סוף השנה מתקרב, הקיץ בשיאו, השמש מכה בעוצמה ובקרוב נתחיל לסכם כדי להתחיל מחדש,
נתבונן בחוויות ובתוצאות של השנה הזו, נגזור מסקנות ונפגוש רצונות וציפיות מהשנה שתבוא.
התנועה המעגלית של השנה היא חלק מספירלה עולה משנה לשנה, והשנה הבאה תמיד מתחילה מהשיא של השנה שקדמה לה. איזה שיא? תלוי מאד בנו. מיקוד ודיוק יביאו אותנו לשם בוודאי.
בהשראת שלושה מאורעות שקרו כולם לאורך הדורות בחודש תמוז אני שמה פה הצעה למיקוד ודיוק לשבועות הקרובים ובכלל. אלה מאורעות ששלוחים לנו רמז לתנועה שמתאימה בדיוק לזמן הזה, והיא גם תעזור לנו לסיים את השנה הזו בשיא.
הדרכה ראשונה – עשי לך חומה.
בחודש תמוז הובקעה חומת העיר ירושלים מה שהביא בהמשך לחורבן בית המקדש בחודש אב.
במישור הפרטי ניתן לראות את ירושלים כמסמלת את מרחב המהות האישית. משנבקעות החומות המרחק מפגיעה ומחורבן – הוא קצר.
אחד הדברים שכדאי להיות בתשומת לב אליהם בעודנו עושות את המסע שלנו בחיים הוא השמירה על המרחב האישי, על חומות העיר. המרחב האישי הוא הבית הפנימי של כל אחת מאיתנו. הוא המקום ממנו אני יוצאת והמקום אליו אני שבה. הוא המקום בו אני נחה, נטענת, מתמלאת, משחררת, ובטוחה. כשהבית האישי פרוץ יהיה מאד קשה עד בלתי אפשרי לפעול בחכמה וברגישות. יהיה מורכב מאד לשמור על דיוק או להיות עם כוחות להשפיע ולתת.
איך לעשות חומה?
יש הרבה דרכים. ומעל כולן מודעות לדבר. לצורך שלי בזה. זה יכול להיות על ידי יצירת איזור אישי מוגדר בבית, על ידי קביעת משבצת זמן שהיא פרטית שלי להתכנסות פנימה, ובכלל גבולות. לשמור על גבולות.
הנה אחד התרגילים שאני מאד אוהבת – קחי דף חלק, ציירי עליו עיגול. העיגול מסמן את הגבול. מה שבתוך העיגול הוא המרחב האישי. עכשיו, כתבי בתוך העיגול את אותם דברים שחשוב לך שינכחו ויתקיימו במרחב האישי שלך. אם יש דברים שאת יודעת שאת לא רוצה שייכנס לשם, כתבי אותם מחוץ לעיגול. לדוגמא אני אכתוב בתוך העיגול רוגע או שלווה ומחוץ לעיגול לחץ. הדף הזה הוא מעין מצפן עבורך שיעזור לך לשמור על התחום האישי מוגן מתכנים שמרעים לך.
הדרכה שניה – אל תסתפקי בפירורים.
אירוע נוסף שהתרחש בחודש תמוז הוא חטא העגל. ארבעים יום לאחר מתן תורה העם מחכים למשה שירד מן ההר, והימים עוברים ומשה עדיין לא מגיע. הציפיה גדולה, הרצון עז ומשה לא מגיע. הצורך בחיבור לאל ובחוויה אקסטטית מולידים בחירה של העם להתיך זהב ולעשות פסל של עגל לעבוד אותו.
היה ברור לעם שהעגל הזה זה לא הדבר האמיתי, הרי רק כמה ימים לפני הם פגשו את הדבר האמיתי, אך משזה לא קורה הם מוכנים להסתפק בעגל זהב – 'העיקר שיהיה משהו'.
במישור האישי לכל אחת מאיתנו יש מצבים כאלה, רצון וכמיהה למשהו, כשבמציאות יש עיכוב ביחס לציפיות שלנו ואז תמיד יש לנו את האפשרות 'ללכת' על משהו 'על יד'. זה יכול לקרות בענייני מציאת עבודה, זוגיות, חברה מתאימה.
לדעת לוותר, להתגמש ואפילו להתפשר זה טוב. השאלה היא עד כמה.
אל תסתפקי בפירורים. לפעמים הסוד הוא להתאזר בסבלנות, להתחזק באמונה ולהמתין עוד.
הדרכה שלישית – זכרי שאת אנושית.
כשמשה יורד מן ההר הוא רואה את חטא העגל. המראה הזה מזעזע אותו וגורם לו לשבור את לוחות הברית. אותה עדות לברית שהתרחשה ארבעים יום קודם במעמד מתן תורה.
לא פעם אנחנו רואות את עצמנו פועלות בצורה שמאכזבת אותנו. לא פעם אנחנו רואות את השותפים שלנו לדרך מתנהגים באופן שמעורר בנו אכזבה כעס ותסכול. בא חודש תמוז ומחזק בנו את הכוח לא ליפול לייאוש, לא לשבור את הברית. לא עם האחרים ובטח שלא עם עצמי. מצבים כאלה עתידים לקרות שוב ושוב והמפתח להתמודדות איתם הוא חמלה. חמלה שבאה מתוך הידיעה שאת אנושית וגם האחרים שסביבך.
בפעם הבאה שתפגשי את עצמך מתפוצצת בכעס, דוחה שוב פעם דבר חשוב, אוכלת משהו שלא טוב לך, נלחצת, נשברת – תעצרי רגע. תחזיקי חזק את הברית שלך עם עצמך ותלחשי בשקט: 'את אנושית, טעית. עכשיו בואי תתקני'.
כשאת עושה לך חומה, לא מסתפקת בפירורים, וזוכרת שאת אנושית את נותנת לעצמך תנאים מבורכים לנוע ולפעול בעולם מתוך מנהיגות קשובה, מתוך איזון מתוך יעילות וחסכון באנרגיה.
תנאים שנותנים כוח לסיים את השנה הזו בשיאה. בשיאך. האנושי.
