כשהייתי אמא לשלושה ילדים קטנים היה לי מאוד קשה ועמוס. הלכתי לכל השכנות שהיו להן הרבה ילדים ושאלתי אותן איך לעזאזל הן עושות את זה. כולן אמרו לי את אותה התשובה- "כשהייתי בשלב שלך היה לי הכי קשה". המסר היה – בסוף הם גדלים וזה נהיה יותר קל. היום אני יודעת כמה זה נכון אבל אני גם יודעת שזאת לא תשובה מספקת.
אנחנו חיים באחת התקופות המשוגעות עבור הורים בכלל ואימהות בפרט. הציפיות החברתיות והתרבותיות מהורים הן אינסופיות: להוציא את הילדים בבוקר עם אוכל ומערכת, מסודרים ורגועים בלי לאחר לעבודה; לשלב בין עבודות הבית למשימות הבלתי נגמרות מהעבודה; לקחת את הילדים לחוגים ולוודא שעושים שיעורי בית ושיש להם גם אוכל מזין. ובתוך כל זה- לא להזניח את הזוגיות ואת התחביבים של עצמך. וכמובן צריך לפרנס היטב כדי לממן את הרף הגבוה של הצריכה והחוגים. ברוב הבתים שעות אחר הצהריים הן עמוסות מאוד ונופלות על כתפיים של הורה אחד בלבד.
הלוואי שיכולנו לשנות את אורח החיים או את התרבות שאנחנו חיות בה, אבל נראה שיותר הגיוני לעזור להורים להתמודד עם מה שיש. הרבה הורים מבינים שעזרה טכנית חשובה להם – מנקה פעם בשבוע, נערה שמגיעה יומיים בשבוע לעזור עם המקלחות וכן הלאה – ובכל זאת הם לא מצליחים להוציא את זה לפועל. לפעמים זה נופל על יכולת כלכלית אבל פעמים רבות זה נופל על הקושי להזדקק ועל ציפיות גבוהות מעצמנו. האמת היא שכל אחת בוחרת את בחירות חייה שיש להן את הרווחים והמחירים שלהם. מי שלא נעזרת מרגישה חזקה ומסוגלת אבל מוצאת את עצמה עייפה וכועסת. חשבי על הרווחים והמחירים של הבחירות שלך ותוכלי לבחור מחדש.
מעבר לעזרה הפרקטית אני מציעה בחום לעשות סדרי עדיפויות ערכיים בחיים. מה את באמת רוצה שיהיה בחיים שלך ושל ילדייך היום ומה את רוצה עבורם בטווח הרחוק. האם לקחת את הילד לחוג ספציפי ומרוחק עולה בקנה אחד עם הערכים שלך או שזה מפזר אותך? האם להכין ארוחת צהריים כל יום זה ביטוי של עולם הערכים שלך או שזה ביטוי של ערך נמוך יחסית בסולם שגובה ממך מחיר גבוה? לשאלות האלו אין תשובות מוחלטות, כל משפחה צריכה למצוא את התשובות שלה ולפי זה לסדר את העדיפויות והיומיום שלה. כשאת עושה בעיקר את מה שחשוב לך יהיה לך קל יותר למצוא כוחות לעשייה הזאת, וכשאת פועלת על פי עולם הערכים שלך את נדרשת לנקות רעשי רקע והשוואות. חלק משמעותי בהצפה של הורים הוא הרצון להתאים את עצמם לסביבה בה הם חיים במקרה הטוב, או לסביבה שמשתקפת להם דרך הרשתות החברתיות במקרה הפחות טוב. תזכירי לעצמך שהחיים שלך אמורים להיות ביטוי של מי שאת, והילדים שלך רק ירוויחו מלגדול אצל אמא שמחוברת לרצונות ולערכים שלה.
אמנם סולם ערכים הוא דבר אינדיבידואלי אבל לפעמים ידע יכול לעשות סדר גם בזה. אז בואי נעשה סדר: הילדים היום נמצאים הרבה שעות מחוץ לבית ומבלים בחברת בני גילם יותר מאשר בבית עם משפחתם. התרבות המערבית המציאה את המושג "זמן איכות" כדי לתת משמעות לתפקיד ההורים בזמן המועט שהם מבלים עם ילדיהם, אבל האמת היא שכמות חשוב לא פחות מאיכות. הדבר שילדים צריכים יותר מהכל כדי להתפתח בבריאות נפשית הוא נוכחות הורית. נוכחות הורית היא פונקציה של זמן ופניות ופחות של תוכן וחוויה. כשהילד נמצא בבית בו נוכח הורה שיכול להקשיב לו ולא נמצא רק בתוך הטלפון, זה נותן מענה לצורך הבסיסי שלו. כל בילוי או העשרה מעבר הם בונוס, אבל זה לא ימלא את הצורך הבסיסי בהורה נוכח בחיים. לשנות את התרבות יהיה לך קשה אבל לעשות את השינוי בתוך ביתך, להחזיר אתכם ואת ילדיכם הביתה – לערכים ולנוכחות שלכם – יכול להקל עליך את העומס ולתמוך בילדייך.
