אומרים שההיריון הוא שמונה חדשים ועוד שנה. מהחודש התשיעי זה מרגיש ארוך כאורך הגלות או כאורך הריון של פילה – כמעט שנתיים. הציפייה גדולה, אין כבר סבלנות, יש חששות ורוצים כבר לדעת שהכול "מאחורינו".
מהן הסיבות לזירוז לידה? לעתים התהליך מסרב להגיע למרות שגיל ההיריון כבר ממש נושק לשבוע 42, או שקיימות סיבות אחרות לזרז את הלידה לפני המועד. יש סיבות רבות לזירוז הלידה.
סיבות עובריות – למשל עיכוב גדילה תוך-רחמי, מיעוט מי שפיר, חוסר בתחושה של תנועות עובר או ניטור דופק עובר חשוד.
סיבות אימהיות – רעלת היריון, סוכרת היריון בלתי מאוזנת או מחלות או מצבים אימהיים אחרים שבהם המשך ההיריון עלול להיות מסוכן לאם או לעובר.
במצבים הללו ימליץ הצוות הרפואי המטפל על זירוז לידה או על השראת לידה שניתן לבצע בשיטות מגוונות, כפי שמפורט בהמשך.
מתי מבצעים זירוז?
במקרים בהם קיימת סכנה לאם או לעובר. דוגמאות לכך – יתר לחץ דם אימהי, סכרת הריון, רעלת הריון, החמרה במצבה הבריאותי של האישה או אפילו מצב של גרדת על רקע עליה במלחי מרה, כאשר האישה סובלת מאוד. מצבים עובריים הם פיגור בגדילה תוך רחמית, הריון עודף עם חשש לאי ספיקה שלייתית, ירידה בכמות מי השפיר, ירידת בדופק העוברי וחשש למצוקת עובר, עובר במשקל גדול שהמשך גדילתו עלול לסכן גם את האם וגם את העובר ועוד.
איך מבצעים זירוז?
יש את השיטות הטבעיות – למשל, שתיה של שמן קיק שמפעיל את המעיים וגורם להתכווצויות. יש הסוברים ששימוש ברפלקסולוגיה יכול להועיל. בנוסף, יש שיטה של גירוי פטמות או יחסי אישות שגורמים לשחרור של פיטוצין והתכווצות של כל אזור רצפת האגן כולל הרחם וכן יש סברה שנוזל הזרע שמכיל פרוסטגלנדינים גם מוסיף ליעילות השיטה. כמובן – רק אם נעים לזוג.
אם יש תנאים טובים – צוואר רחם מחוק, רך, מקוצר, קדמי, פתיחה מתאימה, חלק מקדים נמוך ועוד – מתחילים עם פעולה הנקראת "סטריפינג". בתהליך זה שקצת כואב לאשה וגם גורם לה לדימום, אנחנו מכניסים אצבע ובאופן ידני אנחנו מפרידים את הקרומים מקיר הרחם. פעולה זאת עשויה לעזור בהפרשת פרוסטוגלנדינים שיפעיל את ה"קסקדה" של תהליך הלידה. זה מצליח רק אם יש תנאים מתאימים, אחרת ייגרם כאב ודימום מיותרים ללא כל התקדמות.
יש אפשרות לתת טיפול בבלון שמרחיב מכנית את צוואר הרחם. גם צורת זירוז זה עלול לכאוב. לעתים משתמשים בסוג של טמפון שמרחיב הדרגתית את הצוואר על ידי ספיגת נוזלים. יש גם זרוז כימי על ידי פרוסטוגלנדינים בטבליות נרתיקיות וגם שימוש בהורמון האוקסיטוצין – פיטוצין במתן תוך ורידי. ולפעמים יש החלטה לפקוע את מי השפיר אם יש הוריי נגד למתן מכווצים. זה תלוי מאד במצב הצוואר ובמתונים הספציפיים של היולדת. למשל, האם היא אחרי ניתוח קיסרי, האם היא וולדני גבוהה, האם מדובר בהריון תאומים ועוד.
האם מותר לזרז? והרי מפתח חיה בידי ריבונו של עולם. אם יש צורך רפואי, בוודאי שאין שאלה האם מותר אלא חייבים. אם זירוז נעשה מטעמי נוחות, בוודאי שזה לא מומלץ לא רפואית ולא הלכתית. במקרים אלו טוב לתת ל"טבע" לעשות את שלו. מה לעשות, אנחנו לא אוגרים שנושאים הריון רק עשרים יום. בכל אופן, יש לעובר שהות כדי ללמוד תורה והוא כפנקס מקופל ונר דולק על ראשו.
