בעשורים האחרונים נשים רבות לומדות תורה וגמרא ונמצאות בצמתים הלכתיים רגישים ומורכבים כפוסקות הלכה. אלא שבשונה מגברים הלומדים תורה וזוכים להנחה בתשלום למעונות היום של הילדים, נשים הלומדות תורה בתוכניות מוכרות מתוך מטרה להמשיך וללמד – אינן מוכרות כזכאיות להנחה.
לאחרונה, בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי מכון "עתים" בשם מספר מדרשות ללימוד תורה ובצירוף נשים פרטיות, הודיע משרד הכלכלה כי לימודים תורניים יוכרו כלימודים שמזכים בסבסוד במעונות לפעוטות, בין שמדובר באם ובין שמדובר באב, וזאת בניגוד למצב שקיים זה עשרות שנים ולפיו רק גבר שלומד תורה זוכה לסבסוד.
העתירה הוגשה בשם עשר נשים למדניות וחמש מדרשות בהן נשים לומדות תורה כעיסוק עיקרי ומשמעותי: לינדנבאום, דרישה, נשמת, מגדל עוז ועין הנצי”ב. ארגון "עתים" שעתר אף הוא לבג"ץ, מסייע לאנשים במפגש עם שירותי הדת; הרבנות הראשית, חברה קדישא ומועצות דתיות וגם פועל לקידום שינויים מערכתיים בממסד הדתי לטובת הציבור.
אמא לומדת, אבא במטבח
הרבנית חמוטל שובל, ראש בית המדרש לנשים באפרת היא אחת מהנשים העותרות ונאבקות למען שוויון הזדמנויות לנשים הבוחרות ללמוד תורה. "העתירה הזו היא עתירה שנועדה להשוות את התנאים של אברכים לומדי תורה ונשים לומדות תורה. במשך חמש שנים למדתי ב"כולל דעה" בלינדנבאום – תוכנית שמקבילה בדיוק ללימודי רבנות של גברים. למדתי ונבחנתי על סוגיות בשבת, נידה, קידושין, אבלות ועוד. במשך הלימודים ילדתי את בתי הקטנה, אך לתדהמתי, לא יכולתי לרשום אותה למעון המקומי ולקבל הנחה, ועל כן שילמתי מחיר מלא בגן פרטי. זאת בעוד גברים שלומדים תורה באותן השעות כן זכאים לתמיכה מהמדינה ולהנחה".
שובל שגרה בנווה דניאל, נשואה לרונן ואם לחמישה, מתארת מציאות בה נשים דתיות שבוחרות לעסוק בתורה ובהלכה יומם וליל זוכות ליותר ויותר הכרה מצד הציבור. "האיש שלי תמיד תמך בלימוד התורה שלי, למרות שלפני כן השתכרתי הרבה יותר ולמרות שמלגת הקיום של התוכנית לא גבוהה. החלטנו שזה מאוד חשוב לנו ולכן הצטמצמנו כדי שאוכל ללמוד. החברה היום, לדעתי, מעריכה מאוד לומדות תורה. אני זוכה היום ללמד במספר מקומות, אני ראש בית המדרש לנשים באפרת, מלמדת במדרשת לינדנבאום ובנווה חנה. אני מקבלת אינספור שאלות הלכתיות מנשים וגברים בכל התחומי, ושמחה שאני יכולה להוות להם כתובת".
איפה את מרגישה את הפערים והאתגרים?
"פעם ישבתי בשולחן שבת עם משפחות שאני לא מכירה, ועשינו סבב היכרות. אחד הגברים אמר שהוא לומד בכולל למבחני הרבנות. כשהגיע תורי אמרתי: גם אני עושה מה שהוא עושה, רק בלי ההכרה של המדינה ובלי התמיכה שלה", עונה שובל, שבוחרת להמחיש דרך סיפור אחד מני רבים את האתגרים שהיא נתקלת בהם. "חיפשנו בית לשכור ובעלי הבית אמרו שיש להם מלא ספרי גמרא והם לא יודעים מה לעשות איתם. האיש שלי, רונן, כתב להם – 'תשאירו. אנחנו צריכים לדף היומי'. בעל הבית ענה לו: 'איזה יופי שאתה משקיע ולומד דף יומי'. רונן השיב לו – 'לא, זה לאשתי'".
שובל לא מסתפקת בניצחון ומביטה קדימה אל עבר העתיד, בשאיפה שחלקן של נשים בתורה רק ילך ויגדל ואיתו תגדל גם ההכרה הציבורית והחוקית שתעניק להן רווחה וסיוע כלכלי. מתן סבסוד, תמיכה והנחות, בדומה למה שניתן כיום לאברכים – יסייע לעוד נשים לבחור בתורה כאפיק מרכזי בחייהן, מבלי לשלם מחירים. "השאיפה שלי היא שנשים ימשיכו ללמוד תורה וללמד, להוות דמויות מופת לצעירות של דורנו ולהראות להם שנשים יכולות להיות בנות בית בעולם התורה וההלכה".
מהפכה שקטה
הרבנית דבורה עברון היא מנהלת כולל 'דעה' במדרשת אור תורה לינדנבאום, מבית רשת תורה סטון, ומשמשת בתפקיד תורני-פמיניסטי באוניברסיטת בר אילן, המינוי הראשון באקדמיה בישראל לתפקיד כזה.
כולל דעה, המכון למנהיגות הלכתית, היה מהמסגרות הראשונות לנשים שקמו כדי להכשיר נשים להשיב בהלכה בכל התחומים בנוסף לטהרת המשפחה. עברון מובילה במשך שנים רבות מהפכה שקטה הסוללת דרך לנשים שבוחרות לקחת את חלקן בעולם התורה ולהגות בה כחלק מרכזי מהציר הסובב את היום יום שלהן.
עברון משתפת אותנו בהשתלשלות שהובילה לעתירת מעונות היום. "בשבועיים האחרונים פורסמו שתי החלטות תקדימיות – הראשונה של המשרד לשירותי דת בהובלתו של סגן השר מתן כהנא, שאנחנו מוקירות לו תודה וטובה על כך שהתגייס ברצינות לנושא של מנהיגות נשית", היא משתפת. "לפי ההחלטה תינתן תמיכה תקציבית לקהילות ובתי כנסת המעסיקים משיבות הלכה, כמו גם למוסדות המכשירים נשים בטהרת המשפחה והנותנים מענה בתחום הזה.
"השנייה היא החלטת בג"ץ להעניק הנחה במעונות יום לנשים שלומדות לימודים תורניים גבוהים, כולל בתכניות ההלכה. נשים שלמדו בתכניות ללימודי תורה גבוהים הגישו בעבר למשרד הכלכלה בקשות מסודרות להכיר בלימודים שלהן לצורך הנחה במעונות יום, אך הן קיבלו תשובה שלילית. הן הגישו ערר שנדחה אף הוא. ואז הן פנו לארגון עתים שבדק את הנושא והמליץ לעתור לבג"ץ. בארגון פנו למדרשות נוספות שחברו יחד וכאמור זכו. "צריך לזכור שאף אחת לא הולכת ללמוד תורה כדי להתעשר", מחדדת עברון ומוסיפה "היא בוחרת במסלול הזה כדי לקיים מצוות תלמוד תורה. הבקשה שלנו היא שלא תהיה אפליה על רקע מגדרי. ובעזרת ה' נעשה ונצליח".
