אחרי החגים הגיע והשבוע הוא השבוע הרשמי של החזרה לשגרה. השגרה מורכבת מדברים שעשינו ושאנחנו שבים אליהם ומדברים חדשים שהופכים רק עכשיו להיות השגרה שלנו. עבור הילדים שהתחילו השנה בית ספר חדש או גן רוב השגרה שלהם היא חדשה. אמנם הייתה השנה תקופת לימודים מכובדת לפני החגים, אבל ברוב המסגרות עדיין לא נכנסו לגמרי לתלם. אנחנו יודעים שכל ההתחלות קשות, וחוסר הרצף שבהתחלות גורם להתחלה להיות יותר ארוכה וקשה. ילדים שהתחילו מסגרת חדשה יכולים להתקשות במיוחד. הם עדיין לא מרגישים חלק ושאלות כמו- "האם בחרתי את בית הספר הנכון?", "האם אני שייכת?"- עולות בתוכם וגם אצל ההורים.
לפני שנבין איך לקבל החלטה לגבי בית הספר חשוב לי לומר שהבלבול של ההתחלה, תחושת זרות חברתית או כלפי רכיבים שונים במסגרת החדשה כל אלו נורמליים לחלוטין. במצב בריא ילדים (ומבוגרים) מתקשים לעבור מסגרות ולוקח להם זמן להרגיש בנח. אי אפשר להתעלם גם מתרומתה של הקורונה לעניין. אני שומעת מעוד ועוד מורים והורים על הקושי של הילדים – במיוחד אלו שהיו בשנות היסודי המאוחרות שלהן ב"שנות הסגרים" – להיות חלק ממסגרת ומשגרה רצופה. התמדה, התעמקות, נוכחות רציפה – אלו דברים שלא היו חלק מחייהם במשך כשנתיים וזה משפיע מאד על ההווה שלהם.
כשאת רואה שלילדה שלך קשה במיוחד בהחלט כדאי לצד הנירמול והעידוד לבדוק מה קורה בבית הספר שמקשה עליה. מתוך שיחות עם הורים רבים אני מופתעת לגלות כמה הורים לא מודעים למשאבים הקיימים בבית הספר ולחשיבות השימוש בהם. קשר של ההורים עם המחנכת הוא דבר שנותן כח להם, למחנכת ולילדה. הורים שמשתפים את המחנכת ומקשיבים לה יכולים להבין על הילדה דברים שלא ראו מנקודת מבטם ושהילדה לא סיפרה. אם הילדה עלתה עכשיו לחטיבה או תיכון היא בדיוק בגיל בו היא לא מספרת הכל, והקשר עם בית הספר יכול להשלים את התמונה. אולי תגלו את התמיכה שהיא מקבלת שם, אולי את המצב החברתי שלה בשעות בית הספר או התמודדויות אחרות שיש שם.
מלבד המחנכת אני ממליצה מאד ליצור קשר עם יועצת בית הספר. אם את מרגישה שהבת שלך עוברת דברים מורכבים כדאי שאשת המקצוע של בית הספר תדע על זה. היא יכולה להוציא את הבת לשיחה או לעבוד עם הצוות כך שהם יתמכו בה וישימו אליה לב. אני שומעת מלא מעט הורים שאין להם אמון בצוות, ובעצמי מכירה יועצים ויועצות טובים יותר ופחות. אם כל הצוות לא נראה לכם מקצועי מספיק אולי באמת לא בחרתם במסגרת מתאימה, אבל לא תדעו זאת עד שתנסו להיות איתם באמת בקשר.
אם יצרתם קשר עם בית הספר ועשיתם תהליך מקיף כדי לעזור לה להשתלב ועדיין אתם רואים שהיא לא מתחברת למסגרת, אפשר לחשוב על מעבר. החשיבה על מעבר מסגרת צריכה לקחת בחשבון שני כיוונים. מצד אחד חשוב מאד ללמד ילדים בעידן שלנו להתמיד, להתאמץ, לעבור דרך, להיכשל ולקום מחדש. מחקרים מראים שילדים שעברו הרבה בתי ספר מתקשים לימודית יותר מאלו שנשארו בבית ספר לאורך זמן. מצד שני העולם שלנו מאפשר יותר ניידות והשתנות וזה דבר מבורך. היום הרבה יותר מקובל לעבור בית ספר, וישנו מגוון גדול של מסגרות שיכולות להתאים לכל אחד ואחת. אם הילדה עוברת בית ספר כל שנה זה עלול לפגוע בה, אבל אם באופן לא קבוע היא עוברת מסגרת למקום מתאים ומיטיב יותר, היא לומדת לכבד את ההרגשה שלה ובונה אמון בהורים שמקשיבים לקשיים שלה ובזה יש ערך גדול.
הדבר החשוב ביותר הוא לא לקבל החלטות פזיזות וללמד את הילדים את החשיבה המורכבת והסבלנית שמוכנה להתמודד עם קושי מצד אחד ולשנות את המציאות בהתאם לצרכים המשתנים מצד שני.
