המוח שלנו מתפתח ומשתנה במהלך כל החיים וזו בשורה. מחקרים שונים מצביעים על כך שהמוח ניורופלסטי וגמיש. למה הכוונה? ואיך זה קשור לתוכנת ניווט?
אם פעם חשבו החוקרים כי מגיל מסוים אי אפשר לשנות ולהשתנות, כיוון שהמוח מפסיק לייצר הקשרים חדשים, הרי שכיום מחקרים שונים מצביעים על גמישות והתפתחות תמידית של המוח. מתברר ששינוי ניתן לעשות בכל גיל. המוח אמנם אינו שריר אך הוא לגמרי מתנהג כמו שריר, וממש כפי שמאמנים שריר כך אפשר גם לאמן ולחווט מחדש את המוח שלנו.
איך זה עובד?
דמיינו לעצמכם שהמוח שלנו מורכב מרשת ענקית של כבישים ומחלפים. ככל שנשתמש ב"כביש" מסוים יותר פעמים, כך הוא יהפוך לנתיב המועדף על ה"ווייז" של המוח שלנו. למעשה ה"כביש" הזה יהפוך לברירת המחדל ולנתיב המועדף. פעולות רבות שאנחנו מבצעים מספיק פעמים, הופכות לאוטומטיות. כלומר המוח מפעיל "נהג אוטומטי" ונוסע על הנתיב המועדף. ומה קורה לשאר ה"כבישים"? הם למעשה במצב רדום. לא סתם המציאו את הביטוי "זה כמו לרכב על אופניים". אם עשינו את זה כבר פעם, יש לזה נתיב. רק צריך "להעיר" אותו.
אז מה קורה כשרוצים לסגל הרגל חדש?
המוח שלנו כל הזמן משתנה. הבחירות שלנו הן שמפעילות את השרשרת. מה שמביא לשינוי אלו פעולות אקטיביות שלנו. כלומר, שינוי המסלול הוא למעשה תופעת לוואי של פעולה ממושכת וחזרתית. ככל שנתמיד בהרגל החדש, כך "ייסלל" לו כביש חדש, עם מסלול נסיעה רחב יותר. ההתמדה בהרגל חדש תגרום למוח שלנו לעשות חישוב מסלול מחדש שבסופו הוא יבחר בנתיב שבו אנחנו נוסעים יותר ויותר. בהתחלה זה יהיה במהירות של סוס ועגלה וככל שנתמיד ונתאמן, תואץ מהירות "הנסיעה" לזו של מכונית מרוץ.
כולנו יכולים "לסלול" נתיבים חדשים. וכמובן שאין לכך הגבלת גיל. שינוי לא מתרחש ביום והוא דורש תרגול, התמדה וגם אמונה. הדרך הכי יעילה להתחיל בהרגל חדש, היא לצרף אותו להרגל ותיק. נניח שאנחנו רוצים להתחיל לשתות מים עם לימון בבוקר, במקום ההרגל לשתות קפה. כדי לשנות את ההרגל הזה, נמשיך לשתות את הקפה שלנו ונוסיף ליד את המים עם הלימון. וכך, לאט לאט נפסיק עם הקפה ונשאיר את ההרגל החדש.
ומה קורה אם אין לנו מוטיבציה? או שפספסנו יום? כדי לשנות הרגל צריך שיהיה רצף. לפחות 21 ימים רצופים. בקשר למוטיבציה, היא באמת לא תמיד תהיה לצידנו ולכן ממש כדאי לצרף את ההרגל החדש למשהו שממילא אנחנו כבר עושים ושהוא בעל חשיבות עבורנו.
נניח שאתם רגילים לסדר את המיטה בכל בוקר, תעשו לעצמכם התניה לפיה לא מסדרים את המיטה עד שמתרגלים את ההרגל החדש. והנה, יצרנו מוטיבציה מלאכותית.
רצוי להתחיל עם צעדים קטנים, ממש כפי שבחדר כושר משתמשים בהתחלה במשקולות קלות ולאט לאט עולים במשקל. וכמובן, בכל פעם שינוי קטן אחד. והכי חשוב, לעצור, להודות, בעיקר לעצמכן, ולחגוג את ההצלחות הקטנות שבדרך.
