בפרק הראשון בסדרת הדוקו החדשה "הנבחרות" ששודרה בכאן 11 השבוע, מירי רגב, שפליטות הפה שלה סיבכו אותה לא מעט בעבר, מצליחה לזקק את הבעיה הכי גדולה של נשים בפוליטיקה הישראלית: "אימצתי את נקודת המבט הגברית ואת הסגנון הגברי", היא אומרת. "באיזשהו שלב הבנתי שהם תמיד ינצחו אותי בקטע הזה ואני צריכה להשתמש בכלים שלי- ההגיוניים, הנשיים, כי אני לא אצליח להיות גבר, אני אישה".
המשוואה תמיד הייתה- על מקום בפוליטיקה הישראלית צריך להילחם, להיאבק, ללכת על כל הקופה. הסדרה החדשה של כאן 11 מתעדת את המאבק של נשים לייצוג בכנסת ובמוקדי קבלת ההחלטות הפוליטיות. הנשים בסדרה, פוליטיקאיות בעבר ובהווה, מספרות למצלמה כיצד הגיעו לאן שהגיעו בדם, יזע ודמעות. כל קמט בפניהן מספר סיפורו של דחייה אחרת. המאבקים חספסו אותן, הפכו אותן בוטות יותר, לא מהססות להילחם בשיניים חשופות. אפילו זהבה גלאון מספרת ברגע של גילוי לב, שגם במרצ, מפלגה שלכאורה מושתתת על ערכי הליברליזם, פלורליזם ושוויון, הן נאלצו לצאת למלחמה. גלאון אומרת "מלחמה" בטון נחרץ שאינו משתמע לשתי פנים. ובמלחמה הזו הן אולי ניצחו במערכה אבל הפסידו בקרב. הניתוח הצליח אבל החולה מת מזמן.
חברות הכנסת מספרות על ההתמודדויות והמאבקים בפריימריז, על שריונים, ועדות מסדרות ועוד. גם אם נדמה שמטרת אלה לקדם את כניסתן של נשים לכנסת, פעם רבות הן יצרו מחנות וחוסר סולידריות וקיבעו את ייצוגן הנמוך במקומות ריאליים. עבודתן של הפוליטיקאיות שינתה בהמון היבטים את חייהן של נשים בישראל. הן הצליחו לקדם שורה ארוכה של חוקים כמו החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הקופאיות, חוק הפללת לקוחות בזנות ועוד. אבל למשחק הפוליטי יש מחיר כבד.
במקום להשתמש בכלים ההגיוניים והנשיים, כפי שהמליצה הגברת רגב, במקום שנחזה בקול נשי מאוחד, כזה שיציע פתרונות מחוץ לקופסא, כזה שימצא את המכנה המשותף ויביא ערך מוסף לכנסת- יותר ויותר חברות כנסת, משמאל ומימין, מאמצות סגנון וולגרי, בוטה, משתלח, כדי להפגין נוכחות. אין ספק שהנוכחות של יותר ויותר נשים בכנסת היא חשובה ומבורכת, אבל הסגנון הגברי עדיין שולט. לא פעם זה יורד לפסים נמוכים- נשים יוצאות לקרבות בוץ מכוערים אחת נגד השנייה, לפעמים אפילו בתוך אותה מפלגה: קטי שטרית נגד אתי עטיה, קרן ברק נגד אסנת מארק ומאי גולן ("את והבלונדינית המפגרת לא שוות את הסוליה שלי"). אסנת מארק נגד מיכל שיר ("בגדה בליכוד, כלבה חצופה!") דיסטאל נגד מיכאלי, שקד נגד רגב, חד גדיא חד גדיא.
המאבק הבא של נשים בפוליטיקה הישראלית הוא להניח את כלי המלחמה, להשכין שלום, ללחוץ יד. להביא את הקול הנשי המחבר, זה שיכול לגשר מעל מחנות פוליטיים ותפיסות עולם. חסרה אחווה נשית בכנסת ישראל. איך אמרה מירי רגב? "הגברים תמיד ינצחו אותנו בקטע הזה".
