העולם שלנו מאופיין בדינמיות גדולה. אנשים מחליפים עבודות בתדירות גבוהה, מחליפים בני זוג וחברים וגם מקומות מגורים. הקורונה שטלטלה את עולמנו בשנים האחרונות חידדה עוד יותר את השבריריות של החיים מצד אחד ואת יכולת הבחירה וההשתנות מצד שני. הרבה אנשים שינו דברים באורח החיים שלהם בעקבות הקורונה – מעברי דירה, גירושין ושינויים תעסוקתיים. ובתוך החופש והרצון המבורך של המבוגרים להשתנות ולדייק את חייהם לטוב, נמצאים הילדים שמושפעים מהשינויים האלו, לפעמים באופן מובהק ולפעמים באופן עדין ונסתר יותר. ובעצם גם הילדים למדו בשנים האלו יותר דינמיות, ועברו טלטלות נפשיות שמשפיעות גם על העולם החיצוני. לא מעט ילדים עברו בתי ספר לאחרונה – חלקם עולים באופן טבעי לחטיבה או לתיכון, חלקם גילו את הצרכים השונים שלהם בעקבות הלמידה מרחוק או שנפלטו מהמסגרת בעקבותיה, וחלקם נאלצים להחליף מסגרת בעקבות מעבר דירה.
התחלות חדשות מעלות תמיד שילוב עז של רגשות – ציפייה, התלהבות, פחד, בהלה ועוד. התחלה חדשה כרוכה בפרידה מהמוכר ובהליכה אל הלא ידוע, ואלו דברים שדורשים זמן, סתגלנות וגמישות. ככל שמתבגרים מתרחשות שתי תופעות מקבילות – מצד אחד יכולת הסתגלנות והגמישות יורדת ומצד שני ההיקשרות והתלות במוכר פוחתת. עבור ילדים קטנים ההיקשרות למוכר מהווה רכיב מאוד משמעותי בחוויית הביטחון בחיים, בעוד שלמבוגרים ישנה פרספקטיבה שמלמדת אותם להיקשר רק במידה שיוכלו להיפרד בלי להתפרק. ובאותה מידה ילדים קטנים עוברים בקלות ממצב למצב, לומדים להתאים את עצמם לשינויים, בעוד שלמבוגרים לוקח יותר זמן ויותר אנרגיה נפשית לעשות מעברים. בין ילדים למבוגרים נמצאים מתבגרים שעבורם הביטחון החברתי הוא גורם מוביל בשלב בו הם נמצאים בחיים. דווקא בגלל שהמוח שלהם עובר הרבה שינויים ופעמים רבות הם בקושי מכירים את עצמם ולא מבינים מה קורה להם, הדבר שחשוב להם להבין היטב ולהתייצב בו הוא המעמד החברתי. בגיל ההתבגרות שינוי מסגרת וסביבה יכול להיות הזדמנות לצמיחה עבור מי שהתקשו חברתית, ויכול להיות מאד מפחיד ומערער עבור אלו שמצבם החברתי טוב ויציב.
איך עוזרים למתבגרים לעבור בית ספר באופן שיצמיח אותם? בניגוד לילד שמתחיל כיתה א' וההורים יכולים ללכת איתו לחברים חדשים מהכיתה ולעשות עבורו את התיווך לעולם החדש, אי אפשר לעשות עבור נער את הדרך וצריך לעזור לו לבחור את זו הנכונה עבורו במעבר הזה. השלב הראשון והחשוב הוא לאפשר שיח פתוח על כל הרגשות. אם המתבגרת שלך לא משתפת אותך בקלות בעולמה נסי לצאת איתה לבית קפה ולשאול שאלה סקרנית ולא חטטנית, או לספר לה על עצמך בגילה ואיך התמודדת עם מעבר בית ספר. בשיחה הזאת חייבת להיות כנות ופתיחות – אם את מספרת על עצמך בחרי בהתמודדות שהייתה לך ולא בסיפור ורוד ורך. אם הבת שלך משתפת אותך אל תשפטי את הקושי שלה ואל תשני לה את נקודת המבט בכוח.
כשיש מקום לדבר על כל התקוות והחששות אפשר לחשוב יחד מה יכול לעזור. יש נערים שירגישו בטוחים יותר בחברה חדשה אם יהיו להם בגדים חדשים, ויש כאלו שיעדיפו ליצור קבוצת וואטסאפ לילדי הכיתה החדשה. סמכי על ילדייך שהם יודעים מה הדרך הנכונה עבורם, והמשיכי להתעניין ולבדוק האם הם רוצים לחשוב מחדש או שצריכים עזרה בהתארגנות. אם אין לילד שום רעיון והוא שוקע בפחד וייאוש כדאי לעזור לו להרחיב מעט את נקודת המבט, להראות לו זווית עדינה של תקווה בלי לשלול את הרגשות שלו. בנוסף כדאי להציע לו להכיר חבר אחד מהכיתה או לשוחח עם המורה – לעשות צעד קטן שיעזור לו לחוש יותר ביטחון. לפעמים לבוא לבית הספר בחופשה יכול להיות הכנה נעימה. יש מעט אנשי צוות שנמצאים שם וישמחו להאיר לו פנים, והאווירה הרגועה יחד עם ההתכוננות יוצרות תחושה של התחדשות ושמחה.
מעל הכול, הדבר החשוב ביותר הוא להאמין בילד בלי להתנתק ממנו. לשדר לו שאתם סומכים עליו ויודעים שזה לוקח זמן להשתלב ושהכול טבעי ונורמלי, ומצד שני להמשיך להתעניין, לפנק ולעטוף כך שידע שהוא לא לבד בהתמודדות הזאת.
