תערוכה מיוחדת ויפהפייה של מגזרות נייר שנפתחה לאחרונה בהיכל שלמה בירושלים שופכת אור חדש על האמנות העתיקה ועל הרלוונטיות שלה גם לזמננו אנו. התערוכה "סובב סבב הולך הרוח", ביוזמת אגודת גוזרי הנייר בישראל, מציגה 31 אומניות ואומנים, המתייחסים למשמעויותיה הפילוסופיות של הפסוקים במגילת קהלת, מפיחים בהם חיים ומעניקים להם פרשנות מחודשת ומרתקת.
אומנות מגזרות הנייר במסורת האמנות היהודית מוכרת לנו למן המאה ה-14. את מגזרות הנייר אפשר להגדיר בפשטות כנייר וחורים, אבל מה שאפשר לעשות איתם מגוון ואינסופי, כאשר טכניקת הגזירה דורשת מיומנות טכנית גבוהה וסבלנות מרובה.
נעמי שפירא, אוצרת התערוכה ואומנית מגזרות נייר ותיקה, מסבירה כי הטכניקה הייחודית של מגזרת הנייר, שעוסקת בגריעה ולא בהוספה, מתכתבת עם הרעיון המרכזי של קהלת:
"אומני מגזרות הנייר מתכתבים יפה עם קהלת מאחר והגזירה היא אמנות של החסרה. הם מתכננים איזה חלק ייגזר ואילו גשרים מנייר יישארו. משחק בין פוזיטיב לנגטיב. הנייר השלם נטול ייחודיות עד שהם מתחילים להחסיר ממנו חלקים. ככל שהנייר חסר יותר, כך מתגלה מתוכו היצירה במלוא הדרה. כל פיסה שנפרדת מהנייר, משאירה אחריה חור בדמותה. היא עצמה כבר איננה אך קו המתאר נשאר. כך יוצא, שבאמנות מגזרות הנייר ה'חיסרון' הוא בעצם יתרון."
"וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו", קהלת ג', כ"ב
תמר וולף, מגזרת נייר, צילום: דוד פישר, ישראל, 2022
”וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ", קהלת י"ב, א'
אודליה יגודייב מסתכלת על ימי הזקנה המחכים לאדם, בהם עלול להתרגש עליו ייאוש מחייו. במגזרת הנייר שלה אנו רואים זקן מכונס בעצמו בחלק התחתון של התמונה, ועולם קסום מלא חיים בחלק העליון של התמונה. ניתן לראות את התמונה בשתי פרשנויות הפוכות זו מזו. אפשרות אחת לראות בתנוחתו המכונסת של הזקן – ייאוש מהחיים. אפשרות שנייה לראות אותו מהרהר ועולה לגבהים רוחניים נפלאים של דעת העולמות העליונים.
אודליה יגודייב, מגזרת נייר, צילום: אודליה יגודייב, ישראל, 2022
יתרון החיסרון
אילה אופיר מציגה שתי מגזרות נייר גדולות (בגובה שני מטר כל אחת) משולבות בציור. העבודות עשויות על החלק האחורי של שני 'רול אפים' פרסומיים. היצירות שלה מתכתבות עם פרויקט אמנותי שעשתה בעבר בנושא "קול דממה דקה". אופיר יצרה סדרת רישומים שעוסקים במתח בין הקול הפנימי- קול שקט ונסתר – לבין הקול הנשמע, הגלוי. בעבודותיה הסבך משמש כדימוי מרכזי. הדימוי של איל הנאחז בסבך בקרניו – וגם נחלץ ממנו. הסבך מגלם את האפשרות להתבודדות, להיכנס פנימה לסבך של רגשות, מחשבות, הסתבכות רוחנית, הסתרה. אך מתוך כך גם גילוי והארה.
"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"
תהילה גנץ התמקדה בפסוקים העוסקים במחזוריות החיים ותיארה את הזרימה המעגלית האינסופית. בקווים גליים וזורמים, גנץ בנתה מעין קומות, הצומחות אחת מתוך השנייה ומייצגות את כוחות הטבע. גנץ מעניקה פרשנות מחודשת לפסוקים, כאשר היא מתארת את מעגליות החיים בתנועה ספיראלית של גדילה ושל התפתחות.
דמיון ופנטזיה, צורות וצבעים, טקסטים, פרשנות ופילוסופיה יהודית עמוקה- את כל זה תוכלו למצוא בתערוכה נפלאה זו, המתכתבת עם אווירת חודש אלול וחגי תשרי.
סובב סובב הולך הרוח / מוזיאון לאמנות יהודית היכל שלמה/ עד ה-25.10.2022
