פרשת לך לך מפגישה אותנו עם דמותו האניגמטית של אבי האומה הראשון, אברהם. מעניין לראות שבניגוד לנח, אותו הכתוב מתאר בפשטות כ"איש צדיק תמים", על אברהם לא נכתב תיאור המסביר מדוע הקב"ה בחר דווקא בו להיות אבי האומה. במקום זאת, לאורך פרקי הפרשה מתגלה בפני הקורא דמות בעלת ערכים מוצקים ומידות כמו חסד והכנסת אורחים. עם זאת, לא פעם עושה אברהם פעולות שלכאורה נוגדות זו את זו ומעלות שאלות לגבי מורכבות האדם.
אחד המקומות שבהם אנו רואים את אברהם פועל באפיקים שונים הוא גזרת הלכידות המשפחתית. כבר בהתחלה מצטייר אברהם כאיש משפחה מסור, הלוקח למסע יחד איתו את אשתו שרה, אחיינו לוט והנפש שעשה בחרן. אך אז, בהגיעם למצרים מבקש אברהם משרה לשקר ולומר שהיא אחותו כדי שלא יהרגו אותו, וכששרה נלקחת, אברהם מקבל בעבורה רכוש רב מבלי להתקומם או למנוע זאת.
מורכבותו של אברהם באה לידי ביטוי גם בנטייה שלו שוב ושוב להימנע מקונפליקטים ומנגד – המוכנות הטוטאלית שלו במקרים אחרים להקריב ולהילחם. כאשר רועי אברהם ולוט רבים, אברהם אינו מתערב אלא פותר זאת על ידי הפרדה וניתוק. כך גם במריבה בין שרה להגר בה אברהם אינו מתערב ומאפשר לשרה לנהוג בהגר כרצונה, אך כאשר מתקיימת מלחמה בין ארבעת לחמשת המלכים, מלחמה שאינה נוגעת לאברהם למעט העובדה שלוט נלקח בשבי, אברהם יוצא למלחמה עקובה מדם מבלי להסס לרגע.
אמונתו של אברהם מלמדת אותנו על התפתחות והתחזקות. מצד אחד, אברהם הוא בעל אמונה שלמה באל. בעקבות הציווי האלוקי הוא עוזב את מולדתו, עובר לארץ חדשה ושם קורא בשם ה' ומקים מזבחות. מצד שני, אברהם אינו תמיד פונה לאל כשקשה לו ואינו מבקש עזרה גם כשהיא נצרכת. ובשעת רעב, הוא עוזב. אברהם מלמד אותנו שאמונה, חזקה ככל שתהיה, הינה דבר מתפתח אליה פונה אדם במצבים בהם הוא זקוק לה.
הייחודיות העוצמתית של אברהם טמונה באנושיותו. אברהם אינו רק הראשון מבין שלושת האבות אלא גם השלישי מבין שלושת הדמויות שייסדו את האנושות (אדם, נח ואברהם). ככזה, הוא חושף את מעלותיו לצד פגמיו, מראה לנו את מורכבות האדם ומלמד אותנו שיעור חשוב על גדלות שמקורה באנושיות.
