לכל מי שעסוקה בימים אלה בלהגדיר מטרות ויעדים לשנה החדשה, זה ממש לא הזמן לזה. נכון שזה הפך להיות נוהג מקובל לפרסם בתקופה הזו בשנה טיפים על "איך אפשר לעשות שינויים ב-10 צעדים לקראת השנה החדשה?" ובאופן עקרוני אני בעד לקבוע לעצמנו יעדים ולנסות להתחדש. זה גם הגיוני סך הכל, כי הנה מתחילים מחדש אז מה יותר טוב מלקבוע מטרות חדשות? העניין הוא שעכשיו זה עדיין לא הזמן לזה. עכשיו, זאת אומרת- לפני ראש השנה. עדיף לחכות עוד רגע קט, מהסיבה הפשוטה – שאנחנו עדיין לא חדשים. כל מה שנשים ונקבע עכשיו יהיה מוזן מתוך מי שאנחנו ומה שחי בנו כרגע, מתוך 'תודעה של עכשיו', ובערב ראש השנה אנחנו עדיין מונחות ב'ישן'.
אז מתי כן?
אחרי שיעברו עלינו כל חגי תשרי, אז ההתחדשות אמיתית, מלאה ומקיפה, לא רק יומן חדש או מחברת חדשה. מדובר פה על קפיצת מדרגה מלאה של כל העולם ושל כל אחת ואחת מאיתנו – וזה לא מסתכם רק בחג שנקרא ראש השנה. ההתחדשות הזו היא מהלך של של 21 יום, ממש כמו משך הזמן המינימלי של תהליך שינוי מחשבתי או פרק הזמן שלוקח לקשר חדש להיווצר במוח שלנו.
21 הימים האלה כוללים גם עשרה ימי תשובה, יום כיפור אחד ושבוע בסוכה. כל 'המתקנים' הכי שווים שמחוללים בנו טרנספורמציה של ממש.
אני מציעה מכל הלב שאת היעדים והמטרות תקבעו לקראת סוף תשרי, שבוודאי תצאו ממנו אחרות. אני מציעה לכן להיכנס כרגע לשנה החדשה נקיות ממטרות ויעדים, אבל כן עם כוונה.
עם איזו כוונה להיכנס לראש השנה?
ראש השנה הוא זמן לכוונה כנה להתחדשות. זמן של הסכמה לפגוש דברים חדשים, הסכמה לראות את עצמכן מזווית שלא הכרתן, לחוות חוויות שלא חוויתן. כל זה אפשרי בחודש הקרוב בלי לנסוע רחוק, פשוט מתוך הנוכחות ביומיום החגיגי של תשרי. הזמן הזה בחוכמתו העמוקה ממש מאפשר שאותם הדברים 'הרגילים' יתחדשו.
חשוב לשים לב שכדי להתחדש הפעולה האקטיבית שצריך לעשות היא – להסכים להיפרד מהישן, 'לפנות מקום'. גם פה אני רוצה להציע הצעה חדשה שמערערת על מוסכמה רווחת. יש הרגל לעשות עבודת בירור של 'מה לא מיטיב איתי ואני לא לוקחת איתי לשנה החדשה', ומה 'אני כן לוקחת איתי לשנה הבאה'. אני מציעה, לא לקחת באופן יזום כלום לשנה הבאה. ממילא מה שמהותי בי ושלי – יופיע גם בשנה הבאה ומה שמיותר ואין לו עניין עבורי לא יצמח שוב.המעבר לשנה החדשה מסנן מעצמו הכל.
בואו בגישה של – 'ישן זה ישן. וחדש זה חדש. למה לערבב?'
אני אוהבת לראות את המעבר משנה לשנה כקפיצת גדילה. בהמשך לתפיסה הזו אני מתייחסת לכל מה שהיה חלק ממני בשנה הזו ועטף את חיי כבגד שכבר יהיה קטן לי בשנה הבאה. קצת כמו נשל הנחש.
זה לא 'להחליף את עורי', זה להשיל את העור הישן הקטן ולהצמיח את העור החדש המותאם לגדילה. ברוב הדברים זה ייראה דומה מאד, כלומר זו עדיין תהיה אני. עם זאת, זאת אני חדשה לגמרי. התייחסו אל כל חודש תשרי כ'ריטריט' התחדשות גאוני ושלם שנמשך שלושה שבועות, ומעביר אותנו ללא מאמץ דרך כל מה שאנחנו צריכות כדי להתחדש באמת- בראש, בלב ובגוף. הסכימו להיכנס לשנה החדשה בלי כלום מהשנה הקודמת. בהתמסרות מלאה לחדש. באמון ואמונה בעצמנו ובמסע החיים. שנה טובה ומתוקה.
