האם מריבות אחים הן הפסקול ההכרחי של החופש הגדול או שיש מה לעשות עם זה?
בדרך כלל אנחנו רוצים להעיף מחיינו את מה שמפריע לנו, אבל מתוך ההבנה שמריבות בין אחים הן חלק חשוב ובריא בקשר שלהם, ובעיצוב היכולת של כל אחד להיות בנוכחות בריאה גם בזמן עימותים וחיכוכים, אולי לא כדאי להעלים אותן מהבית. הורים שאימצו את הגישה החיובית כלפי מריבות עדיין מוצאים את עצמם משתגעים מהעוצמה של הרעש, מהאלימות, מיחסי כוחות ועוד. אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם מריבות האחים וכדי לשמור עליהם מפגיעה?
רגע לפני המריבות חשוב לטפח מערכת יחסים חברית ואוהבת בין האחים. מריבות יכולות להדרדר לפסים שליליים, אישיים ואלימים או להישאר ענייניות ולעורר אי נוחות עד שיגוועו או ייפתרו. האווירה הכללית בין האחים משפיעה מאד על האווירה והעוצמה של המריבות, לכן חשוב ליצור הזדמנויות מגוונות למשחקים משפחתיים, משימות משותפות לכמה אחים, חוויות של כיף וגיבוש. ככל שהילדים יבלו יותר יחד בסלון ופחות יסתגרו כל אחד בחדר שלו ועם המסך שלו, כך החברות ביניהם תגדל והמריבות שלהם יהיו פחות כואבות. החופש הגדול מזמן שלל הזדמנויות לגיבוש משפחתי – ערב סרט, הכנת ארוחה משותפת, נסיעות ועוד.
כשהילדים רבים הם רוצים שההורים יהיו עדים למריבה שלהם, שיראו את העוצמה שיוצאת מהם ואת ההסכמה שלהם להתעמת ולהביא את כל הכח שלהם. שימי לב – הם לא עושים הצגה, הם לא מבקשים תשומת לב שלילית (אין דבר כזה), הם מבקשים שתהיי איתם גם כשקשה להם וגם כשהם חשופים. את לא צריכה לשפוט או להתערב, אבל הם מבקשים את נוכחותך וזה אומר שגם אם את ממש רוצה להיעלם משם נסי להישאר בשטח, או לפחות לשדר להם שאת לא מתנתקת מהם גם כשזה קשה לך. אם הם מבקשים ממך לשפוט, זכרי שוב שהם רוצים אותך שם כעדה למתחולל ואין באמת איך לשפוט מריבה שיש לה לפחות שני צדדים. אמרי להם שאת לא שופטת אבל את מוכנה להקשיב לכל הצדדים, ואם תוכלי גם לחבק את כולם זה יכול אפילו להביא לסיום המריבה.
דבר חשוב – יחד עם ההבנה שמריבות מטפחות את הקשר בין הילדים חשוב מאד לסמן את גבולות הגזרה של המריבות, ולתקשר לילדים מה מותר ומה אסור בזמן מריבה. כדי להבין מה הגבולות של המריבות בדקי קודם עם עצמך מה מפריע לך ולמה. אם הווליום של הצעקות מפריע לך זו יכולה להיות רגישות שלך, ולא בטוח שהפיתרון הנכון יהיה לבקש מהילדים להנמיך את עוצמת הצעקות. אם קשה לך לשאת עימותים זה לא אומר שאסור לריב בבית. אבל אם מה שמפריע לך זו אלימות פיזית – זה בהחלט דבר שפוגע בילדים וצריך לסמן אותו כגבול. הדבר החשוב ביותר הוא שכל ילד ירגיש מוגן בבית שלו, זאת חובה בסיסית שלנו כהורים, לכן אלימות פיזית ומילולית, יחסי כוחות בתי הוגנים אלו דברים שחייבים להיות מחוץ לתחום. אם את מזההה שיש יחסים אלימים של ילד מסוים כלפי ילד אחר או כלפי כל הילדים, כדאי לעבוד באופן ספציפי מול הילד הזה או מול היחסים המורכבים עם אחד האחים. כל עוד המריבה היא הדדית ונשמרת בגבולות של טעם טוב – יש לה כח לקרב את האחים זה לזה.
מריבות הן הזדמנות טובה ללמוד להביע רגשות חזקים ולא קלים בלי לפגוע. למדי את הילדים לדבר ב"שפת אני" ולהביע את הרצונות, הזעם, התסכול והפחד שלהם, ולא לתקוף ולהאשים את האחים שלהם. למדי אותם לפרוק את הכעס בדרכים מגוונות כמו ספורט, צעקה, קשקוש על דף, ולא במכות וקללות. ככל שיהיו להם יותר דרכים להביע את כל קשת הרגשות הם ירגישו בטוחים יותר להתעמת עם האחים בלי לפגוע ובלי להיפגע.
