהם החפצה.

בימים אלו דוד ולימור נמצאים בשליחות במיאמי, ארצות הברית. "דוד שמכונה פה 'רבי דוד' מלמד לימודי קודש בבית ספר יהודי ואני מנהלת את העסק שהקמנו יחד 'פול טיים'", מסבירה לימור. את השיחה בינינו אנחנו מקיימים מרחוק כשאצלנו שעת צהריים ואצלם השמש בקושי זרחה. מאחר והעסק שלהם מותאם לשעון ישראל, הם כבר רגילים לקום בשעות לא שגרתיות בשביל לתחזק את האתר והמכירות.

"לא חשבנו שנעסוק בתחום המיניות"

הם רק בני 36 ויש להם ארבעה ילדים בגילאים שנתיים עד אחת עשרה. עניין השליחות אינו זר לדוד קליינמן שנדד בשנות ילדותו בין ארצות שונות. "נולדתי בדנמרק כשהוריי היו בשליחות, אבי היה רב הקהילה ושוחט. בהמשך התגלגלנו לשליחות במדינות נוספות באירופה, כמו פינלנד וסלובקיה. גם שם אבי כיהן כרב קהילות".

מתי חזרתם?
"בגיל עשר עשינו עלייה לרמת גן ולמדתי בממלכתי דתי, בישיבה תיכונית ובישיבת 'מאורות התורה' בקרית יערים. התגייסתי לצבא ושירתי ברבנות הצבאית כסגן רב, למרות שאין לי הסמכה רבנית" הוא מסייג ואומר.

לימור קליינמן נולדה באריאל ובגיל תשע היא עברה עם משפחתה לבני ברק. "למדתי באולפנה בבני ברק והייתי חניכה ומדריכה בבני עקיבא. אחרי התיכון יצאתי לשירות לאומי בירושלים. הדרכתי במשך שנתיים במרכז בגין. במקביל הדרכתי גם בתגלית, תכנית שמאפשרת לסטודנטים יהודים מכל העולם להגיע לביקור חינם בישראל ולספוג את הנופים ואת המורשת ההיסטורית והתרבותית העשירה שיש אצלנו".

"ב-2016 כשכל הנושא של אביזרים היה עדיין בגדר טאבו ורוב הדתיים חשבו שזה אסור היינו צריכים להמציא משהו חדש לחלוטין והיו חששות, אבל הידיעה שיש זוגות שזה ממש יכול לעזור להם חיזקה אותי"

כשהיו בני 22 שניהם הגיעו באחד הימים לבית קפה בפתח תקווה, יחד עם חברים, כשמבטיהם הצטלבו. דוד החליט להתגבר על הביישנות ופנה ללימור לבקש את מספר הטלפון שלה. שנה לאחר מכן הם עמדו תחת החופה. "כשהכרנו ממש לא חשבנו שנעסוק בתחום המיניות. דוד פילס את דרכו המקצועית אחרי הצבא והגיע לנהל את אחד מאתרי התיירות של עיר דוד, שם התנסה לראשונה בניהול עסקי", נזכרת לימור. "במקביל הוא למד באוניברסיטה הפתוחה מדעי המדינה והיסטוריה והוציא תעודת הוראה. אני למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים מדעי החברה ואז עשיתי הסבה לתכנות מחשבים ועבדתי כמה שנים בסטארט-אפ".

כמה שנים לתוך חיי הנישואין הם החליטו לעבור ליישוב צור הדסה, החלטה ששינתה את חייהם והובילה אותם להקים את העסק "ואהבתם". "הייתה שם קהילה קטנה ומצומצמת של דתיים ובדיוק סיימו לבנות מקווה מפואר, אבל לא הייתה בלנית. הרבנית של הקהילה פנתה אליי ואל עוד כמה נשים ושאלה אם נוכל להפעיל את המקווה בהתנדבות", מספרת לימור. "אני במקרה שמעתי את השיחה וישר עניתי במקומה 'כן'", דוד נזכר בחיוך.

"צריך להבין שכל קשר בין בלנית וביני היה מקרי בהחלט", מסבירה לימור. "הייתי בת 28 ובלנית היה בשבילי תפקיד של אישה מבוגרת, אבל היה צורך ונרתמתי. לפני ההתנדבות עשיתי קורס ב'מרכז עדן' וזו הייתה שנה ששינתה את חיי מקצה לקצה. לראשונה הבנו, דוד ואני, עד כמה התחום הזה הוא טאבו בחברה הדתית. יש המון שתיקה שהיא לא רק חיובית ומתוך צניעות, אלא כזו שגורמת להמון אתגרים בשלום בית. זה בדיוק ההיפך ממה שהיהדות מבקשת".

"לימור קלטה שהרבה נשים מגיעות ושואלות אותה שאלות בענייני אישות", מספר דוד. "הבנו שיש ואקום ושהן שואלות שאלות בערב הטבילה, כי אין להן את מי לשאול". לימור מוסיפה שחוותה אצל אותן נשים המון בושה והסתרה. "לפעמים הרגשתי את זה בשתיקה שלהן, בבושה, באנרגיה השלילית או בכאב שנשאו, כאילו כל הערב הזה לא בא להן בטוב. היה דיסוננס מאוד גדול בין מה ששיווקו לי כנערת אולפנה – שיום המקווה הוא יום ספא, יום בו האישה היא 'ככלה היוצאת מחופתה', רגע הייחוד המרגש עם הבעל לאחר הטבילה, לבין איך שחוויתי את אותן הנשים במקווה, שהטבילה הייתה להן כמעמסה. זה הדליק אצלי נורות אדומות וחיפשתי דרך לגשר על הפער ולמלא את הוואקום, את חוסר המענה. באופן לא צפוי ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי סיפוק מקצועי, למרות שזה היה בהתנדבות. זה מצחיק שגם אמא של דוד מילאה את אותו התפקיד ושימשה כבלנית כשהם היו בשליחות".

שהגבאי ימכור אביזרי עונג?!

לימור שרצתה להרחיב את הידע שלה בנושא ולהתמקצע בתחום המיניות החליטה להירשם לקורס הדרכה לחיי אישות במרכז "יהל". "רציתי לענות לאותן הנשים שהתייעצו איתי מתוך ידע ולא רק מתוך תחושות בטן. עזבתי את ההייטק והלכתי ללמוד בבר אילן ייעוץ מיניות מוסמכת. זה היווה את הבסיס למיזם שלנו – 'ואהבתם'".

המיזם כולל את מה שאתם מכנים "אביזרי עונג", לא חששתם להציע דבר כזה לציבור הדתי והחרדי?
דוד: "כשלימור החלה את הלימודים שלה היא הבינה שעלולה להיתקל בבעיה כשתציע לזוגות מסוימים כחלק מהטיפול והליווי להשתמש באביזרי עונג. כל החנויות שהיו אז לרכישה היו באווירה פורנוגרפית שלא מתאימה לציבור שלנו. היא אמרה לי שאין ברירה ושנצטרך למכור בעצמנו דברים כאלו. עניתי לה שאין סיכוי".

למה?
"באותו זמן שימשתי כגבאי בבית הכנסת. החלפתי את הרב בשיעורי תורה ולמדתי תעודת הוראה במטרה ללמד בישיבה תיכונית. זה ממש לא היה שייך".

לימור לא ויתרה. "היא באה אחרי יומיים ואמרה לי שאם לא נעשה את הצעד הזה היא לא תוכל לתת מענה שלם לזוגות שהיא מלווה. נאלצתי לבאס אותה ולסרב שוב", מודה דוד. "אחרי שבוע היא הגיעה שוב ואמרה: 'אני יודעת שאתה הולך להיות מורה כי אני זו שדחפתי אותך, אז מה הבעיה שלך לתת גם לי דחיפה ושנפתח את החנות הזאת?'. אמרתי לה: 'מה את רוצה, שהגבאי ימכור פורנוגרפיה?'. היא שתקה קצת ואמרה בחכמתה: 'אז בוא נעשה את זה ורק נוציא את הפורנוגרפיה החוצה מהסיפור'. חשבתי קצת ועניתי לה- 'רק אם יקראו לזה ואהבתם. כלומר, שהחנות תהיה סביב אהבה וזוגיות ולא סביב החפצה".

הזוג החליט לצאת לדרך עם האתר והחנות והם קבעו לעצמם שלושה עקרונות שהם דבקים בהם עד היום – שיהיה רב מלווה ושהכל יהיה כפוף להלכה; להימנע מהחפצה של הגוף. האביזרים מיוצרים מחדש באופן כזה שלא ייראו כמו איברים אמיתיים, כדי שלא תהיה תחושה שיש עוד מישהו בחלל הזוגי; "הישמרו לנפשותיכם"- הכל תחת פיקוח רפואי.

"ב-2016 כשכל הנושא של אביזרים היה עדיין בגדר טאבו ורוב הדתיים חשבו שזה אסור היינו צריכים להמציא משהו חדש לחלוטין והיו חששות, אבל הידיעה שיש זוגות שזה ממש יכול לעזור להם חיזקה אותי", אומרת לימור. "אפילו היינו צריכים להמציא שפה שבה אפשר לדבר מיניות. למשל המושג 'אביזרי עונג' הוא מושג שאנחנו המצאנו ומרגש אותנו לראות שאנשים משתמשים בו באופן טבעי כאילו זה המונח המקורי בשפה העברית".

ליצור שפה חדשה בשיח על מיניות

במקביל ללימודים ולהתמקצעות של לימור, גם דוד החליט ללמוד ייעוץ בתחום האישות, בכדי לתת מענה לגברים. "חשוב לי להגיד שהמיזם מזוהה עם האביזרים אבל יש גם הדרכות וסדנאות, שו"ת דיסקרטי, מפתיע ומעניין עם רבנים. לאחרונה גם השקנו תוכנית ליווי דיגיטלית שנקראת 'נשואים בתשוקה' ונותנת ייעוץ מיני בלי שצריך לצאת מהבית".

עשרה זוגות דתיים שסיימו את התוכנית לאחרונה חיים עכשיו עם יותר תשוקה. בתוכנית היו גם זוג חרד"לי בשנות ה-60 לחייהם שאמרו לנו שהם מתרגשים לראות איך היום לזוגות דתיים יש לאן לפנות וכמה הם מצטערים שלא היה להם אותנו בעבר. המטרה שלנו בעסק הזה היא שזוגות נשואים יוכלו לשמור על חושניות ותשוקה לכל אורך הדרך".

איך זה עזר לכם כזוג?
"קודם כל זה מיזם זוגי והעבודה יחד כבר מאתגרת בפני עצמה", צוחק דוד ומוסיף "אבל זה מופלא ממש. כמו ילד חמישי שלנו שילדנו וגידלנו ביחד. בגלל שזה נושא כל כך אינטימי ורגיש קיבלנו על עצמנו שאנחנו לא חושפים את החיים הזוגיים שלנו, כדי לשמור על מרחב של קדושה. חלק מהמהפכה המינית שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור שפה חדשה בשיח על מיניות. אני מאמין שצריך להימנע משיח ציבורי על החיים המיניים שלנו ולשמור על הקדושה. לימור ואני חיפשנו מילים שהן לא קודים או מילים מכובסות. שמות האביזרים לקוחים מתוך שיר השירים".

איך המיזם התקבל בהתחלה?
דוד: "לימור ואני היינו בטוחים בהתחלה שקהל היעד הוא 'כיפות סרוגות', אבל הופתענו לגלות שזה התקבל בברכה גם בעולם החרדי".

לימור: "אני באופן אישי הכנתי את עצמי לכך שיתקפו אותי בביקורת חריפה, אבל כשיצאנו קיבלנו חיבוק ענק ותגובות מפרגנות. לא האמנתי כמה צמא היה לאהבה קדושה מהסוג שהצלחנו להנגיש ב'ואהבתם'".

יש לכם רק קהל דתי?
״ממש לא. לפחות שלושים אחוז מהלקוחות שלנו הם לקוחות חילוניים", עונה לימור בגאווה ודוד מוסיף "לימור שאלה פעם לקוחה שהעידה על עצמה שהיא אפיקורסית למה היא קונה אצלנו, והיא ענתה שזה הרבה יותר נוח ומכבד אותה מאשר חנות בתל אביב בה היא מרגישה שהגיעה למועדון חשפנות. אגב, הגיע אלינו גם קהל מוסלמי. הצורך חוצה מגזרים ודתות".

לימור: "אנחנו מאוד גאים להגיד שדרך מיניות בריאה ושלום בית אנחנו מאחדים את עם ישראל".

מה ההבדל ביניכם לבין יועצים אחרים שקיימים?
לימור: "אנחנו לא אנשי מכירות אלא מגיעים מתחום הטיפול, הייעוץ וההדרכה. יש לקוחות שירצו לקנות ודווקא נמליץ להם על דרך אחרת כי האינטרס שלנו הוא מיניות בריאה. אנחנו גם היחידים שמייצרים בעצמם את המוצרים שהם מוכרים כדי שיתאימו לערכים שלנו".

דוד: "ברוך ה' התחום באמת התפתח בשנים האחרונות ולכנס 'ואהבתם' שקיימנו בשנה שעברה הגיעו מעל 140 מחנכים ומטפלים מכל המגזרים ללמוד על אביזרים ותכשירי בריאות מינית ממקום מקצועי ומכבד. הייתה הרצאה של הרב שראל רוזנבלט שנקראת 'כל האמצעים כשרים?'. היו שם אנשי מקצוע חילוניים שהיו בשוק. הם לא האמינו שעומד שם רב ומדבר על הדברים האלו".

לימור: "זה חיבור שהוא אינו מובן מאליו. לפני עשר שנים זה לא יכול היה לקרות ואני שמחה להגיד שהיה לנו חלק במהפכה בתפיסה".