זאת התקופה הכי משמחת אבל גם הכי מאתגרת. תקופת משכב הלידה היא התקופה שחלה מסיום הלידה ועד שעוברים שישה שבועות וקרויה גם השליש הרביעי של ההיריון. בתקופה זו חלה התאוששות איטית של כל מערכות הגוף, שבמשך חודשים רבים התגייסו במלוא כוחם לקראת ההיריון והלידה – נקודת השיא המיוחלת. בהדרגה, חוזר הגוף לתפקודו הרגיל ולפעילותו הנינוחה.
הרחם עובר בתקופה זו תהליך של התכווצות: בסוף תקופת ההיריון שוקל הרחם עצמו (ללא העובר, השליה ומי השפיר) בערך ק"ג אחד, ותוך שישה שבועות הוא חוזר לגודלו שלפני ההיריון – אבר קטן ששוקל כשמונים גרם בלבד (8%!). הרחם הקטֵן והולך, שמילא בתקופת ההיריון חלק ניכר מחלל הבטן, מתכנס לתוך האגן במשך השבועות האלו; במקביל ההנקה מתחילה להתבסס, ושעות ההנקה נהיות מסודרות יותר.
אך מעל הכול הנפש של היולדת עוברת תהפוכות סביב התנודות ההורמונליות הקורות בעקבות הלידה, עם הירידה החדה ברמות הורמוני השחלה – האסטרוגן והפרוגסטרון, בדיוק באותו מנגנון בו מתפתחת התסמונת הקדם-ווסתית. עלול להתפתח אצל היולדת תהליך הכולל דיכאון, חרדות, הפרעות בשינה וכד', אך חשוב לדעת שאלו הן תופעות פיזיולוגיות החולפות מעצמן עם הזמן. בתקופת ההנקה האישה קרובה מאוד מבחינה הורמונלית למצב הקיים בגיל המעבר – הורמוני המין מדוכאים ברמת יותרת המוח עקב רמה גבוהה יחסית של "הורמון החלב" (פרולקטין), ולכן יתכנו גלי חום, יובש נרתיקי, הפרעות בשינה, ירידה בחשק המיני, דיכאון ועוד. הדברים האלו צפויים, וחשוב להיערך אליהם בהתאם.
קיימת חשיבות עליונה לשינה מסודרת של האם המניקה. אישה שישֵנה טוב בלילה ואוכלת באופן מסודר, עם סביבה אוהבת ותומכת – תעבור בדרך כלל תקופה זו בשביעות רצון ועם סיפוק רב. יש לאמץ שיטות היגיינת שינה מתאימות, ולדעת לקבל עזרה מהסביבה.
שישה שבועות לאחר הלידה חשוב לגשת לרופאת הנשים למעקב וביקורת. אגלה לכן סוד: המפגש הזה לא מיועד לבדיקת כיווץ הרחם. למה? כי כאשר הרחם לא מכווץ, הוא מדבר. יש דימום, אפילו דימום חזק, אבל אנחנו אומרים לנשים שזה חשוב מאד להיבדק כי אנחנו רוצים להרוויח כמה דברים. בעיניי, הביקורת הזאת מאפשרת קודם כל מרחב לשיח על חווית הלידה.
לפעמים אישה מגיעה עם עגלה ענקית ותינוקת מתוקה בתוכה, וכשאני שואלת איך הייתה הלידה היא פורצת בבכי שלא נעצר. אני שואלת בזהירות אם הלידה הייתה במועד, היא משיבה שכן וגם התינוקת בריאה ויונקת יפה. האם היו כאבים בלידה? לא דוקטור, בחרתי בהרדמה אפידורלית. אז למה היא בוכה? זה יכול להיות משהו טריוויאלי, כמו המיילדת לא חייכה אלי. צריך לדבר.
יש לא מעט מרפאות ייעודיות לעיבוד חווית הלידה – גם אם אובייקטיבית הכול היה בסדר. האם התחושה הסובייקטיבית שלה היא אכזבה, כדאי לעבוד איתה. חשוב לשמוע האם היא מסתדרת עם ההנקה ולתת הדרכה כללית. עוד נושא חשוב שכדאי שיכלול הביקור שלאחר הלידה הוא בדיקה של הפות והעריה – בעצם בדיקה סקסו-גינקולוגית, בהתייחסות לתפרים, לרצפת האגן, לדיסוציאציה שנוצרה לאשה בינה לבין הנרתיק. לחבר אותה בטוב חזרה לנרתיק. לתת הנחיות לגבי קיום יחסי אישות עם תפרים ועם היובש שלאחר הלידה. איך למצוא מקום בנפש לחיי אישות? איך להתגבר על העייפות?
במהלך פגישה זו אצל הרופאה תבצע בדיקה של צוואר הרחם – דבר שבדרך כלל מזניחים, ואולי תבצע גם משטח פאפ. אחר כך היא בודקת גם את כיווץ הרחם וממששת את טפולות האגן. במידה ויש דליפה או קושי במתן שתן או קושי בביצוע פעולות מעיים או דליפת גזים וצואה, כדאי לדווח על כך לרופאה ובהתאם תופני לבירור או טיפול. נשים שהיה להן היריון יותר מורכב כגון נשים עם יתר לחץ דם הריוני או סכרת הריונית צריכות התייחסות נוספת בעת הביקורת, לפני תכנון הלידה הבאה. הנושא האחרון הוא הנושא של מניעת הריון. אם האישה מרגישה צורך לדון על כך, ואז הרופאה תפרוס את כל קשת האפשרויות, כדי היולדת תבחר את מה שנכון לה.
